עליתי להר הבית!

אני הרי חרדי, איך אעלה להר הבית כשחברי החרדיים לא עוזבים את הכותל ולו לרגע? האם הם יראו אותי? לא! אסור לי להיחשף. אסור לי לצאת מה"נורמה". גם אין לי עדיין את העוז להיחשף בפניהם ולהטיח את האמת הפשוטה בפניהם הנפולות והגלותיות: הר הבית בידינו! החלטתי להתחפש, לטבול במקווה כשר מן התורה ולצאת לדרך...

כדי להבין את משמעות העלייה להר הבית, צריך להיות שם למעלה. אם רוצים להרגיש את עוצמת הקדושה שבמקום המקודש ביותר לעם ישראל מאז היותו לגוי - ואני הייתי שם - פעם ראשונה בחיים! זו היתה הפעם ראשונה שגיליתי את הקשר שלי למקום המקודש והמדהים הזה. פעם ראשונה אחרי כמעט עשרים ושתיים שנה של ציפיה... אבל אחרי שנות ציפיה לעלות להר, זה הגיע!

תשאלו, למה לא עליתי עד אז ורק ציפיתי לעלות?

כי אני חרדי, והורי וחינוכי כלאו אותי בכותל המערבי. טענו שלעלות "למעלה" אסור! זהו איסור כרת, כרת!

רציתי לשאול את אבא שלי, בעצם, לא היתה אפשרות שאשאל אותו, כי הרי עצם השאלה היא "עיסוק טרף", ובמקרה הטוב עיסוק בשטויות. אומר לכם את האמת, לא יכולתי אפילו לשאול אותו, פשוט לא העזתי לעשות את זה!

אבל, כמו כל בחור חרדי, גם אני חיכיתי ליום כלולותי בכדי להגשים את חלומותי, להיות עצמאי...

חיכיתי ליום חתונתי בכדי להינות מ"איסורים" כגון אלה. מה עשיתי עד אז? ביררתי את הנושאים בקפידה הראויה, למדתי והגעתי למסקנות אחרות כמובן בכל הקשור לגאולה, לריבונות יהודית ולעלייה להר הבית.

בכל אופן, היום כמה שנים אחרי החתונה, החלטתי שסוף סוף הגיע הזמן לצעד הגדול הזה, לצעד שיקרב אותי לקדושה הפנימית שלנו ושלי, לצעד שייתן לי להרגיש סוף סוף דרור אמיתי, לגעש הרגשות שבתוכי להתפרץ בקדושה, ולנוע קדימה יחד עם כל העם במסלול הגאולה, לצאת סוף סוף מהמעגל הגלותי החוזר על עצמו ככלב השב... למלא את רוחי באנרגיה מחודשת, אנרגיה גאולית לעלות להר הקדוש!

בתור חבר בחטיבת מנהיגות יהודית שבליכוד, החלטתי לעלות להר הבית בי"ט לחודש עם משה פייגלין.

אבל אני הרי חרדי, ואיך אעלה להר כשחברי החרדיים לא עוזבים את הכותל ולו לרגע? ואם הם יראו אותי? לא, אין לי עדיין את העוז להיחשף ולסכן את עצמי, משפחתי ופרנסתי. החלטתי להתחפש, לטבול במקווה כשר ולעלות.

יצאתי בשעת בוקר מוקדמת לכיוון תחנת האוטובוס, זיעה קרה כיסתה את פני, התרגשות ניכרת אחזה בי... אי אפשר לא להתרגש.

הגעתי לכותל, מזדרז לחפש מקום מיסתור להתחפש בתחפושת המשעשעת, אח"כ משתדל להסתיר כל סממן יהודי מאימת הוואקף "הקדוש והנורא", מגיע לשער הכניסה לכותל המערבי בשעה 7:30 בבוקר, נפגש עם חברי הקבוצה המנהיגותית, ו... זהו עולים, עולים רמה: מלהיות "חרדי", להיות "יהודי" קדוש!

לא הצלחתי לקלוט את כל ההסברים המלומדים של משה פייגלין. אבל הבנתי בהבנה עמוקה עד לשד עצמותיי שלהיות שם, זה להיות יהודי כזה ש"משווה את השם לנגדו תמיד".

איך אמר סיני תור? "מול האין סוף לא שייך לשחק אותה מכובדים, בלי כבוד וגאווה, נכנע מול האין סוף, מחליט לעובדו בתמימות ובפשטות".

אני מבטיח לצרף את כל עם ישראל לחוויה גדולה זו, ואולי גם את חברי היקרים ממאה שערים, בתקווה ובאמונה לשחרור ההר במהרה, ולבניין בית קדשנו ותפארתנו, ולחידוש העבודה, אמן!

הכותב: תושב מאה שערים וחבר בתנועת מנהיגות יהודית