לפרשת ויגש - גאולה בהתהוותה

הרב דודי שפיץ

בתום נאומו של יהודה, בפני יוסף, על הנסיבות, שהביאו למצב בו יוסף מבקש, להשאיר את בנימין אצלו כעבד, בגין מציאת גביע הכסף שלו באמתחתו, מתוודע יוסף אל אחיו. יוסף נוכח, שיהודה בעל ההצעה למוכרו נקט בגישה הפוכה לחלוטין מזו בה מכרוהו ומחליט, שהתממשו חלומותיו ויהודה הוביל את תיקון מעשיהם של אחיו במכירתו, לכן אפשר כבר לסיים את התנכרותו.

ישנם כמה ממדים בהתנהלות יוסף בפרשת מכירתו למצרים, התנכרותו והתוודעותו לאחיו.

בממד האישי, יוסף מבטל את עצמיותו למהלך הא-לוהי כפי, שהתגלה לו בחלומותיו. זה מסביר את התנכרותו ואי ההודעה לאביו על הימצאותו במצרים, לפחות לאחר עלותו שם לגדולה. כמו כן, זה מסביר את השמות שנתן לבניו (עיין במאמרי לפרשת מקץ).

בממד המשפחתי, תהליך ההתנכרות נועד לגרום לאחיו ובראשם ליהודה, לתקן את מעשה מכירתו במעין תשובת המשקל, בכך שימסרו את נפשם על החזרת בנימין אל אביהם, יעקב, אפילו במחיר חירותם היפוך גמור ליחסם להעלמת יוסף ומתן תירוץ עלוב "ואמרנו חיה רעה אכלתהו".

בממד הלאומי, כאמור, יוסף מבטל את עצמיותו ופועל מתוך ראיה לאומית. במסגרתה הוא דואג להתממשות חלומותיו, אותם הוא רואה כמשימה א-לוהית המוטלת עליו. לפי פשט הכתובים אין הוא מודע למלוא התוצאות של מכירתו למצרים, אבל הוא פועל תוך הצמדות לשליחותו הא-לוהית בתודעה חלקית, בבחינת "בידו אפקיד רוחי". התוצאות של מכירתו בדמות ירידת המשפחה כולה מצרימה ובהמשך השתרשותם של בני ישראל במצרים ואחר כך השתעבדותם למצרים, היו התפתחויות שלא נצפו על ידי יוסף אבל נבעו ממכירתו. במבחן התוצאה אפשר לומר, שיוסף בהתנהגותו ובהיצמדותו לתפקידו המיוחד  הוליד תהליך, שיצר תודעה חדשה במסגרתה הייתה ירידה למצרים אבל בהמשכה הביאה ליצירתו של עם בני ישראל.

התייחסות רב ממדית כזו ישנה גם בדבריו של יוסף לאחר התוודעותו אל אחיו "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם" פירוש הדברים, שאמנם האחים התכוונו למוכרו לעבד אך הכוונה הא-לוהית הייתה למחיה. גם לאחר מות אביו אומר יוסף לאחיו בפרשת ויחי "ואתם חשבתם עלי רעה א-לוהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב".

כמו גלות וגאולת מצרים, שנתהוו מתוך התפתחות של מציאות ותודעה חדשות ובלתי ניתנות לתכנון מראש על ידי האדם. כך הגאולה העתידית תתהווה במציאות חדשה ומתוך תודעה, שאינה ניתנת לחיזוי מראש בהגיון אנושי פשוט, לכן לא נותר לנו אלא לעודד את ההוויה הנוכחית לפתח את התודעה האלטרנטיבית שתאפשר לגאולה להתפתח,  במהרה בימינו.