תגובת פייגלין לנאומי אובמה ונתניהו
נאום נתניהו
הודעות
מאמרים

לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן) 
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

"כי לא יטש ה' עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל ה' לעשות אתכם לעם".  (שמואל א' יא – מתוך הפטרת פרשת קרח)

פרשיות שלח וקורח, הן פרשיות חטא המאיסה בארץ חמדה ובמנהיגות אשר תיקח אותנו שמה. שורש חטאם של המרגלים שמאסו והמאיסו את הארץ הקדושה על ישראל – על אף ש "באותה שעה כשרים היו" -  היה רצון הממסד  לשמור על מעמדו המדברי.  חטאו של קרח היה דומה. הוא מאס בארץ חמדה כדי לרכוש לעצמו מעמד. "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר" (קרח – במדבר ט"ז). הם המאיסו כדי לשמור על מעמדם, הוא המאיס כדי לרכוש מעמד. הצד השווה שבשתי הפרשיות הוא הרצון לרכז ולשמור את הכוח והשררה. רצון הממסד הקיים לשמור על מעמדו ורצונם של אנשים להפוך ולהיות הממסד הזה – מוצאים עצמם בסתירה לייעוד היהודי בארץ ישראל.

בשבועות האחרונים מסתובב ברשת האינטרנט סרט קשה המתעד את בגידת ממסד המתנחלים בשולחיו ובתפקיד שמירת ובניית הארץ.

חטא המרגלים, היצר הבלתי נלאה לנתק את עם ישראל מארצו, מפעפע כמעט מכל עמדת השפעה ושררה. אין בנמצא "פרשן", מגיש חדשות, עיתונאי בכיר – או כל קובע דעת קהל אחר שקיבל לידיו מיקרופון או טור בעיתון, שאינו חוזר שוב ושוב על התקווה כי אמריקה תמנע מאיתנו לרשת את הארץ ותאלצנו לתת אותה לזרים.

כל פתחי הביוב התקשורתי נפתחו לרווחה, קולות נהי ובכי עולים ושוטפים כל פינה במוחם של הישראלים, כאילו הפרות במושבה כינרת יפסיקו לתת חלב והתרנגולים בתל יוסף יפסיקו להטיל ביצים, ברגע שאובמה יקיש באצבעותיו.

איש אינו טוען שליחסים וקשרי המסחר הבינלאומיים של ישראל אין חשיבות. אולם המרגלים המודרניים הופכים את היוצרות. אצלם – לא היחסים הבינלאומיים נועדו לשרת את המדינה, אלא המדינה נועדה לשרת את היחסים. אחרי ככלות הכול – אם המדינה אינה מאפשרת לנו לברוח מזהותנו היהודית אל איזו התבוללות מתוחכמת – "נורמאליות" כלשונם – אם אין יחסי תלות עם אמריקה - אז מי בכלל צריך את המדינה הזו...

כדי לגרש את תושבי גוש קטיף הוציאה ישראל מכיסה בלבד, סכום השווה לעשר שנות "סיוע" אמריקני. מסתבר שכשאנחנו רוצים... אנחנו מסתדרים טוב מאוד בלעדיו. האמריקנים הפכו ל"בעלי ברית" והחלו למכור לנו נשק – רק אחרי שבניסי ה', כבשנו את כל השטחים. הם עוזבים כעת בשל נטישת הארץ וכנראה שאת התהליך הזה לא ניתן להפסיק.

עוד על "אגדת הסיוע האמריקני" במאמר כאן.

ובכן, מה נעשה? איך נסתדר בלי האמריקנים?

כדאי שנאמץ קצת מן האמונה שהיתה לבן גוריון כשהכריז על הקמת המדינה למרות האיום והאמברגו האמריקני, כדאי שנזכור את לוי אשכול שפתח במלחמת ששת הימים למרות האיום והאמברגו של הנשיא ג'ונסון, כדאי שנזכור כי כשישראל עמדה על שלה – האמריקנים והעולם למדו לקבל זאת כדאי שנזכור את מילותיו האחרונות של הנביא שמואל ונפנים כי יש לנו רק אחד להישען עליו:

"כי לא יטש ה' עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל ה' לעשות אתכם לעם."

בעדכון:

תגובת פייגלין לנאומי אובמה ונתניהו
נאום נתניהו
הודעות      
מאמרים       
 

את סרט הוידיאו הבא, חשוב מאוד להפיץ בארץ ובעולם. צפו והפיצו בכל רשימת תפוצה שברשותכם.

סביר להניח שהסרט הזה לא ישכנע את המנהיגים לשנות את מדיניותם. אבל חשיבותו רבה מסיבה אחרת. הוא נותן למי שחפץ בכך את אותה אלטרנטיבה שאיש בהנהגה ובקובעי דעת הקהל אינו מציע.

בנאומו של נתניהו וברטוריקה שקדמה לו, יש חידוש חשוב ביותר. נתניהו הביא לידיעת הציבור בישראל כי מדינות ערב אינן מכירות בישראל כמדינה יהודית.

כל המנהיגים שקדמו לו התעלמו לחלוטין מן העניין הזה. אילו רצה – יכול היה גם נתניהו, כאולמרט לפניו,  להתעלם מנקודה מהותית זו ואיש לא היה מטרידו יתר על המידה. בעניין זה עשה נתניהו שירות חשוב מאוד למדינת ישראל ויש לברכו על כך. פתאום התברר לישראלים כי לא רק ה"פלסטינים" העקשנים אינם מכירים בזכותם של היהודים למדינה בארץ ישראל, אלא גם המצרים, שעמם יש לנו כביכול "שלום", גם הם אינם מכירים בזכותנו למדינה. כל עליית אובמה והלחץ על ישראל, כל מסכת הנאומים וההתדרדרות המדינית, היו שווים כדי ששקר "תהליך" השלום ייסדק והציבור הישראלי יתחיל להבין סוף סוף היכן הוא חי.

גם לשאר הרטוריקה היפה והערבה לאוזן שבה נפתח הנאום, יש חשיבות. מזמן לא שמענו מנהיג ישראלי המסביר את זכותנו לארץ ישראל. אולם הרטוריקה הזו עומדת בסתירה למסקנה המדינית אליה הגיע נתניהו בנאומו. האם כדאי ללמוד על סכנות העישון ממרצה שסיגריה דולקת תחובה בין אצבעותיו? קשה לענות על השאלה הזו וזהו בדיוק היחס האמביוולנטי שצריכים לקבל המשפטים היפים והחשובים בנאום.

למעשה, נקט "ראש בני ישראל" הנוכחי, בדיוק באותה שיטה בה נקטו "ראשי בני ישראל" שנשלחו לרגל את הארץ. גם הם הפליגו בשבחה של ארץ ישראל רק כפעולת ריכוך מנטאלי לקראת מסקנה הפוכה מן המתבקש.

נתניהו הצליח, כביכול, לדחות את רוע הגזרה, ולחמוק מחיציו של אובמה.אולם מוטב שלא נשלה את עצמנו. "נשימת הרווחה" של פינחס ולרשטיין ומועצת יש"ע וקולות התמיכה של אפי איתם מתוככי הליכוד, נובעים במקרה הטוב, מקוצר ראות משווע. המחיר שנשלם בעבור דחיית ההתמודדות עם המציאות יהיה קשה.

אמנם "הרטוריקה של הנאום היתה ימינה מן המרכז" – כפי שאבחן במדויק העיתונאי ארי שביט ב"הארץ" – "אך המסקנה המדינית היתה שמאלה מן המרכז". מן ההסתייגויות וההתניות של נתניהו, לא יישאר דבר, כפי שלא נשאר זכר ל 14 ההסתייגויות שלו אשר נלוו להצבעתו בעד הגירוש מגוש קטיף. אבל עיקרון היסוד אותו הניח בנאומו בבר אילן – העיקרון לפיו יש ויש עם "פלסטיני" ומדינת ישראל מכירה בזכותו של ה"עם" הזה לריבונות בארץ ישראל, עוד יגבה מאיתנו מחיר יקר מאוד.

נתניהו טיפס על עץ המדינה הפלסטינית כדי לחמוק מאובמה. ואכן נראה שאפשר קצת לנוח בראש העץ, טורי החורבן של היס"מ – שבו למנוחה קצרה במחנותיהם.

אבל אובמה והעולם כולו ממתינים עכשיו למטה למרגלות העץ. מכאן כבר אין לאן לברוח, ולכאן, קל הרבה יותר לכוון את החיצים.

ברגע שקיבלת את עקרון ההגדרה העצמית ה"פלסטינית" – קיבלת את הטענה הבסיסית שלהם שאתה אינך אלא כובש זר בארצך. אמנם – כפי שציין אובמה בנאומו, ואחמדיניג'אד לפניו - הגעת לכאן בנסיבות טרגיות מאירופה, אולם סבלך אינו נותן לך את הזכות להפוך לגזלן של עם אחר. העולם תמיד יעמוד לצד הצודקים וכשהכרת בזכותם למדינה, איבדת את צדקת אחיזתך בחיפה וביפו.

לכן נאומו של נתניהו יביא בסופו של דבר ללחץ אמריקני חזק יותר. סביר להניח שבמשולב עם מתקפות השמאל -  לחץ זה יפיל, בסופו של דבר, אותו ואת ממשלתו.

מנהיגים – עתודת המתנדבים של מנהיגות יהודית. להצטרפות, לחץ כאן

הצטרף לפעילות

מועדון הנחות והטבות

כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "להיות כנים עם אובמה", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.

אבל, ההתנחלויות הן מכשול קריטי לשלום – יורם אטינגר

שקר אין לו רגליים – ישבעם סגל

המאבק על ההר – הרב יהודה גליק

מנהיגות יהודית

לתקן עולם במלכות ש-די