הבעיה שלך

ואז יבוא כל ראש ממשלה שלא יהיה, וימסור אחר כבוד את עזה לידי הפת"ח. ולמי שלא הבין – אנו עומדים להקריב את בנינו בכדי להעביר את רצועת עזה מידיו של ארכי רוצח A, לידיו של ארכי רוצח B. בסרט הזה כבר היינו כמה וכמה פעמים. מאז הסכמי אוסלו, כל החשיבה המדינית הישראלית משועבדת אך ורק לאופציה הזו. כשמחבל B ישגר קסאמים, נכבוש את עזה עבור מחבל C – או בעצם חמור ומגוחך מזה – נשלח את בנינו להיהרג ולכבוש את עזה שוב עבור מחבל A , שהרי אם לא ננצל את חלון ההזדמנויות וניהרג עבור מחבל A נקבל את מחבל D או מי יודע – אולי אפילו את E... וכולם כולם ימשיכו לירות על שדרות.

אז מה אתה מציע? שנפקיר את שדרות?

לא! אבל אם אין לך כוונה להישאר בעזה לנצח - ולהישאר הכוונה, לכבוש, לעודד את הגירת האוכלוסייה, להכיל את הריבונות הישראלית, וליישב בצורה מסיבית את האזור – אם אין לך כוונה כזו, אל תסכן ולו חייל אחד בעזה.

טוב אתה יודע שזה בלתי אפשרי - מה הפתרון בינתיים?

בינתיים אפשר רק לנסות להנמיך ולשלוט בלהבות. כי חשוב להבין – אם עזה אינה ארצנו, גם שדרות אינה ארצנו. וכמובן שעם הר הבית אינו בידנו גם בתל אביב אין ליהודים לגיטימיות להתיישב. בסופו של יום, חוסר הלגיטימציה העולמית לכל פעולה אפקטיבית בעזה (כולל "כאילו" הפסקת חשמל...) אינו נובע מבולמוס הומניזם בלתי נישלט שתקף לפתע את העולם הגדול. חוסר הלגיטימיות להגנת שדרות נובע פשוט מן התחושה העולמית שהחמאס פשוט צודקים.

אבל הרי יצאנו מעזה?

נכון! ובזה קבענו את העיקרון והוכחנו שגם שדרות אינה שלנו. כל העולם ראה כיצד אנו בעצמנו מגרשים את היהודים המאמינים בארץ ישראל, מחריבים את בתיהם ומפקירים לשריפה את בתי הכנסת שלהם. לנוכח התקשורת העולמית המתעדת בשקיקה את הפוגרום הרגיש והנחוש שמבצעים היהודים בעצמם, ביצעה מדינת ישראל את החרקירי המוסרי המדהים בכל הזמנים, ושמטה כל פירור הצדקה לעצם קיומה של ריבונות יהודית ולו בגרגיר אחד מאדמת ארץ הקודש.

הם אולי לא נחמדים, אבל הם צודקים. הם מפגיזים אזרחים – אבל העולם איתם פשוט משום שהם צודקים! ואנו היינו אלה שקבעו זאת בצורה שאין משכנעת ממנה.

טוב טוב – אבל בוא נהיה פרגמטיים, אף אחד לא יקים היום את גוש קטיף מחדש, ולהיכנס אתה לא מוכן – אז מה אתה מציע לתושבי שדרות?

קודם כל אני מציע לפנות משם את הילדים וכל אוכלוסיה אחרת שאינה חיונית. לאחר הפצצה (איטלקית) אחת, פונו ילדי היישוב העברי מחיפה לחדרה וליישובי הסביבה. הם לא היו פטריוטים קטנים יותר מתושבי ישראל כיום. גם ילדי לונדון פונו תחת שלטונו של מנהיג, פטריוטי לא פחות מאולמרט...

כולם הבינו שיש מלחמה, ושבסוף ננצח וכולם יחזרו. תושבי שדרות מוחזקים כבני ערובה לתחזוקת אשליית "תהליך השלום". כלומר אין ממש מלחמה, ולכן אין מה לדבר על ניצחון, וממילא אין מה לצפות לשינוי דרסטי, ולכן אם ילכו הילדים, הם לא יחזרו והמדינה תתפורר. כלומר ילדי שדרות נידונים לשמש בשר התותחים של קוספציית השלום האוסלואידית שהביאה לשלטון את אולמרט וכל שכבת השמנת הרעילה שעוטפת אותנו.

ובכן קודם כל תדרוש מהמדינה להעביר את כל האוכלוסייה שאינה חיונית למקום בטוח – ואת הקונספציות המטומטמות שאכפו עלינו חבורת הביילינים של פרס, פתור! אך לא על גבם של הילדים.

ואחר כך?

הפסק מיד להאכיל את אויביך. לא מים, לא חשמל, לא דלק, לא טלפון, ואם היה אפשר אז גם את אספקת האוויר צריך היה לעצור.

ואם ימשיכו לירות.

אז דחק בהפגזות שטח את כל האוכלוסייה הנמצאת בטווח השיגור, הפוך את האזור הזה לשטח השמדה.

אבל העולם לא ייתן?

אתה צודק – כל עוד אנו משדרים שעזה לא שלנו, המשמעות היא שגם שדרות לא שלנו והעולם לא ייתן.

אז מה אתה מציע?

נתקעתי...

מצטער – חוץ מפינוי האוכלוסייה שאינה חיונית אין לי יותר מה להציע. מתוך התודעה שיצרת כאן – אין אפשרות לפתור את הבעיה...אפשר רק להנמיך קצת את הלהבות במסגרת משחקי החתול והעכבר שהעולם עוד מאפשר לך. מסתבר שמבחינה זו אי אפשר לבוא בטענות לאולמרט - שום ממשלה המבוססת על קונספציית אוסלו לא תוכל לבוא היום עם פתרון אחר. קצת חיסולים, קצת משחקי נקמה ונקמה שכנגד, השקעות ענק בפנטזיות של מלחמת כוכבים נגד צינורות מעופפים – זה מה שנקבל מכל ממשלה שלא תקום.

מצטער - אין לי פתרון לבעיה שלך. אבל תבין – היא כל כולה בעיה שלך – בינך לבין עצמך. כל עוד מדינת ישראל נשלטת על ידי קונספציה לפיה עזה לא שלנו, אין לי פתרון לבעיה שלך – כלומר לבעיה שאתה – ורק אתה - יוצר.

*פורסם במקור ראשון