|
נכתב ע"י סופיה רון
|
|
כה שבט התשסד 17.02.2004 |
|
בבחירות 1999 נכשל ראש הממשלה שהיה אף יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.הקמפיין שנערך נגדו היה קמפיין אישי לכל דבר ובכל זאת אי אפשר לטעוןשתבוסתו של מועמד המחנה הלאומי נבעה אך ורק מסיבות אישיות, משום שלא רקנתניהו נכשל, התרסק גם מה שנחשב במערכת הפוליטית הישראלית לימין הפוליטי.הליכוד ירד ל19- מנדטים ואילו האיחוד הלאומי, ההתארגנות של שלוש מפלגות,בקושי זכה לארבעה
הסיבה לתבוסה צורמת זו היא נסיון שלא הוכיח את עצמו, להמיר אידיאולוגיהבגישה פוליטית טקטית. מפלגות הימין והליכוד בכללן לא הציבו אתגראידיאולוגי אלא התמקדו בהסברים וטיעונים ביטחוניים במטרה לשכנע את דעתהקהל הישראלית שויתורים על שטח כרוכים בסכנה קיומית. טקטיקה זו הכניסה אתהימין לעמדת התבוננות ומנעה ממנו יוזמה ויכולת להנהיג. גם אם ינצח הימיןבבחירות הצפויות, יאלץ להמשיך בדרך של אוסלו אם לא יציב אלטרנטיבה ברורה.רק ממשלה שתעיז להכריז שקודמותיה מאז 1992 הלכו בדרך כושלת, תצליח לעשותתפנית בטרם נתדרדר לתהום. ההתמודדות של משה פייגלין, מי שהקים את והנהיג את "זו ארצנו" עשויה לעורראת הויכוח הציבורי העקרוני בעניין זכותנו לארץ ישראל ולהציב אלטרנטיבהאידיאולוגית לעמדותיו הרופפות של הימין הפוליטי של היום. אם יתפקדו לליכודבעלי השקפת עולם לאומית ויתפסו עמדות בתנועה יחזירו את העטרה ליושנה.אז תחזור תנועתו של ז'בוטינסקי ואבא אחי-מאיר להיות תנועה אידיאולוגיתשיכולה לשמש אלטרנטיבה לשמאל הפוסט-ציוני. במידה ויצליח המהלך אף בחלקוויווצר בליכוד גרעין אידיאולוגי חזק ובעל השפעה. גרעין זה ימנע מהנהגתהתנועה - אם ינצח הליכוד בבחירות: להמשיך, גם אם בשינויים אלה או אחרים,את מדיניותה של מפלגת העבודה. "זו ארצנו" שהביאה במידה רבה את המהפך על 1996 יכולה לגרום אף לתפניתבליכוד. במציאות בה מפלגת העבודה מאמצת את עקבותיו של השמאל הקיצוני איןלליכוד מנוס מלנקוט בעמדות עקביות מנגד, כדי שיהווה אלטרנטיבה שלטוניתולאומית.
|
