פיגוע אסטרטגי

מאת משה פייגלין

הכותרות הסבירו היום שנמנע פיגוע אסטרטגי..
הם אמרו לנו –
העיתונים,
שאילו הצליחו המחבלים לטבוח בתלמידי בית הספר ביקנעם (בזכות המורה הערבי שעבד שם)
היתה לכך משמעות אסטרטגית
כמו לטבח שהיה בליל הסדר במלון פארק.

הטבח ההוא הביא למבצע חומת מגן.
כלומר היתה לו משמעות אסטרטגית –
הסבירו העיתונים.

משהו בהסברים האלו מטריד אותי.
אם נהרג יהודי אחד – זה לא אסטרטגי.
אם נהרגים שלושה חיילים זה לא אסטרטגי.
אם נהרגים עשרה מתנחלים – זה וודאי לא אסטרטגי.
צריכים להתפוצץ כמה עשרות תלמידים כדי שזה יהיה פיגוע אסטרטגי.

לא – זה לא באמת מה שמטריד אותי. אפשר לומר שהתרגלתי לזה.
אז מה זה הדבר הזה שלא מסתדר לי.

הדבר הזה, זה שהעיתונים לא נאנחו אנחת רווחה על כך שנמנע פיגוע, הם נשמו לרווחה על כך שנמנע פיגוע אשר היה חוסם את עקירת היישובים ששרון מבטיח, משהו שהיה שם ללעג ולקלס את פסטיבל ז'נבה, משהו שהיה מחזיר אותנו פשוט אל המציאות, משהו אסטרטגי.

שיהיו פיגועים, רק שלא יפגעו לנו באשליה.

וזה בעצם כל העניין שלהם – לשמור את הזונדה הזו שמטפטפת לנו את סמי ההזיה שלהם, תקועה עמוק עמוק במוח.

זה ענין אסטרטגי – הזונדה הזו.
רק שלא יבוא איזה פיגוע אסטרטגי וינער אותנו מהזונדה שמטפטפת את רבין עם ערפאת, ושרון עם מאזן, וביילין בז'נבה, פיגוע אסטרטגי
שיפקח לנו לרגע את העיניים למציאות.