|
|
|
|
|
|
|
|
|
| כד אלול התשע שישי, 03 ספטמבר 2010 |
חברים יקרים – ה' עמכם! נמצאים אנו בתקופה מדהימה. עדיין נמצאים בינינו אנשים שחוו את "וַיִּתְּשֵׁם יְדֹוָד מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל" ואת הקללות הנוראות שקראנו והנה, לאחר השיבה לארץ מבטיחה לנו התורה תהליך רוחני שיתכן שאנו נמצאים כבר בתוכו "וּמָל יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד א-ֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:" וכאן באה ההפתעה: לאחר שעלית לארץ ומל ה' את לבבך מבטיחה התורה "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְדֹוָד וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:" על איזו תשובה מדברת התורה עתה, כאשר אנו בארץ וליבנו כבר נימול ואנו עובדים ה' באהבה בכל לבבנו ונפשנו? התשובה הנוספת על השיבה לארץ ואפילו על שמירת המצוות, היא התשובה לחיים יהודיים. כרגע אנו מסתפקים בהתנהלות היהודית הפרטית שלנו בבית או בבית הכנסת, כפי שהורגלנו בכל שנות הגלות, אבל אנו נתבעים "ואתה תשוב" - לקרוא בשם ה' בכל מערכות החיים. בניהול החיים הציבוריים שלנו בכלכלה בחינוך בפוליטיקה במדיניות חוץ וביטחון. התורה לא מסבירה לנו כיצד נגיע למסקנה זו שעלינו לשוב לחיים מדיניים יהודיים - בהם יתקיים "וראוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְדֹוָד נִקְרָא עָלֶיךָ". בראש השנה הזה נתפלל שנמצא את הדרך לתשובה זו בבחירה ובעשייה שלנו ולא נאלץ להגיע אליה מתוך אילוצים נוראיים כפי שחווינו בתשובה לארץ. לתקן עולם במלכות ש-ד-י מיכאל פואה בעדכון: ריטואל הדמים רגע לפני שמבררים מי נרצח ואיך, רגע לפני שמפנימים את עוצמת הכאב, חולפת בלב מחשבה כואבת לא פחות – חוסר האונים. כי הרי כל אחד ייקח את זה מצוין שמועצת יש"ע החליטה לבנות ולא להפגין. אבל אפילו את הדבר הזה כבר המצאנו במבצע מכפיל לפני חמש עשרה שנה. כלומר גם הפעולה המאוד מבורכת הזו – לא תשנה במאומה את הכיוון הכללי – כל עוד... כל עוד השלטון הוא אותו שלטון והתודעה, שעל בסיסה המדינה שלנו פועלת, היא אותה תודעה. מנהיגות יהודית ולפניה 'זו ארצנו', עמדו בחזית ה"חידושים המתקדמים" של מאבקי הימין בחמש עשרה השנים האחרונות. הבאנו את מאבק השטח לנקודה המתקדמת ביותר עם חסימות הכבישים של 'זו ארצנו' והבאנו את המאבק הפוליטי לנקודה המתקדמת ביותר עם משאל המתפקדים שכפתה 'מנהיגות יהודית'. "על הדרך" המצאנו גם את רעיון המאחזים והבניה בו זמנית בכל היישובים. זה טוב וזה חשוב שהדברים נעשים שוב. הלוואי והפעולות תצלחנה במלואן אולם אנו כבר יודעים מניסיוננו שבפעולות אלו אין די. בסופו של דבר, כשמדינת ישראל מחליטה להתפרק – היא עושה זאת, בין עם יותר בנייה ובין עם פחות. בעוד יומיים הכותרות יתחלפו. משפחות הנרצחים יוותרו באבלן ומדינתנו כמנהגה תנהג – אלא אם כן נחליף ראש.
מחליפים ראש כשמדינת ישראל תחליף ראש בשני המובנים הללו – גם במובן הפוליטי וגם במובן התודעתי, לא יהיו עוד רציחות – זה ברור. כי הם פשוט לא יהיו כאן. כי תוכנית השלום שלנו מבוססת על המודל המוצלח של רמת הגולן, זה שנוסה בהצלחה עם תום מלחמת ששת הימים ופועל מצוין עד היום. מודל זה כולל שלושה מרכיבים עיקריים: כיבוש, פינוי, התיישבות והחלת ריבונות. אין מקום בארץ בו שוררים שקט ושלווה משני עברי הגבול – כמו ברמת הגולן. אבל גם במקומות בהם יישארו ערבים יהיו שקט ושלווה – ברגע שנחליף ראש. משום שלפחות לקוראי העדכון השבועי ברור שלא הערבים הם הבעיה אלא היהודים. אנחנו ייצרנו את השד הרצחני והוצאנו אותו מן הבקבוק, ברגע שערערנו במו ידנו את צדקת קיומנו בארץ הזו.
אבל מה נעשה עד אז – שום דבר? אנחנו, מנהיגות יהודית הפועלת בתוך השדה הפוליטי, עושים את הדבר הנכון. כבר היום יש לנו אלטרנטיבה פוליטית להנהגה מתוך ראש אחר – ראש יהודי. במקביל ובהשלמה לפעילות הפוליטית - אנו עובדים היום חזק גם על החלפת הראש התודעתית. אנו מקווים לעשות זאת באמצעות "העיתון של מחר", עיתון שיתאר את התנהלות המדינה במגוון נושאים מתוך הראש היהודי. במטרה להוריד את החזון למציאות אפשרית, שניתן להתחבר אליה
החלפת הראש הזו יכולה להתחולל מהר הרבה יותר משחושבים. לשם כך עלינו להתגייס לפעולה אנו זקוקים למפיצים בעיקר באוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה. רוצה להציל את המדינה? - שילחו מייל לשי מלכה והתנדב להפצה. אנו זקוקים גם לתרומות כדי להבטיח הוצאה סדירה של העיתון. התקשרו ל 09-7929046 ותרמו בהוראת קבע. במאמץ הזה לשינוי התודעה, אנו עושים את הדבר האמיתי. אם נתגייס עם כל הכוחות בע"ה נצליח...
האם נספיק לפני שיהיה מאוחר מדי? חה"כ חנין זועבי היא תמצית החלום הדמוקרטי ישראלי. היא ילידת הארץ ומשפחתה הביאה את מימוש הנורמאליות הישראלית לשיא. קרוביה מראים בפועל חה"כ חנין זועבי היא תמצית השבר של החלום הדמוקרטי ישראלי. הישראלי החדש, שחשב להשתחרר מיהדותו על ידי ישראליותו, לא הצליח. יהודי הוא יהודי גם אם קוראים לו אהרון ברק והוא מנסה להפוך במחי קולמוס את היהדות לדמוקרטיה. זועבי, שנולדה לתוך השמנת, שזכתה לחינוך וחופש שאין שני לו בשום מקום בעולם הערבי, רוצה להיות קודם כל ערביה – פלשתינית, לא ישראלית ולא יהודית. הבלופים הללו שיכול להיות ערבי ישראלי, ושמדינה יהודית דמוקרטית היא בעצם רק דמוקרטית, הם משחק של היהודים בינם לבין עצמם. הם היהודים ישחקו במילים, יריבו עליהם עד זוב דם, אנחנו הערבים רוצים מדינה שלנו, בלי יהודים כמובן. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/208669 הבקשה להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, העולה מפי מנהיגינו, נותנת לזועבי וחבריה את ההזדמנות להתעלל בנו, כפי שהיא עושה, בכישרון רב לצערנו, בתקופה האחרונה. מדוע צריך שאבו מאזן או רוצח אחר יכיר בנו כמדינה יהודית? למה חשובה לנו כל כך ההכרה במדינת ישראל כמדינת יהודית? הסיבה לכך היא בגלל שבאמת אנחנו לא!! לו מדינת ישראל הייתה מתנהגת כמדינה יהודית היא לא הייתה זקוקה להכרה רשמית בכך מצד אף אחד בעולם. הניסיון לטשטש את היסודות הלאומיים והתרבותיים - וליצור חברה חדשה ישראלית – "חברת כל אזרחיה", לא משכנע את זועבי ואת הציבור שהיא מייצגת. ההיפך הוא הנכון - חוסר התרבות והשורשים שמייצגת הישראליות החדשה דווקא מחזק אצלם את השיבה למסורת ולתרבות שלהם. הבשורה המשמחת היא שתהליך זה, שמוחצן בצורה מאוד ברורה אצל זועבי, קורה במובן מסוים גם בחברה היהודית. הטרנד של שיבה למקורות לארון הספרים לשירה ותרבות יהודיים הוא למעשה לא טרנד אלא תהליך שמתרחש לאורך עשרות שנים ומוסיף ומתגבר כל הזמן. התרגום של תהליך זה לשפה הפוליטית והמדינית עדיין חסר, אך הרצון ליצור אותו כבר קיים, וזו ההתחלה.
כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "דרוש בנק יהודי", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב. מנהיגות יהודית לתקן עולם במלכות ש-די
|
|
|
מנהיגות יהודית רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853 טל. 09-7929046 פקס. 09-7920570
עליהם בשבת שעברה - ואילו אנו חווים כבר את התגשמות הבטחות התורה שבהמשך הפרשה "וְשָׁב 
הרצח המתועב הזה ויחזק איתו את טענותיו שמלפני הרצח. אלו יגידו – אסור להיכנע לקיצוניים, ואלו יגידו זה בגלל ה"שלום". זה בכלל לא משנה מי צודק ומי טועה, מי אטום ומי מציאותי, התחושה הנוראה היא שגם הרצח הזה לא יוביל לשום שינוי בכיוון אליו אנו מתקדמים.
כיצד מדינת ישראל לא מפלה את המיעוט הערבי מול הרוב היהודי. קרוב אחד הוא שופט בית משפט העליון. קרוב אחר - ח"כ, סגן שר וראש עיר, והיא עצמה בוגרת מערכות החינוך במדינת ישראל ובעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות חיפה וירושלים. חה"כ 
להתנדבות, הצטרפו אל
"ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבוא יהצה וילחם בישראל. ויכהו ישראל לפי חרב וירש את ארצו מארנוטן עד יבוק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון" 
ערער על התגובה הזו. התרגלנו לכך שדעתנו אינה חשובה. מה לנו ולדיכוי בסין? מה לנו ולכיבוש העם הצ'צ'ני? מה לנו ולסחר העבדים בסודאן? ועל אחת כמה וכמה – מה לנו ולנעשה באיראן? כל זב ומצורע על פני הגלובוס מרשה לעצמו להתערב, להביע דעתו, לסכסך, להציע עצמו כמפשר – בנעשה בארצנו הקטנה. אנו פורשים שטיח אדום בפני השגריר הבריטי, או שר החוץ הצרפתי, כשהם נוחתים כאן ורצים להזדהות עם אויבינו ברמאללה ובעזה. אנו צופים בשגריר ארה"ב כשהוא מתערב ביחסים שבין ישראל לאזרחיה הבדואים בנגב והערבים בגליל – כל זה נראה לנו הגיוני ופשוט – להם יש מה לומר לנו, לנו אין מה לומר להם. למה בעצם?