(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן)
(לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן) 
הליכוד מזמין את הצבור לערב התייחדות עם זכר הקדושים שנרצחו בישיבת "מרכז הרב" והוקרה לרב יצחק דדון, וסרן דוד שפירא שהרגו את המחבל. בערב זה נשמע את הסיפור במלואו ונעניק תעודות הוקרה ליקירינו הגיבורים בהשתתפות רבנים, חברי כנסת ואנשי צבור. ינחה את הערב בוגר הישיבה, מיכאל פואה יום שלישי, י"א אדר ב' (18/3) בשעה 18:30, במלון רמדה רנסנס בירושלים.
להורדת המודעה לחץ כאן
חברים יקרים -- ה' עמכם! שוב רוקד לצליל
חליל חדש - ישן
של פריץ לבוש באלגנט
חלוף ומעונב
ואף את מגפי העור
של הבוקר מטקסס
הוא החליף בנעליים
אך החליל אותו חליל
והוא מלביש ת'יהודון,
(שחושב שהוא אדון)
במדים של דב,
ואת הדוב מלביש מדי אדם
נותן להם לרקוד ביחד.
והיהודי לא קרא שמע
והדוב לא אלוקינו
הוא רק אמר 'אללה הוא אכבר'
ואז הוא טרף את היהודי.
יהונדב חיים הרשפלד הי"ד
בעדכון: ביקור השרה
אנחנו מכירים אותם
"זרימת החיים" - או הגיבור הנעלם...
בריטניה הגדולה
הודעות
מאמרים
מדורים
כלב דרכו לנשוך, נחש דרכו להכיש - זה טבעם, כך ברא אותם א-לוהים. אין לנו טענות אל הנחשים, יש לנו טענות אל מי ששחרר אותם אצלנו בסלון, אצלנו בירושלים, אצל ילדינו הרכונים על דף גמרא. והנה מגיעה ברוב חוצפתה אחת ממובילות התהליך הזה - לביקור תנחומים אצל המוכשים. לא - היא לא פסעה על בהונות רגליה, מתחננת לסליחת הנפגעים מרשעותה/טיפשותה העיקשת. היא באה כאילו היא לא שייכת כלל לעניין. היא באה בפוזה של אחראית בע"מ. כלומר- אמשיך לאחוז בשררה, אמשיך ואשחרר נחשים נוספים, ואינני רואה כל קשר למה שקרה, ואינני צריכה לקחת שום אחריות למעשי - כי הרי אתם בעצמכם - מורידים מסך כבד ביני לבין מעשי. אתם הרי מקבלים אותי בכבוד ונותנים לי את מלוא הלגיטימציה - פשוט להמשיך. אז כמה יהודים בריאים, שהחיים הבריאים לא כבו בקרבם, קמו וזעקו. אשרי אותם יהודים. כי לא רק הצורך לבכות הוא צורך טבעי ונכון. גם הצורך לנקום, הוא צורך כזה - ואולי עוד הרבה יותר. גם שאיפת הצדק, שאיפת התיקון, השאיפה להגנה עצמית בפני אותו רשע מטורף שאיש לא מעז לעמוד מולו השאיפה לשבור את אותו "פוליטיקלי קורקט" (politically correct) מטומטם, אשר אוכל בנו בכל פה- גם הצרכים הללו הם הגיוניים, טבעיים, חלק "מזרימת החיים"- כמו שאוהבים לומר בשפה ה"מרכזניקית" מי שנותן למשחררי הנחשים תחושה כי מעמדם מובטח על אף שהם ממשיכים בכך- כאילו הם מן חברה בע"מ שכזו- אז למרות כל אהבת ישראל הכנה והאמיתית שלו - הוא משיג מטרה הפוכה לחלוטין.
עכשיו עמרי שרון בכלא. אבל לפני הפוגרום הרגיש והנחוש שביצעו עמרי וחבריו בנאמני הארץ דיברנו איתו במסדרונות הליכוד. ניסינו לשכנע את עמרי ואביו שהגירוש המתוכנן יעלה במאבק שלא יהיה שווה להם לשאת את תוצאותיו. "אנחנו מכירים אותם" - אמר עמרי, בהתייחסו למתיישבים - "הם לא יאבקו ". עמרי בחושיו החייתיים - כמובן צדק. הפרשנים השונים מאוחדים בדעה שתהליך החורבן נעצר זמנית ב'עמונה', בשל זרעי המאבק האמיתי שהחלו להתגלות שם. אבל בגוש קטיף עוד שלטה התיאוריה הזו של "באהבה ננצח". אותה אהבה שהביאה להזמנת השרה תמיר לניחום אבלים במרכז הרב.
"זרימת החיים" - או הגיבור הנעלם... |
 הרב יצחק דדון שייך לאותם יהודים בריאים שזרימת החיים הטבעית שבקרבם לא הלכה לאיבוד מרוב "אהבה ממלכתית מנצחת". ולכן הרב דדון עשה את מה שצריך ותקע למחבל שני כדורים בראש. אבל זרימת החיים הבריאים שבקרבו הביאה אותו לפעולה נוספת. גם הכתב הדתי של הערוץ השני וגם הכתב הדתי של ערוץ 10, נאלצו לשמוע מפיו של הרב דדון את כל האמת. כלומר מניין הגיע הנשק של המחבל. יצחק התעקש לכרוך כל העת את הטבח במרכז הרב עם שמעון פרס - אשר נתן למחבלים את הנשק בו הם משתמשים, ועם אהוד אולמרט הממשיך בדיוק באותו כיוון. שני המראיינים הדתיים מיהרו לקטוע את הרב דדון, ולנסות ולצנזר את הדיבור האסור ב'שיחדש' הישראלי הפוסט אוסלואידי.
אבל מה נעשה עם הגיבור של הסיפור? כיצד נגזור מהתמונה התקשורתית את האלמנט המרכזי שבה?
עד מהרה נמצא הפתרון - קצין צה"ל, בוגר הישיבה, שהצטרף לרב דדון ויחדיו סיימו את הפרשה - הקצין הזה שהוא בוודאי איש יקר וגיבור בפני עצמו - הפך פתאום לכוכב הראשי. כקצין הוא לא יכול להתראיין ו"לקלקל" את האידיליה. מלבד השידורים הישירים - דבריו של הרב דדון נעלמו ואינם. המלך מת - יחי המלך החדש...
אז למי שפספס - הנה האיש שלא איבד את "זרימת החיים" בשידור חי בערוץ 2, לחץ כאן
ודרך אגב - זרימת החיים הבריאה הזו הביאה אותו כבר מזמן להתפקד למפלגת השלטון של המחנה הלאומי, מפלגת הליכוד...
מכל העולם היהודי וגם מחוצה לו - מגיעות אלינו תגובות נזעמות בעקבות הפרסום בנוגע להשעייתו של משה פייגלין מלהיכנס לתחומי הממלכה האנגלית. עד כה, פייגלין הוא הפוליטיקאי היחיד בישראל, שזוכה עתה לכבוד הזה. "הבריטים שכרעו ברך בפני האסלאם הקיצוני זיהו כנראה את האיש היותר משמעותי במלחמה מול כל הרשע הזה" - ענה פייגלין לשאלת הכתבת של הערוץ עשר. לראיון נוסף באותו נושא בתכנית ערב חדש, לחץ כאן. בתגובה לפרסום שחרר פייגלין לתקשורת את מכתב התגובה הבא: 7.3.08 לכבוד ממשלת אנגליה
משרד הפנים
מחלקת ההגירה. א.ג.נ לפני כחודשיים קיבלתי מכם מכתב בו אתם מבקשים להבהיר לי כי אינני רצוי בארצכם. כיוון שהעניין נראה לי כמתיחה, ניסיתי לברר את אמיתות המסמך קודם שאגיב. עתה - משהתברר כי המכתב אכן מקורי אני שולח לכם את תגובתי. א - לא ביקשתי להגיע לבריטניה ולא היו לי שום תוכניות כאלה. ב - ראוי להתחקות אחר הסיבות ליוזמה המוזרה הזו כלפי אישיות פוליטית בישראל, יוזמה המהווה חוליה
נוספת בהתערבות האירופאית בענייניה הפנימיים. ג - היות וטרוריסטים בעלי שם - כמו איש החיזבאללה איברהים מוסאווי - דווקא מתקבלים אצלכם
בברכה, ואילו אני מעולם לא פגעתי באיש - אני מבין שמדיניותכם היא עידוד ותמיכה בטרור. ד - כפי שעולה ממכתבכם - הסיבה להחלטתכם היא דברים שכתבתי לפני שנים רבות בדבר הצורך
להילחם בטרוריסטים הערבים, וכן ניתוח התרבות ממנה צמח הטרור הזה. ד - בין השאר אתם מצטטים מאמר שלי בו כתבתי כי "הערבי אינו בן המדבר אלא אב המדבר". ה - לידיעתכם, ציטוט זה לקחתי הישר מן הספר "המדבר אתמול והיום" - שנכתב על ידי לא אחר אלא
מהנציב הבריטי העליון לסיני - סיר קלוד ג'ארויס (Jarvis). .. ו - במצב המוסרי אליו התדרדרה אומתכם, לא נותר לי אלא לראות במכתבכם מחמאה גדולה. אינני ראוי
לכבוד שנתתם לי, כבוד הכולל אותי ברשימה מכובדת של אישים כ מנחם בגין בעבר - וקצינים
בכירים בצה"ל בהווה. ז - בכיוון אליו אתם מתדרדרים, נראה לי כי אם ארצה להגיע לאנגליה בעתיד, אצטרך להגיש את בקשתי
בשפתכם הרשמית, כלומר בערבית. בברכה
משה פייגלין תגובתו של משה פורסמה בהרחבה ומעניין לעיין בתגובות הקוראים. גם מי שמזהה עצמו כאיש שמאל - שמח לראות סוף סוף איש ציבור שאינו מנגב את הרוק האירופאי וטוען שזה גשם מפגש בזכרון יעקב מפגש בישיבת ההסדר קרית שמונה מיכאל פואה ודודי שפיץ בישיבת ההסדר במעלות תרום לבניית מדינה יהודית התפקד לליכוד הצטרף לפעילות מועדון הנחות והטבות
כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "אנחנו והאינקה", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב. לא תביא אתנן ... בית ה' - ד"ר מיכאל בן-ארי התשובה לחמאס: בנייה בישובים – אליקים העצני פרקטיקה ערבית ישראלית - אוהד קמין ישראל בת שישים: תמונת מצב – חזי זילברמן מדור יצירה - הטור השמיני - "נקמות של דיעבד" - אלי צ'רניאבסקי לפרשת ויקרא - האומה והפרטים בעבודת ה' - הרב דודי שפיץ (תשס"ז) לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית
|
