|
עד לפני שנתיים היו הרבה אנשים, גם צרכני
תקשורת, שיכלו לשאול מי זה פייגלין? חלקם מחוסר ידיעה, חלקם מסקרנות וחלקם בהתרסה
או זלזול. היום אין צרכן תקשורת שאינו יודע מיהו משה פייגלין. המסקרן הוא שהיחס
אליו בציבור הוא קוטבי. ישנם כאלה המתעבים אותו באדיקות, ישנם החוששים עד פוחדים
מפניו, ישנם העוקבים אחריו בדריכות ובחשש, אלה היושבים על הגדר: אם יצליח - יש תקווה, אך אם יכשל - יאמרו 'ידענו שאין לו
סיכוי'. ויש לו חסידים המוכנים להתנדב ולהשקיע מזמנם מכספם ומהפופולריות שלהם
בסביבות מסויימות, בעיניהם הוא ראש הממשלה הבא, ובידו הפתרון לכל הבעיות. מה יש באדם
הזה או ברעיון שהוא מביא, שמקפיץ את הפיוזים של כולם?
קשה להכחיש שיש לו יכולת נדירה לקרוא את המפה
ולהבין את המציאות לעומקה. אי אפשר לבלבל אותו. מי שקורא את המאמרים שלו במקור
ראשון או בשבע או בNRG משתאה כיצד
חושף פייגלין את השורשים של הבעיה כאשר אנחנו התמודדנו רק 'ברמת העלים'.
בעקבות הסכמי אוסלו והמשך התנהלותו של השמאל,
הבין פייגלין שגנבו לנו את המדינה! אבל לא בשנת 1992 אלא עם הווסדה ב1948. הוא כתב מאמר שבו הוא מסביר שכל 'הברית
ההסטורית' עם המזרחי - מפד"ל היה תרגיל מחוכם של בן גוריון. בן גוריון הבין
שהדתיים במדינה ישארו, לכן כדי שלא יפריעו לו בביסוס המדינה החילונית, הוא הציע
להם 'שותפות': אתן לכם את כל צרכיכם ואתקצב אותם: רבנות ראשית, אחריות על כשרות,
מערכת חינוך נפרדת, מועצות דתיות, פטור לבחורי ישיבה מצה"ל ועוד ועוד, אבל את
המדינה תשאירו לי!!! יקירנו בלעו את
הפתיון ובנו גטו דתי לתפארת בתוך המדינה החילונית. אלמלאי הסכמי אוסלו לא היינו
מבחינים שהמדינה הולכת ומתחלנת. בלענו את השחיקה בפרהסית הכשרות, השלמנו עם ניקוי
תוכנית הלימודים הממלכתית מכל תוכן יהודי, ספגנו את 'סעיף הנכד' שפרץ את סכר יבוא
הגויים לישראל. (כששאלו את יאיר צבן שהיה שר הפנים בממשלת רבין, לשם מה החוק הזה,
מה אתה צריך את כל הגויים האלה? הוא ענה שכאשר נחליט לפנות את ההתנחלויות, יהיה מי
שיעשה זאת.) והעיקר אנו המשכנו לפתח את מוסדותינו לתפארת.
כשפרצו הסכמי אוסלו, לא הקשיבו לאזהרות 'השותפים
ההסטוריים', והפכו את המתנחלים והאידיאליסטים לאויבי השלום, ואת הרוצחים לפרטרים,
אז הבננו שגנבו לנו את המדינה! גירוש קטיף ופוגרום עמונה, בניית 'הגדר' ושחרור
המחבלים, כסף לחמס ומחוות לאבו מאזן, הם לא סתם טפשות או הפקרות! יש להם הסבר הרבה
יותר עמוק והרבה יותר רע! גם ההבנה ש'עומק העקירה כעומק החקירה' אינה תשובה מספקת.
היא אינה עונה על השאלה למה גירוש מתנחלים הוא שוחד הולם לדחית החקירה? מה יש בו
שיספק את האליטה השמאלנית השולטת בבתי המשפט?
משה
פייגלין הבין שלמרות החזות הדמוקרטית של המדינה, המדינה נשלטת ע"י אוליגרכיה
שמאלנית דיקטטורית. מצביעים ימין ומקבלים
שמאל". 'הדקטטור חסר הפרצוף' שולט בראשי הממשלות באמצעות כתבי אישום התלויים
מעל ראשיהם כשוט. כך הפכו ראשי הממשלות מריונטות, ובצעו את האג'נדה השמאלנית,
לדרישות האוליגרכיה, גנבו לעם את המדינה.
בקריאתו שהמלך עירום, הדמוקרטיה היא בעצם אמצעי
הסחה, וכולנו עבדים מנוצלים שלא סופרים אותנו, הוא הקפיץ את הפיוזים של כולם:
המפד"לניקים, השמאלנים, השופטים, מועצת יש"ע, וכל מי שפוחד משנויים
דרסטיים. אך בעיקר פוחד ממנו נתניהו. ההיסטריה שבה היא מתפקד, מוכיחה שפייגלין
יושב בדיוק על העצב הכי רגיש של השילטון בישראל. יש לו אג'נדה יהודית וגישה מתאימה
לאופי המדינה. הפתרונות שלו אמיצים, ואולי שווה לנסות אותם, אך אין סיכוי -
האוליגרכיה לא תאפשר!
לפייגלין יש אומץ נדיר מול כל הכוחות שעד היום
נחשבו בלתי מנוצחים: 'בית המשפט אמר את דברו', אמרנו כשהבננו שנעשה עוול למרגלית
הר שפי. אך מי העז להעמיד בספק את שיקול דעת השופטים? מאידך, פייגלין יודע שהעברתו
מהמקום העשרים סותרת את החוקה. אך הוא אינו עותר כדי להדגיש שאינו סומך על יושרם
של השופטים, ולא יתן להם לגיטימציה. פייגלין לא נרתע מלהרגיז את שמולניות התקשורת
ולשנות כיוון השאלות אי אפשר להשתיק אותו עם'הסתה!!' או להפחיד אותו. הוא מאמין
שהאמת לצידו, ועם ישראל והצדק ינצחו.
פייגלין מנסה לנצח את האליטות ולהחזיר את המדינה
לעם, ולהחזיר את הליכוד לערכיו, למצע שלו, ולליכודניקים המצביעים ימין, כי הם
ימניים! תחושת השליחות שלו, הביטחון שהוא בדרך הנכונה לטובת העם והמולדת משדרת
עוצמה אדירה שמפחידה את השמאל, משאירה מאחור את הימין שהוכח כמנוצל ונבוך ואת
נתניהו שאין לו כלים להלחם באליטות המאיימות על חופש פעולתו.
|