מה לא יופיע בדו"ח וינוגרד

כבר בדו"ח הביניים שלה, שבו פירטה ועדת וינוגרד מגוון של סיבות למחדלים וכישלונות שהובילו למלחמת לבנון השנייה, לחוסר המוכנות של צה"ל לקראתה, ולהתנהלות הכושלת במהלכה, הותירו חבריי הועדה חור שחור. לא פחות מפרק זמן קריטי של שנה וחצי חסר בדו"ח.

מדובר בפרק הזמן שבו חיתה המדינה כולה בסרט, סרט ההתנתקות ששודר לנו ע"י הקואליציה בין התקשורת ו"פורום החווה", שלצורך הצלת הבוס חוללה אסון לאומי שבמסגרתו המלחמה היתה רק המתאבן.

קשה להאמין שהועדה תתאר כיצד התערב עומרי שרון במינויים של צמרת צה"ל על בסיס של נאמנות למשפחה, כיצד הריעה התקשורת להתנהלות המושחתת הזו והתעלמה מהסכנה הבטחונית שיצרה.

לאחר הניצחון על הטרור הפלשתיני ביו"ש באמצע 2003, נוצרה הזדמנות להיערך מול החיזבאללה, שסכנתו היתה ידועה היטב במערכת הביטחון. זה היה הזמן להצטייד, להתאמן ולהשחיז את צבא המילואים לקראת התלקחות בצפון.

במקום זה נערכה המדינה וצה"ל למלחמת אחים. שנה וחצי של תכנון, גיוס ואימונים נגד האוייב האמיתי שישב בגוש קטיף ובצפון השומרון.

במקום להתאמן על שבירת החיזבאללה, התאמנו על גירוש היהודים. במקום להכין לוגיסטיקה למלחמה אמיתית הכינו מערכת לוגיסטית צבאית מופלאה נגד חלוצי גוש קטיף. במקום לגבש את העם סביב חיסול האיום מצפון, יצרו קרע חברתי וסדקים היסטוריים בחברה. במקום להכריע את שארית הטרור בעזה, נתנו לו שטח התארגנות אידיאלי. במקום להפנות משאבים לימ"חים, שמשנת 2001 נזנחו, שפכו 10 מיליארד שקל על הגול העצמי של הבריחה מעזה. במקום לחסל סופית את הרשות הפלשתינית העויינת והרקובה, הביאו להשלטת החמאס עליה. תא"ל יפתח רונטל שהיה מפקד מז"י הודה לאחר המלחמה: "העיסוק הממושך ביישום תכנית ההתנתקות מנע מהצבא להתכונן למשימה המלחמתית".

אך בנוסף, סבל צה"ל מכשל עמוק בהרבה.

צה"ל הסב את עצמו באופן מרחיק לכת מתודעה של מלחמה נגד האוייב לכח שיטור נגד אזרחים. ערכת ההכנה המנטאלית שהוכנה לחיילים הטמיעה אידיאולוגיה חדשה לפעולת הצבא.

בחוברת של "המרכז לפסיכולוגיה צבאית" תואר המהפך האידיאולוגי הזה באופן מסמר שיער.

נכתב שם בפירוש כי התארגנות צה"ל החלה לאחר נאום שרון בכנס הרצליה וקדמה להטלת המשימה עליו מהממשלה. צוות הפסיכולוגים של צה"ל קבע שהמטרה היא הסבתו של צה"ל ל"כוח פצל"ם" – כח ל"פעילות צבאית לא מלחמתית", שהוא "כח שיטור בעידן הפוסט מודרני". דובר שם בפירוש על "תהליכי הכנה מנטלית.. בעיקר לקראת פעילות נגד אוכלוסיה אזרחית יהודית". ההתנתקות תוארה שם כ"תופעה המורכבת ממאפיינים צבאיים שונים של צבא ושל פצל"ם...כשהעיקרון... הוא יצור כלאיים".

לא מדובר בקשקושי פסיכולוגים בלבד, החבורה הזו נתנה את הטון בצה"ל ויצקה תוכן מטורף לתוך הווקום שנוצר בצבא שאיבד את האינסטינקטים היסודיים שלו נגד האוייב, ושהונהג ע"י קצינים שמונו לפי מפתח המשועבד לשרידות ראש ממשלה מושחת.

חברי ועדת וינוגרד הינם חלק מהממסד הישראלי שהיה שותף מלא לתמיכה בהתנתקות. היא לא תדגיש את שתי הסיבות החשובות ביותר לכישלון צה"ל במלחמה – הזמן והמשאבים החומריים שהוקדשו למבצע המיותר, וגם את "מורשת ההתנתקות"- ניתוח שינוי המין שעבר הצבא ע"י הקואליציה שנוצרה בין הזויי השמאל לבין קצינים אופורטוניסטים.