כג חשון התשסט 21.11.2008
 

על מלחמה

הדפס אי-מייל
נכתב ע"י ברונשטיין מיכאל סוקול יהושע   
כז אלול התשסג 24.09.2003
בשמו יתברך 17.06.5763         

על מלחמה

מיכאל ברונשטיין, יהושע סוקול

יהודים מעיירה צרפתית מונטפי''ה שלחו מכתב לרמב"ם בו שאלו: "מדוע נחרב בית שני?" אולי היו הם בורים שלא ידעו מה שכתוב בתלמוד על שנאת חינם, לא ידעו על מעשה קמצא ובר קמצא (גיטין נה: )? אם כך, מדוע השיב להם הרמב''ם: "משום שאנשי אותו דור לא למדו את המלחמה וכיבוש הארצות".

את תשובתו של הנשר הגדול יש לעכל היטב אם לא רוצים להקיאה. בזמננו הנאור מקובל לחשוב כי מלחמה היא מצב מעוות ובלתי טבעי של האנושות: הורגים במקום להוליד, הורסים במקום לבנות. אך האמת הפוכה כמעט. מלחמה הינה "המשך של מדיניות באמצעים אחרים" כפי שניסח את זה קלאוזוויץ לפני שנים רבות1. מלחמה מהווה שיא של הפעילות האנושית, ודווקא היא – מצב בדיני אדם אשר מזכיר דיני שמיים. שהרי בדיני שמיים אין פשרות, אין אמצע, הכל מתברר או לכף זכות או לכף חובה. אי-עשיית מצווה היא עבירה והימנעות מעבירה היא מצווה. ומלחמה היא מצב של גיוס מוחלט של כל משאבי האומה – גשמיים רוחניים ושכליים, ובה אין פשרות ג"כ. לנצח או למות. אי-התקפה כאשר יש להתקיף פירושה מוות אך התקפה כאשר אין להתקיף פירושה מוות ג"כ. כיוון שזה מצב של מאמץ עילאי– הכל שקול ומדוד, אי-אפשר להגיע ליתר ביטחון: כל שהיה מגבירה סכנה, כל המשאבים שהוקדשו למשימה מסוימת נלקחו ממשימות אחרות. כל טעות גוררת אובדן חיי אדם. גורם ההשגחה – המקריות בלע"ז – הינו גורם מרכזי כך שאי-אפשר לעשות חישובים של ממש אפילו לשלב שני של מערכה (ע' קלאוזוויץ שהאריך בזה). במלחמה נעשים דברים אשר נוגדים את ההיגיון השפוי בחיים רגילים2 אך הם הם רצון ה'.

אילו החכמים של משתה בפרשת קמצא ובר קמצא היו לומדים לימודי המלחמה וכיבוש הארצות   – היו מגיבים אחרת. היו מבינים כי זה רגע האמת שבו נשקל על כף מאזני שמיים עתידו של ישראל, שאין עתה זמן לפשרות, שצריכים לקום ולעשות מעשה. הם לא קמו ולא עשו, והתוצאה ידועה. גבורתם   של ממש אך מאוחרת (...שלא יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג...) כבר לא הועילה.

ומה מלמדת התורה על שיטות הלחימה? מעט מאוד אך כנראה גם הרבה מאד. לדוגמא גיל גיוס עפ"י התורה – עשרים ("בני עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא"). בכל צבאות העולם מגייסים בגיל 18. הבדל קטן כביכול אך עקרוני. גיל 18 – זה גיל מינימלי (בממוצע, כמובן) שבו אדם כבר מסוגל לפעול ולשאת באחריות, אך אישיותו עדיין רכה וניתנת לעיצוב קל. בגיל 20 אדם בד"כ כבר בעל אישיות מעוצבת. קציני הדרכה אשר עובדים עם טירונים בני 20 ומעלה מתלוננים על קשיי עבודתם, טירונים אלו לא ניתנים לאילוף קל. זאת אומרת שהתורה אינה חפצה בחיים קלים לקציני הדרכה. היא אינה מעוניינת בכך שחייל יהיה גולם חסר מחשבות וספיקות, נספח בשר ודם לרובה לטנק או למטוס – גולם שהיום אפשר לשלחו לשכם ומחר – לפנות חוות גלעד. התורה – כך עולה מהניתוח – מעוניינת בחייל יהודי שהוא ק"כ איש.

אפשר ללמוד הרבה מתורה על מלחמה וממלחמה על תורה. אך לשם כך צריכים לפרוץ את גדרי הגיטו של ד' אמות ולהפסיק להפריד בין "של הקייסר" ובין "של האלוהים".

-----------

1Karl von  Klauzewiz. Vom Krieg. Berlin, 1852 (2nd edition)

יש לציין כי קלאוזוויץ הבין את כל ענייני המלחמה חוץ מהעיקר – עניין הצדק.

2  נקח לדוגמא מלחמת מדין מסוף ספר במדבר. "סלקציה" אשר עשו רחמנים בני רחמנים לבנות מדין ("ועתה, הרגו כל זכר בטף; וכל אישה יודעת איש למשכב זכר הרוגו" – השתדלו לדמיין איך דבר זה התבצע בפועל) וג"כ תאור פרטני של השלל שנתפס (זהב...כסף...בקר...צאן...גמלים...נשים) מעוררים הקשרים מזעזעים. הנגיד כי הקשרים אלו מעשה שטן הם או שמא נשתדל להבין מסר שהקב"ה מעביר לנו בתורתו ובהשגחתו? אולי הדבר נתפס (לדאבוננו) ע"י סטרא אחרא דווקא – במוזיאון "יד ושם" מלמדים היום כי הלקח העיקרי מהשואה הוא שאסור לנו להתנהג כך כלפי הערבים


< קודם   הבא >
 

מנהיגות יהודית   רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853   טל. 09-7929046   פקס. 09-7920570