מזמן רציתי להעלות על הכתב כמה מחשבות והשגות על דרכנו כ"מנהיגות יהודית", אך לא הרגשתי מספיק מחובר ודחיתי זאת פעם אחר פעם. אחרי הפריימריס האחרונים והעובדה שלקחתי חלק בעשייה במישור המקומי תרמה לתחושה וללגיטימיות גם לבקר. נכחתי בפגישה אתך שהתקיימה בקרית שמואל. שמעתי שוב את התזה, את השאלות והתשובות, ונפרץ לי המחסום. והנה אני כותב.
אני מבקש להשיג כמה השגות, וזאת מתוך הסכמה למטרה הראשית כפי שאני מבין אותה, והיא חתירה להנהגה פוליטית אמונית לעם ישראל, דרך השתלבות פוליטית במפלגה לא סקטוריאלית, שהיתה ויש לה הפוטנציאל והסיכוי הסביר לחזור לשלטון, והיא קרובה בעמדותיה המוצהרות בנושאים המרכזיים שלמענם אנחנו רוצים להנהיג. כמובן, תוך נסיון להשפיע אידאולוגית וארגונית, ותוך חתירה להנהגתה ודרכה להנהגת המדינה.
ואכן, זאת נעשה בפועל, באמצעות הכניסה הלא שגרתית לליכוד ע"י התפקדות מסיבית של אלפי חברים , עובדה שהביאה מאוחר יותר לבחירתם של עשרות חברי מרכז. המימד הנוסף והעיקרי היה ההצהרה כי לא מטפסים בשלבי הסולם של הליכוד, אלא מדלגים אל השלב העליון, אל הנהגת הליכוד. בלי לתת ציונים, הערות או הערכות, עם עובדות לא מתווכחים. בפריימריס האחרונים קבלת כרבע מקולות המצביעים. זהו השג בעל משמעות, המקנה לך ול"מנהיגות יהודית" סטטוס המחייב הסתכלות אחרת, הדגשים וכיוונים אחרים. זהו שלב חדש.
ומכאן לעיקר: המשך שימת הדגש על הרחבת ההתפקדות, כפי שנשמע מדבריך ומדברי אחרים, היא שגיאה מכמה בחינות, גם אם זה יביא עוד כמה מאות או אלפים לליכוד.
ראשית: פרדוכסלית אך נכונה היא העובדה כי עם החלשת מרכז הליכוד והעברת בחירת חברי הכנסת בפריימריס, נעלמה היכולת של קבוצה קטנה של חברי מרכז, באמצעות דילים והתקשרויות, לחבר כוחות לשם הרצת מועמדים.
שנית, היכולת שלנו לגייס מצטרפים חדשים היא מוגבלת. הציבור האמוני לא שש, בלשון המעטה לגישה הבסיסית של "מנהיגות יהודית". לעומת זאת, היכולת לגייס מתפקדים חדשים מארגונים, מוסדות ומקומות עבודה, היא ביכולתו של נתניהו ושותפיו, וכך יהיה אם הם יראו את עצמם מאויימים ע"י מסע התפקדות מאורגן של מנהיגות יהודית.
שלישית, בכוחו של המנגנון והרוב במרכז ליצור מכשולים בירוקרטיים, משפטיים ואחרים, כולל קיצור או הארכת זמן הזכאות להצבעה, הכל פי המצב הנוח להם.
רביעית, והיא החשובה ביותר ומתחברת עם הסטטוס החדש ועם הגישה הכללית שצריכה להשתנות: הנסיון להכריע שוב ע"י מסע התפקדות מרחיק אותנו מרבבות הליכודניקים שאנחנו רוצים וצריכים לפעול לשינוי גישתם כלפיך וכלפי "מנהיגות יהודית". המוטו צריך להיות: עבודה פנימה. לא נוכל אף פעם להגיע להנהגה בלי המיקרוקוסמוס של העם היהודי, כפי שאתה מכנה אותם. שום תרגיל לא יביא אותנו להנהגה בלעדיהם, וגם אם היו תרגילים כאלה, התוצאה תהיה פירוק הליכוד והקמת "קדימה 2" או חיבור עם "קדימה 1", ואנו נוסיף לפוליטיקה הישראלית עוד רשימה קיקיונית סקטוריאלית. זה לא מה שאתה ואנחנו רוצים.
חמישית, יש בכל זאת זוית חיובית בנושא ההתפקדות, והיא הצורך לצרף לליכוד אישים ודמויות בעלי נסיון, מעמד והערכה ציבורית, פוליטיקאים, אנשי צבא לשעבר, אנשי מדע, ספרות , רוח, רבנים. זו צריכה להיות המשימה הראשונה במעלה, משימה שמשתלבת בגישה החדשה: עם הפנים פנימה.
שישית, הנאמנות למנהיג הנבחר. היו בחירות דמוקרטיות לראשות הליכוד, בהם כאמור הושג השג משמעותי, אך באותו מעמד, ברוב גדול, נבחר בנימין נתניהו ע"י מתפקדי הליכוד, לראש המפלגה. הוא הראש, ואנחנו חייבים נאמנות, הן הצהרתית והן מעשית. יש לנו חילוקי דעות אידאולוגיים וקשיים רגשיים הקשורים לעבר ולהווה. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, מחלוקות, התנגשויות, פיוס וחוזר חלילה. קבלת דין הבוחר והלויאליות היא נקודת התחלה חשובה והכרחית כפתיחה ויסוד למהלך האמתי שצריך לעשות, והוא רכישת אמונם ואהדתם של רבבות מתפקדי הליכוד, והכרתם בלגיטימיות ובחשיבות של "מנהיגות יהודית" בליכוד.
