עדכון שבועי - כ"ז חשון תשס"ח

(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן)
(לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

אינני אוהד של בית"ר ירושלים, וגם לא של שום קבוצה אחרת. בכלל – אני מעדיף לעשות ספורט מאשר לצפות בו. במגרשים, בהתחלה קיללו את השופט, אחר כך אחד את השני, אחר כך הסבירו כמה שזה נפלא שאפשר "להתפרק ככה" ביציעים – ועכשיו נוצרה שם תרבות אספסופית למופת. כשנמחץ אדם למוות בהתפרעות במגרש כדורגל, חשבתי שיש מקום להפסיק את כל המשחקים לשנה שנתיים עד שנחזור לשפיות ומשחק כדורגל לא יהיה שדה קרב. אבל כל זה הקדמה בלבד. אינני אוהד של בית"ר אבל אני אוהד מאוד את אוהדי בית"ר. מתברר שיש במדינה שלנו לא מעט אנשים ששתים עשרה שנה של שטיפת מוח פגאנית, לא הצליחו לטמטם אותם לגמרי. הם מתקשים לסגוד למורשת הדם, הטרור ושנאת האחים. הם מתקשים להלל את המלך העירום, הממשיך לצעוד ולחסל את המדינה. הם רואים כיצד מנוצל הרצח כדי למכור את מה שנותר ממדינתם, הם רואים כיצד אפילו את הגינוי לשריקות הבוז, הפך ראש הממשלה למנוף פוליטי כדי להצדיק את מכירת החיסול של ירושלים.

אז אולי הסגנון שלהם זה לא הסגנון שלי, אבל במקרה הזה טוב שכך. כי יצחק רבין התגאה כל חייו בחלקו הפעיל בירי וברצח ניצולי השואה, מעפילי אלטלנה הנמלטים על  נפשם מן האוניה, ושוחים אל החוף. משפחתו הקרובה והוגי הדעות של השמאל רואים במעשהו זה- עד היום – מעשה נאצל. לקראת גירוש קטיף – הסבירו לנו ש: "בחיי כל אומה או מדינה יש יותר מאלטלנה אחת" – עמי איילון,  וכן: " צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי כדי לפגוע " -  אבשלום וילן. זו היא מורשת רבין המבעבעת ופורצת באש של שנאת חינם לאחים והתרפסות ומכירת חיסול לאויבים. אם צריך את הסגנון של אוהדי בית"ר כדי לפוצץ את בלון הצביעות ומצעדו הדורסני של המלך העירום  - אז יאללה בית"ר.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=520868&TypeID=1&sid=126

משה פייגלין

בעדכון:

·  הודעה שנשלחה לתקשורת בעקבות "דקת הדומיה" של בית"ר ירושלים     
·  הפגנות נגד מכירת ירושלים       
·  איפה ההפגנות      
·  אז מה עושים – לא נילחם על ירושלים?     
·  ומה יעשה בינתיים האיש ברחוב?      
·    הודעות
·  מאמרים
·  מדורים 

"לאחר שתים עשרה שנות פוליטיזציה של ימי הזיכרון, הפנימו אוהדי בית"ר את המסר, לפיו, או שאתה בשמאל הקיצוני או שאתה יגאל עמיר...".  

בינתיים זה לא הולך.

חשבנו לשנות ממנהגנו, ובנושא ירושלים לעסוק לא רק בחילופי הנהגה, אלא גם לחזור ולהפגין. התחלנו לפעול בכיוון הזה אך התברר לנו שעדיין איננו נמצאים בנקודה ה"אוקראינית", שבה העם יוצא לרחובות כדי לכפות את חילופי השלטון בהתאם להצבעת הרוב.

כדי להבין מה בעצם קורה כאן – כדאי שנחזור אל ימי ממשלת רבין.

ב 1992, לאחר ששמיר התפתה ללכת לועידת מדריד ולפתוח את הדלת האחורית למשא ומתן עם אש"פ, הפסיד הליכוד בבחירות. לשלטון עלה (ברוב דחוק) יצחק רבין, תוך שהוא מתחייב פומבית כי לא יהיה משא ומתן עם אש"פ. זמן קצר אחר כך התברר כי פרס, בילין וחבורת אוסלו כבר ניהלו מגעים עם אש"פ בעת שהבטחה זו ניתנה לבוחר הישראלי. לציבור הלאומי נדמה היה שהוא חי בדמוקרטיה והוא יצא לרחובות בהמוניו. את ההפגנות האפקטיביות ביותר רשמה לזכותה תנועת 'זו ארצנו' שבקיץ 95 – חסמה (פשוטו כמשמעו) את המדינה כולה.

על גלי המחאה הציבורית עלה ב 96 – בנימין נתניהו לשלטון ו – חיבק את ערפאת בשתי ידיו. בכך הוא נתן לבגידת אוסלו את הלגיטימיות והגושפנקא של המחנה הלאומי. ניצחונו של נתניהו היה למעשה נוק-אאוט סופי ומוחלט לאלטרנטיבה הלאומית לדרך אוסלו. מכאן ואילך תהפוך מדינת ישראל לרודנות אידיאולוגית במעטה דמוקרטי. רודנות שבה תיתכן רק דרך רעיונית אחת – דרך ההתפרקות של אוסלו.

הרודנות האידיאולוגית לבשה מהר מאוד מעטה מפלצתי של רודנות משפטית, רודנות תקשורתית, ומסמוס מוחלט של המבנה הפוליטי. הליכוד – שבאופן טבעי מייצג את רוב הציבור ואמור היה להציג דרך אלטרנטיבית, הפך לעושה דברו של השמאל הקיצוני ביותר. באמצעות רעיון "ממשלת האחדות" – שאינו אלא מניפולציה ההופכת את הדמוקרטיה לכלי ריק, נוטרל רצון הרוב, ומנהיגי הליכוד חברו שוב ושוב ליריביהם הפוליטיים נגד קהל בוחריהם. כשצרף שרון את מפלגת העבודה לממשלתו – לא היה בכך שום צורך קואליציוני, מלבד נטרול ה"פראיירים" שבחרו בו. היום אנו עדים לנפילה נוספת בהשתעבדות הימין הפוליטי ל"אדוני הארץ" האמיתיים. עוד קודם לבחירות, מודיע נתניהו כי הוא מעוניין באהוד ברק כשר ביטחון בממשלתו – כלומר נתניהו בעצם אומר לנו מראש -  אני צריך שתצביעו עבורי כראש ממשלה  - אבל תכל'ס – אני מבטיח לכם כבר עכשיו שתקבלו ממשלת שמאל עם רגליים ימניות.

ההוויה הרודנית שנוצרה מאז אוסלו, הפכה את הפגנות הימין לחסרות משמעות. שיאה של התופעה בא לידי ביטוי בחורבן וגירוש גוש קטיף וצפון השומרון. החורבן התאפשר משום שהשלטון השמאלני מצא דרך לנהל את המדינה באמצעות קולותיהם של מצביעי הימין. אף מצביע מח"ל לא רצה את הגירוש – וכמובן שמצביעי הימין האידיאולוגי ומצביעי המפלגות הדתיות, לא חפצו בכך. וראה זה פלא – "בדמוקרטיה" הישראלית – זה בדיוק מה שאירע. קולות הליכוד שיעבדו עצמם לשמאל, קולות הימין היו ונותרו חסרי משמעות – והדתיים?  – הם דאגו שלא יהיה גירוש בשבת...

כשאין מוצא פוליטי להפגנות. כשאין איזה "יושצ'נקו"  ישראלי  שהציב עצמו לבחירה, זכה, ועכשיו צריך להפגין ולצור על הפרלמנט כדי להראות לחונטה את כיוון היציאה – כשאין אלטרנטיבה – אין גם הפגנות.

רצינו לחשוב שמנהיגות יהודית, בזכות האלטרנטיבה שהיא מתחילה ליצור, תוכל ליצור מומנטום גם ברחובות, אך התברר לנו שעדיין לא. הייאוש שנוצר כתוצאה מן הרודנות הישראלית המתוחכמת – עמוק מדי, והאלטרנטיבה היהודית להנהגת המדינה – עודנה נתפסת כרחוקה מדי.

אנו מנצלים את כוחנו הפוליטי בכדי להוציא את הרוח ממפרשי ועידת אנאפוליס. 61 חברי כנסת כבר חתמו על עצומת ישראל כץ – לפיה לא יצביעו בעד שום שינוי בחוק יסוד ירושלים. אנו מנסים להביא לכינוס ועידת הליכוד כדי לקבל החלטה לפיה שום ממשלת ליכוד עתידית לא תראה החלטה על חלוקת ירושלים כלגיטימית ולא תקבל ולא תיישם את תוצאות המשא ומתן על ירושלים. אנו דוחפים ומחזקים כל יוזמה והתארגנות בנושא, ובמסגרת זו אנו קוראים להצטרף לסיור ולכנס יסוד של הקואליציה למען ירושלים (לפרטים לחץ כאן)  אנו מחזקים את ידיו של חה"כ ישראל כץ על כך שהחתים למעלה מ-61 חברי כנסת על כך שלא יתנו לשנות את חוק יסוד ירושלים, ונשמח לקדם כל יוזמה שתשמור על ירושלים.

אבל בסופו של דבר אנו מבינים כי ללא חילופי שלטון אמיתיים והחזרת האלטרנטיבה הלאומית אל הציבוריות הישראלית, תמצא הרודנות הקיימת את הדרכים להתמודד מול "זוטות" כגון – רצון העם, חוקי היסוד וכדמה – ע"ע גוש קטיף.

כמו לפני כל התהליכים המדיניים האובדניים שעברו עלינו מאז אוסלו – גם הפעם נחזה במחאה ממוסדת הנשענת על כסף ציבורי רב וייעוץ יחצ"ני, מחאה שבאה להשיג מטרות רבות, שניצחון אינו אחת מהן.

לנו – תנועת מנהיגות יהודית – אין שום בשורה אחרת מלבד מהפכה אמיתית!

מי שרוצה לשוב אל אותם כלים בהם השתמשנו במאבק על גוש קטיף, בלי לשנות קודם לכן את המציאות הרודנית בישראל – עלול לנחול שוב את אותן אכזבות.

17,000 קולות – זה היה כל ההבדל בין בנימין נתניהו למשה פייגלין בבחירות האחרונות לראשות הליכוד ומועמדות המחנה הלאומי לראשות הממשלה. לו היינו משכנעים 8501 מתוכם להצביע פייגלין .......

מדובר בכמות של כחצי מנדט לכנסת...

רק בכספי קמפיין אבו-בלוף, או קמפיין התוכנית החדשה של בני אלון – רק אם מחצית מבאי חברון בשבת חיי שרה היו מתפקדים לליכוד – וכבר היה האיום על ירושלים ועל ארץ ישראל כולה – חולף ועובר מן העולם.

אז מה יעשה האיש ברחוב?

הוא יכול להיות שוב ה"פראייר" הקבוע של מנהיגי הימין, או לקחת את גורלו בידו – להתפקד, לפקוד עוד עשרה חברים – ולהציל את ירושלים.

·        היום!!! – מפגש עם משה פייגלין: http://he.manhigut.org/content/view/3344/165

·       מר פרד מונצ'ארס ירכז את הפיתוח של סניף מנהיגות יהודית בירושלים.  אנו מאחלים לו הצלחה רבה בתפקיד החדש.

·         תרום לבניית מדינה יהודית: http://he.manhigut.org/content/view/1922/175

·       התפקד לליכוד כאן: http://he.manhigut.org/content/view/3119/210

·       הצטרף לפעילות: http://he.manhigut.org/content/view/3124/208

·       מועדון הנחות והטבות: http://he.manhigut.org/component/option,com_facileforms/Itemid,224

·        כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "נפל האסימון", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/654/593.html

·        מה שסוויסה מבין – משה פייגלין: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4309&Itemid=13

·        תרבות פוליטית -  משה פייגלין: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4298&Itemid=13

·       אחריות של מי? – יוסי שחר: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4321&Itemid=13

·        מי זה רון פאול? - דמיטרי אוסטרובסקי: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4328&Itemid=13

·      מדור יצירה -  הטור השמיני – "מחיר החירות – אלי צ'רניאבסקי: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4331&Itemid=47

·     לפרשת,תולדות-  הביטוי המופשט בחיי המעשה – הרב דודי שפיץ: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4332&Itemid=13

לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית