זה קרה במערכת הבחירות לכנסת ה-21. הקמפיינים היו בעיצומם והרחוב סער. פעם ראשונה שכל המפלגות הלאומיות התאחדו למחנה אחד גדול, מול השמאל. ישראל יהודית מצד אחד , וישראל של כל אזרחיה מהצד השני.

אי אפשר היה לטעות הפעם במשמעות הבחירות, בראש המחנה הלאומי עמד מנהיג חזק שהבטיח מהפיכה, לא עוד שלטון האליטות מהשמאל. טיפול במערכת המשפט, פתיחת התקשורת לכל , והפסקת המימון למערכות עליהם השתלטה האג'נדה השמאלנית, טיפוח החנוך היהודי ופתרון לבעיית הפליטים הערבים מחוץ לגבולות מדינת ישראל. כל אלו הסעירו את הרוחות, הפעם לא הייתה שאלה של מניפולציות קואליציוניות, ההכרעה אמורה להיות ברורה ומחייבת. 

ראש השב"כ היה מוטרד מאוד, הוא שפשף את עיניו כלא מאמין לפניו היו פרוסים תיקים של ראשי המחנה הלאומי, כל תנועה שלהם הייתה מתועדת. אולם לא נמצא חומר מרשיע. הניסיון להפוך אותם לגזענים כמו כהנא לא צלח הפעם, אי אפשר לקחת את ראשי מפלגת השלטון שנבחרו באופן דמוקראטי ולהפיל עליהם תיק כזה, מה עוד שאין שום ביסוס אמיתי לטענה. ההפחדות בתקשורת שאם מנהיגות זו תעלה לשלטון היא תביא למלחת עולם שלישית סביב נושא הר הבית לא נפלו הפעם על אוזן קשבת. הרצחנות הערבית המשתוללת ברחובות, והעלייה הגדולה מארה"ב לאחר ההתעוררות האנטישמית בתוכה, היו חזקים מההפחדות האלו. מה עושים? הוא חשב לעצמו.

לפתע הוא נזכר לפני שלש שנים עבר חוק הבחירות הממוחשבות - חוק שטרית, כבר אז עורר הדבר את תשומת ליבו. תברר לי מי החברה שמנהלת את הבחירות הממוחשבות, מי פיתח את תוכנה, ומי מתחזק את המערכת בעת הבחירות, הוא הורה במיידי לסגנו. ראש השב"כ לא היה צריך אפילו לומר שאף אחד לא ידע מכך זה היה ברור מאליו. המידע הושג בקלות, מדובר באנשים טובים מאוד ראשי החברה היו מפורסמים ומוכרים אחד מהם אפילו למד איתו בתיכון. מנהל תחזוקת המערכת היה בחור צעיר ומבריק שהצליח תוך זמן קצר לעמדה בכירה זו. תוך יומיים נמצא הקשר אל הבחור ונקודת הלחץ המתאימה. בפגישה ניסה הבחור להסביר שאין לו שום יכולת לגעת בתוצאות, אולם כאשר מומחה למחשבים ביקש לדעת מה פתח התחזוקה למערכת, ומצד שני היה ברור לו שאם לא יפתח את פיו עתידו יהפוך לעבר, הוא שחרר בלית ברירה את אפשרויות הכניסה.

התחושה הציבורית הייתה חזקה הפעם הולך להיות מהפך אמיתי ובגדול, ההתגייסות הייתה כמעט טוטאלית משני צידי המחנה, אבל העדיפות למחנה הלאומי יהודי הייתה ברורה בשטח. ואז הגיע יום הבחירות. לכל מי שהסתובב בשטח הייתה ברורה התוצאה הסופית. השאלה הייתה רק כמה מנדטים יהיו לממשלה היהודית החדשה? ולא היה ספק שמחנה ישראל כל אזרחיה יחד עם המפלגות הערביות לא יעברו את ה- 55 מנדטים יחד.

אולם כל זה נגוז. כאשר התפרסמו תוצאות הבחירות הממוחשבות "ישראל יהודית" הפסידה בשני מנדטים למחנה השמאל יחד עם המפלגות הערביות שהצהירו מיד שהן יצטרפו לקואליציה שתוביל את ישראל להיות מדינת כל אזרחיה. ההמונים יצאו לרחובות הם היו בטוחים שגנבו להם את הבחירות, אבל לא הייתה שום אפשרות להוכיח זאת. "רק לא מלחמת אחים" זעקו מנהיגי הציבור הימני והדתי, "אלו הם התוצאות ואנחנו צריכים לכבד אותם", הציבור המתוסכל הרגיש שפשוט מוציאים לו את האוויר מהמפרשים. יו"ר ועדת הבחירות התראיין בשידור ישיר ופנה בקריאה לכל האזרחים לכבד את התוצאות שהתקבלו בצורה דמוקראטית והגונה, עשיתי הכל כדי לוודא שלא יהיו זיופים. פנייתו שהייתה אמיתית חדרה ללב השומעים והחזירה רבים לביתם. ראש השב"כ חייך בשקט בחדרו, אני לא יודע אם שטרית חשב על כך, אבל הפטנט שלו עבד.