עדכון שבועי - כ"ד שבט תשס"ח

(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן)
(לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

" וְאִם-אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי..." (משפטים כא-ה)

זה עתה תם לו אפוס היציאה ממצרים, מבית העבדים. כבר הגענו אל הר סיני וקיבלנו את תורת החירות. והנה צוללת פרשתנו  אל הפרטים – אל הת'כלס – "גן העדן" – כידוע - מצוי בפרטים הקטנים. ומה הדבר הראשון שאנו עוסקים בו? בדיני עבדות. מתברר שהעבדות היא פיתוי לא קטן. החירות והאחריות באים בכפיפה אחת – העבדות היא מפלטו של החושש מנשיאה באחריות, של החושש להנהיג. הציבור האמוני חושש מאוד להנהיג ומגלה בכך שאינו באמת מאמין בתרבותו שלו. כי אם התורה היא תורת אמת – אז ממה יש לפחד? מדוע  האינטואיציה של אהוד ברק עדיפה על זו של אדם מאמין, השומר תורה ומצוות?

האם אין בהתנהגות זו של הציבור האמוני, בחוסר הנכונות ליטול אחריות ולהנהיג את עם ישראל, משום חילול ה'? האם אין בהתנהגות הזו מצד כל המגזרים הדתיים – הודאה בכך שתורת ישראל אינה רלוונטית לענייני מדינה ולאום?

"אהבתי את אדוני". גם אם הוא חובט בי מדי פעם – האהבה תנצח... – העיקר שאשאר עבד. גם כשהאהבה הזו מביאה לחורבן נורא, לדם ואש ותמרות עשן – גם כשזה כבר לא עניין תיאורטי, גם כשכבר כולם רואים לאן מובילה ה"אינטואיציה" של מי שאין לו א-לוהים – גם אז "לא אצא חופשי..."

מי שאוהב את אדונו לא רוצה לצאת מהגדרות. לא מהגדרות של כפר מימון, לא מהגדרות המגזריות, לא מהגדרות הפוליטיות. הוא מוכן להחליף אדון משמאל באדון מימין – הוא אפילו מוכן לעבוד קשה בשביל להחליף אדון אחד באשליה של אדון טוב אחר. הוא עבד קשה כדי להמליך את נתניהו במקום פרס, ואת שרון במקום ברק – ואז הוא שוב עבד קשה, הפעם כדי להמליך שוב את נתניהו במקום שרון, ושוב עבד כדי להמליך עליו  את נתניהו במקום את סילבן ...  

 אבל לקחת אחריות? להיות אדון לעצמו, לקחת אחריות על הסובבים אותו? להנהיג?

 הגיע הזמן להשתחרר מסינדרום "אהבתי את אדוני..."

שבת שלום,
משה פייגלין

בעדכון:

·    עוד סיבוב בכפר  מימון   
·    יציאת עזה – מסקנות ולקחים    
·    הודעות       
·    מאמרים      
·     מדורים   

"האם לא עדיף להתפקד לאח"י?" – שאל הקול הצעיר שמעבר לקו.

"יש בידך האפשרות לבחור באחד משני כרטיסי הכניסה" – עניתי לו.

"כרטיס אחד לארמון המלוכה, או כרטיס שני - לבקתת המשרתים... במה תבחר?"

"אבל לא רוצים אתכם בליכוד!" – אמר הקול – "כל הזמן נלחמים בכם שם..."

"כמובן" – עניתי – "בטח קראת קצת על ארמונות מלוכה. בארמון המלוכה יש תככים, ויש מסדרונות אפלים, יש כל מיני קוניוקטורות, בגידות ומאבקי כוח. גורמים שליליים תמיד יבחשו שם – אפילו בארמונו של דוד מלך ישראל זה היה כך, אז מה אתה מצפה מהליכוד? אומנם זה לא נעים – אבל המלחמות הללו מלמדות שיש כאן דבר אמיתי. בבקתת המשרתים יקבלו אותך תמיד בזרועות פתוחות – אבל אם אתה שואף להנהגה – אתה צריך לפלס דרכך בתוך ארמון המלוכה".

"ואולי אח"י תתפתח ותהיה לארמון מלוכה?"

" תגיד לי – על מי אתה עובד?"

" ? "

"לא נמאס לך לרמות את עצמך? תגיד – בכפר מימון היית?"

"בטח שהייתי!"

"יופי – היינו שם ביחד עם עוד 30,000 איש שסיפרו להם שהם עומדים לצאת מבקתת המשרתים, לצאת מהבועה שלהם ולהנהיג, כלומר לצאת מהעבדות הנוחה, לפגוש את המציאות בגוש קטיף ולשנות אותה – זוכר?"

" אהה..."

"שלושה ימים רבצנו בכפר מימון מתענגים סביב מדורת השבט הנפלאה שלנו – חוככים ידיים בהנאה מתעצומות הלב של הציבור שהגיע למקום  - זוכר?"

"בטח זוכר"

"כעבור שלושה ימים התארגנו בטור אין-סופי והתחלנו לצעוד אל עבר המציאות – התחושה היתה שאילו ים סוף היה מולנו הוא היה נבקע  נכון?"

"מה שנכון – נכון..."

"ואז בשער עמדו רב אחד ופוליטיקאי אחד – הרב דיבר והפוליטיקאי עמד על גג של מכונית והם עצרו את כל הטור ואף אחד לא הבין למה עוצרים – זוכר?"

"ואז קרה הבלתי ייאמן – הפוליטיקאי התחיל לכוון את כל הטור לסיבוב פנימי בתוככי כפר מימון – חשבנו שאולי זה איזה תרגיל, אבל מהר מאוד התברר שזה סיבוב לשם הסיבוב! התברר שזה סיבוב שנועד להשאיר אותנו עם ההתעסקות עם עצמנו במקום עם המציאות – זוכר?!"

"אי אי אי..."

"אתה יודע מי היו אותו רב ואותו פוליטיקאי? לא, אל תגיד שמות – זה ממש לא מה שחשוב – מה שחשוב הוא שמדובר בדיוק באותם אנשים שלוקחים אותך עכשיו לעוד סיבוב בכפר מימון, בדיוק באותם אנשים שמדברים על מנהיגות לאומית כביכול – ומכוונים אותך אל בקתת המשרתים במקום אל ארמון המלוכה.

אחרי שלושה ימים דווחו סוכנויות האו"ם שכמחצית מתושבי רצועת עזה – כחצי מליון בני אדם – כבר עברו בפרצת מעבר רפיח אל עבר מצרים. בלי שום אלימות, בלי משאיות, בלי חיילים שגוררים תושבים מבתיהם (את זה מותר לעשות כידוע רק ליהודים...) – כך באופן וולונטרי לחלוטין  - טרינספרה אוכלוסיית עזה את עצמה ועברה אל המדינה הערבית השכנה.

האם היה זה המצור הישראלי שהביא את העזתים אל סף רעב ובריחה מבתיהם? כמובן שמדובר בשטות גמורה. רעב לא נוצר בתוך 24 שעות. ובכלל – הרי לא היה האמת מצור! ישראל צמצמה מעט את אספקת הסולר – החשמל הישראלי המשיך לזרום, כך גם הגז לבישול – ישראל לא שנתה שום דבר בצורה משמעותית. מה שהתברר הוא שאם היה מצור – היה זה מצור מצרי – לא מצור ישראלי. מאז הסכם ה"שלום" עם מצרים –  טיפחה מצרים את עזה כפצצת זמן מתקתקת לפתחה של ישראל. מצרים מנעה מעבר ברפיח – מלבד כמובן ממעבר מאסיבי של חומרי נפץ וכלי נשק שונים. בשונה ממצרים – ישראל העבירה לעזתים – גם נשק וגם את כל שאר הדברים שהאוייב זקוק להם כדי להתקיים – כלומר חשמל, מים דלק וכו". כשעלה החמאס לשלטון – העברת הנשק נותרה בידי המצרים בלבד – וכל השאר בידי הישראלים.

לפתע התבררו שתי עובדות יסוד:

א – הפתרון לערביי עזה הוא במצרים. המצרים הם אלו שעוצרים בעד אחיהם מלמצוא לעצמם עתיד טוב יותר בקרב בני עמם.

ב – כדי להניע את האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל אל ארצות ערב, אין צורך בשום התערבות אקטיבית של ישראל.

כשהם רוצים הם עושים זאת לבד ביעילות רבה. כל שנותר הוא לשכנעם לעשות זאת. כיוון שאנו התבטלנו ונמנענו מכך – עשה עבורנו בורא עולם את מלאכת השכנוע. היום, רוב תושבי יש"ע הערביים, הן ברצועת עזה והן ביהודה ושומרון – מבקשים להגר. כל שצריך לעשות הוא לאפשר להם, ולעודד אותם לעשות זאת.

·       חוג 14 לדיונים פילוסופיים: דיון על דת וביטחון: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4594&Itemid=81

·      מפגש בקצרין: http://he.manhigut.org/content/view/3406/165

·       מפגש בחצור: http://he.manhigut.org/content/view/3404/165

·       מפגש בגבעת שמואל:  http://he.manhigut.org/content/view/3405/165

·       תרום לבניית מדינה יהודית: http://he.manhigut.org/content/view/1922/175

·       התפקד לליכוד כאן: http://he.manhigut.org/content/view/3119/210

·       הצטרף לפעילות: http://he.manhigut.org/content/view/3124/208

·       מועדון הנחות והטבות: http://he.manhigut.org/component/option,com_facileforms/Itemid,224

·        כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "בשמלה אדומה", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב:  http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/688/141.html

·        ראיון פוליטי – משה פייגלין ביומן ערוץ 7:  http://he.manhigut.org/content/view/3407/163

·        לא למלחמת אבו-מאזן לשלטון – ד"ר יאיר ויסמן: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4604&Itemid=13

·        לעצור את החוליגניות המשפטית -  פרופ' יצחק סגל: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4601&Itemid=13

·        ילדות קטנות – מסירות נפש גדולה – יוסי שחר:  http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4593&Itemid=13

·     לפרשת משפטים -  דין בא במחתרת ומשמעויותיו (תשס"ז- ( הרב דודי שפיץ: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3395&Itemid=13

לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית