ב"ה, כ"א חשון תשס"ד
סכנה לשלום העולם
משה פייגלין
אלפי אירופאים קבעו בסקר חד משמעי, שישראל היא הסכנה הראשית לשלום
העולם – והם צודקים.
אפשר כמובן להיות ציניים ולומר שאילולי היו היהודים באיסטנבול (או
בארץ ישראל) אז הערבים לא היו הורגים אותם, ויחד אתם עוד כמה טורקים.
כלומר היהודים (שישראל היא נציגתם) הם הפיתיון הבלתי נמנע שמוציא מן
הכח אל הפועל את האלימות הבין לאומית. אם הם לא היו – היה העולם נשאר
רגוע ושליו.
זה קצת ציני להאשים את הנערה במקום את האנס – אבל זה ציני רק עד גבול
מסוים. יש מקרים שבהם הנערה באמת אשמה. ובמקרה של ישראל – זה המצב.
בואו ניקח לדוגמה את המקרה הבולט והמפורסם ביותר של אלימות בעשור
האחרון – סיפור מגדלי התאומים. המגדלים הללו קברו תחתם אלפי גויים
תמימים בגלל מחבלים אסלמיים מתאבדים. ומי המציא את תופעת המחבלים
הערבים המתאבדים? הישראלים כמובן. לא זו לא בדיחה – המוטאציה האסלמית
המטורפת הזו לא היתה קיימת בשום מקום בעולם עד שבאו הישראלים עם תהליך
אוסלו שלהם. היו כמובן חיילים מתאבדים בשדות הקרב, היו גם מתאבדים
במצבים של חוסר ברירה – אבל המחבל המתאבד שפוצץ ליד ביתי ילדים תמימים
שהלכו לאכול פיצה - יכול היה לעשות זאת באמצעות מנגנון השהיה ולצאת
ללא סריטה. הילדים הללו גם לא נלחמו בו ולא העמידו אותו עם הגב אל
הקיר. יש כאן איווי מוות יוצא דופן בתולדות האנושות, היפוך טוטאלי של
כל ערך אנושי ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא בא לעולם דווקא כאשר
החליטו היהודים להכיר בצדקת הטענה הערבית ולתת להם את מבוקשם.
אחרי מלחמת ששת הימים, הסתובבו היהודים בעולם עם חזה נפוח. האנטישמיות
הפכה שולית, העלייה מארצות הרווחה פרחה, היהודים עמדו על שלהם והוכיחו
שהם מאמינים בצדקתם, מוכנים להלחם עליה, ושאלוקים אתם.
תהליך אוסלו הוא תהליך הפוך – היהודים מודים בצדקת אויביהם. הם רק
יורדים על ברכיהם ומבקשים מהאויב, שיואיל ברוב חסדו, ושלמרות ההכרה
בצדקתו – כלומר למרות ההסכמה העקרונית של היהודים לכך שארץ ישראל
גזולה היא בידיהם – שיואילו הערבים להשאיר בידי הקולוניאליסטים הללו
פיסת אדמה בין גדרה לחדרה.
בכדי להבין כיצד התהליך הזה הטריף את הערבים וילד את תופעת טרור
המתאבדים, צריך לעבור לרמות תודעה שאינן קיימות בדר"כ אצל האדם המערבי
הרואה עצמו רציונאלי כביכול. אני גם לא חושב שאני מבין את העניין עד
הסוף – ובכל זאת אעיז ואבטא את תחושותי. הצדק הזה – שהתגלגל לידיהם של
הערבים האסלאמיים, התפוח הלוהט הזה שנמסר ישירות מהשליח המהימן ביותר
– מעם התנ"ך, משול לפצצת אטום מתקתקת בידיו של תינוק. כוחו של הצדק רב
מכל נשק משוכלל, לא בכדי מדבר ערפאת אך ורק על צדק בעוד אנו מדברים על
פרגמטיות (את סוד כוחו של הצדק ידעו כל הדיקטטורים – כולם דיברו
במושגים של זכות). התודעה הערבית האסלמית אינה מסוגלת לטפל במושג הזה
בעולם הזה (גם לא הנוצרית – האסלם מחליף בין צדק לכח והנצרות מחליפה
בין צדק לחולשה). התרבות היחידה המראה דרך כיצד לחבר את המוסר והצדק
לעולם הזה – היא התרבות היהודית. עכשיו היהודים זרקו את זה אל הערבים
ושיגעו אותם לגמרי – הם לא יכולים לסחוב את זה בעולם הזה, נשאר להם רק
למות, להיות שאהידים.
אפשר לקבל את מה שכתבתי כאן – אפשר כמובן לחלוק – אשמח לשמוע מכל מי
שיכול להאיר את עיני בנושא - אך אי אפשר להתכחש לעובדה, שתופעת
ההתאבדות באה יחד עם אוסלו.
ישראל היא נציגתו של העם היהודי, העם האמור להוות מגדלור של צדק ומוסר
לאנושות כולה – ובתודעתה או בתת תודעתה – היא מצפה לזה. עכשיו מודה
נציגת היהודים בפעולותיה בצדקתה המוחלטת של טענת אויביה.
האנושות כולה, שרובה הגדול מאמין בתנ"ך, צופה כיצד מודים היהודים
לראשונה בהיסטוריה - ובפה מלא, שהם אינם נושאי דבר ה' לעולם, שמקום
המקדש שייך לערבים (כך שכנראה הם נושאי האמת האלוקית – ומה כבר צריך
בן-לאדן יותר מזה...) שאין בכלל מצפן מוסרי , שאין טוב ורע, בעצם שכל
דאלים גבר, וגם צודק, והיא נותנת לו את הפיתוי והצידוק לצאת ולפעול.
אז מי מסוכן לשלום העולם יותר מישראל של מורשת רבין...
|