ב"ה, י"ז טבת תשס"ד
לכבוד חברי מרכז הליכוד:
הנדון: סעיף 19ג'
מאת משה פייגלין
חברים יקרים!
סעיף 19ג' "הביא להם את הסעיף"... ויש לכך סיבה טובה, אם יועבר התיקון
הזה – כבר לא כל כך קל יהיה לנציגי הליכוד בכנסת ובממשלה, לצפצף על
ה'מרכז' ולפעול ככול העולה על רוחם.
"זה רק עושה להם טוב – לראשי המפלגה ולטוענים לכתר – להופיע כמי שאינם
מתחשבים באנדיאנים הללו ממרכז הליכוד" - כך הסבירו השבוע כל הפרשנים.
ובכן – מי שרוצה להמשיך ולהיות ה"אינדיאני" שנותנים לו לצעוק אבל
מקפידים להראות לתקשורת שהוא לא מזיז לנו – מוטב שלא יצביע בעד התיקון
הזה.
האסטרטגיה הננקטת בכדי להילחם בהעברת סעיף 19ג', ברורה. מחד - דה
לגיטימציה קשה של מי שהעלו את הנושא לסדר היום, ומאידך – טיעונים
דמוקרטיים ומשפטיים כביכול.
תיקון 19ג' נתמך בחתימותיהם של כ 700 חברי מרכז, ומספר חברי כנסת
ושרים מן הליכוד הביעו גם הם תמיכה בתיקון המוצע. מדוע אם כן מתקיפים
את הסעיף באמצעות הכפשת 'מנהיגות יהודית'? כפי הנראה יש מי שמזלזל
באינטליגנציה של חברי המרכז ומאמין שיצליח לערער את ביטחונם בצורך
בתיקון הזה, באמצעות הוצאה מחוץ לכתה של "הילד הרע" שיזם אותו.
הייתי מעדיף להתייחס במכתב זה רק לטענות הענייניות נגד הסעיף ולהוסיף
ולהתעלם מן ההשמצות האישיות (כפי שנהגתי בתגובותי בכלי התקשורת) ובכל
זאת הושמעה בשבועות האחרונים מסכת ארוכה של השמצות חסרות שחר והחשש
מפני הסברה כאילו "שתיקה כהודאה" מאלץ אותי לצערי (במכתב פנימי זה)
לגזול מזמנך ולהשיב גם להן אחת לאחת.
אתייחס תחילה לטיעונים הבאים בשם הדמוקרטיה כביכול:
כפי שפורסם בעיתון "הארץ" יצאה מסביבתו הקרובה ביותר של רוה"מ טענה
מוזרה כאילו סעיף 19ג' הוא בדיוק הדרך בה עלתה המפלגה הנאצית לשלטון.
למעשה יש כאן השוואה (מדהימה כשלעצמה) בין מרכז הליכוד לכינוס
ההיטלראי במרתף הבירה במינכן – המקום בו נולדה למעשה המפלגה הנאצית.
למותר לציין שטיעון כזה מפי מקורבים לרוה"מ – טיעון שאפילו במר"צ לא
היו מעיזים להשמיעו – מצביע עד כמה אכפת לאנשי שרון ממפלגתם שלהם.
אולם הבא נתייחס לגופו של הטיעון. הטענה הפסידו-למדנית המסתתרת מאחורי
הדברים המוזרים הללו, הנה שרק במדינות טוטאליטאריות – עומדת המפלגה
מעל למדינה – ולא ייתכן כי מפלגה תשמור בידה את מוסרות השלטון. "האם
אתה מעלה על דעתך מצב שבו רוה"מ ושריו – בבואם להצביע בנושאים קיומיים
– יאלצו לשאול קודם לכן את מרכז הליכוד?" – שאל אותי השבוע אחד השרים.
מובן שכל השוואה בין מדינה חד מפלגתית לבין המצב בישראל – מופרכת
לחלוטין. אם יש סכנה לדמוקרטיה – היא מצויה בדיוק במצב שהשתרש בישראל
מאז הסכמי אוסלו. רבים שמו לב לדמיון הרב שבין ה"אני אחליט ואני אבצע"
בנאומו של שרון בועידה האחרונה – לבין ה "אני אקבע ואני אנווט"
המפורסם של יצחק רבין. מדובר בתודעת שלטון קלוקלת – לפיה נבחר ציבור –
מרגע שהגיע לתפקידו – אינו מחוייב יותר במאומה לבוחריו. ישראל כיום
היא מן דמוקרטיה מוזרה שכזו – בה בוחר האזרח, שליט אבסולוטי המצפצף על
שולחיו למשך ארבע שנים. שלטונו של המנהיג אינו תלוי בהגשמת
האידיאולוגיה בשמה נשלח לתפקידו – אלא בתמיכת אוליגרכית השמאל,
בתקשורת, במשפט, במערכות הביטחון ועוד.
רבין – שהבטיח לפני בחירות 92 כי לא ינהל משא ומתן עם אש"פ – זכה
כתוצאה מכך ברוב דחוק, ומעמדת השלטון ניהל מדיניות הפוכה שדירדרה את
ישראל אל תהליך הקריסה בו היא נמצאת כיום. רק במדינה שבה קיימת תודעה
"דמוקטטורית" שכזו יכול היה להתרחש מחזה מביש כל כך של זילזול ברצון
הבוחר לקול תרועות התקשורת.
אולם לא רק אסון אוסלו נגרם כתוצאה מתודעה בלתי דמוקרטית בעליל שכזו.
המחסור במנגנון שיאזן את עוצמת האוליגרכיה שמשמאל בהשפעתה על הנהגות
הימין – גרם לכך שגם מנהיגי הימין שבאו אחרי רבין – לא עמדו בלחץ
השמאל ובפועל המשיכו את אותו תהליך.
אין ספק שנתניהו רצה לעצור את תהליך אוסלו – איש גם לא חושד בשרון כי
עז רצונו למסור לאוייב את לב ארצנו. אולם כשמצד אחד עומד השמאל
ומנגנוניו רבי העוצמה, ומצד שני עומדת מפלגה ללא יכולת מאזנת כל שהי –
התוצאה הסופית קבועה למעשה מראש.
המדברים גבוהה גבוהה בשם הדמוקרטיה, מתעלמים ממציאות קיימת בלתי
דמוקרטית בעליל, מציאות שכבר עלתה לנו בשורה של החלטות מדיניות הרות
אסון, מציאות שהביאה להתעלמות מאזהרות הבוחרים (אל תתנו להם רובים),
ולנהרות של דם.
תיקון 19ג' לא נועד להעביר את השלטון במדינה מן הממשלה למרכז הליכוד –
זהו טיעון דמגוגי תפל. התיקון נועד לתת כלי מאזן בידי השולח, כאשר
שליחו סוטה באופן מהותי מהנתיב אליו נשלח.
חשבתי השבוע על שאלתו של אותו שר. כיצד באמת יצביע שר בנושאים קיומיים
– כאשר נדמה לו שהוא מוכרח להצביע בניגוד להחלטה מהותית של מרכז
הליכוד. "בעצם" – אמרתי לעצמי – "מה שהשר אמר לי כרגע, זה ששרי הליכוד
יעדיפו את הקריירה הפוליטית שלהם על פני קיומה של מדינת ישראל" – זה
נשמע מוזר אבל זו משמעות הטיעון הזה. תיקון 19ג' אינו מאיים ב"עונש
מוות" על שר או ח"כ שיצביעו נגד החלטה מהותית של מרכז הליכוד. הוא
אפילו לא מוציא את אותם שרים מהתנועה. התיקון פשוט אומר שבעוד כשנתיים
(בממוצע) כשתהיינה בחירות – לא יוכל אותו שר להשתתף ברשימת המפלגה
לכנסת, וייכנס לתקופת צינון של קדנציה אחת – זה הכל(!). אנו יכולים
להניח שאילו אכן יתברר בדיעבד כי מדובר היה בעניין קיומי, יוכל המרכז
להתכנס ולאשר באופן יוצא דופן את השתתפותם של שרים כאלה, אך האם חששות
קיומיים מניעים כיום את אולמרט ולבנת?
לסיכום: מדובר בסעיף הכרחי – סעיף המאזן במעט את המציאות הבלתי
דמוקרטית בעליל השורה כיום במדינת ישראל, מציאות בה נציגי הציבור אינם
מחוייבים לשולחיהם והופכים למריונטות של כוחות השמאל החזקים השולטים
בפועל במדינה. סעיף 19ג' הכרחי לכל מי שהדמוקרטיה הישראלית אכן חשובה
לו.
*
אך לכולנו ברור שהכלי האמיתי במלחמה נגד סעיף 19ג' אינו טיעונים
אינטלגנטיים אלא ההשמצה ושלילת הלגיטימציה של יוזמיו – אני נאלץ
לצערי להתייחס גם לטיעונים אלה.
הטענה הראשונה היא לגבי "גורמים עבריניים בליכוד"
הגברת לבנת – זרקה לתקשורת את העצם שהיא כל כך אוהבת בכדי לקבל מיד את
הכותרות הראשיות. סימון מרכז הליכוד כחבורת עבריינים, ועוד על ידי
שרה בכירה של הליכוד עצמו - מבטיח תקשורת אובססיבית ואוהדת. מובן
שלבנת לא סיפקה ולו את שמו של עבריין רקק אחד לרפואה. אך מה לנו
ולזוטות שכאלה – לבנת יצאה גדולה בתקשורת, אישה אמיצה שמעזה לומר
לחברי המרכז את מה שהיא חושבת עליהם ישר בפרצוף. היא הגיבורה חביבת
התקשורת ושיקפצו כל ה'אינדיאנים'. "אני רוצה להציל את הליכוד" הסבירה
לבנת למוסף השבת של מעריב. אך מה לעשות ואפילו 'סימה קדמון' כתבה
במוסף השבת של 'ידיעות אחרונות' את מה שכל ליכודניק חש בלבו – "ליבנת
גרמה נזק לליכוד". על כגון אלה נאמר במקורותינו – "עושה מעשה זימרי
ומבקש שכר כפנחס".
מדוע אם כן אחזה בה – בגב' לבנת אותה רוח שטות? הדבר האחרון שמפריע
ללבנת הוא גורמים עבריינים (די לראות עם מי לבנת "עושה עסקים" בכדי
להבין זאת) לבנת הזכירה את המושג גורמים עבריינים בכדי להדביק את
המותג הזה ל אנשי 'מנהיגות יהודית'. ובכן הבא נבחן מה טענה לבנת נגדם.
א – הם לא ליכוד.
"אתה אשם" - צחקתי אל אבי כשסיפר לי על הטענה הזו – "בגללך נולדתי
במשפחה הלא נכונה..."
מיהו ליכודניק אמיתי, קל מאוד לבדוק. יש לליכוד חוקה ומטרות ברורים
ופשוטים. אין כיום גורם בליכוד הנאמן יותר למטרות היסוד שלו מאנשי
'מנהיגות יהודית'. חוקת הליכוד מדברת במפורש על נאמנות לארץ ישראל, על
התמדה בפיתוח כל חלקיה, ואף על החלת ריבונות המדינה עליהם. אז מי
ליכודניק אמיתי – מי שדבק בעקרונות התנועה או מי שפוזל שמאלה אל אהדת
התקשורת ומוכן "להזיז" יישובים. אכן רובנו מן ההתיישבות החלוצית
ביש"ע ולא מהמשפחה הלוחמת. לרובנו כיפות ואפילו (אבוי...) זקנים – זה
מעולם לא הפריע ללבנת ולליכודניקים בכירים אחרים להשתמש בשירותינו
בהפגנות נגד השמאל. 20 חברי כנסת ושרים מן הליכוד נאמו בהפגנת הימין
השבוע מול 120,000 "חיילים" מזוקנים וחובשי כיפות, שגם ארגנו עבורם את
האירוע. לאיש מהם לא הפריע העובדה שאת העבודה השחורה לא עושים
ה"ליכודניקים". אלפים מחברי חטפו מכות רצח, נעצרו והושפלו בהפגנות נגד
ממשלות השמאל בכדי לסלול ללבנת וחבריה את הדרך לשלטון. עתה כשחלוצים
יקרים אלה מבקשים לפעול בצורה הלגטימית ביותר בתוך הליכוד בכדי לשמור
על ארץ ישראל – לבנת מזדרזת להכפישם.
ב – יש להם מנגנון משומן הם פקדו אלפי חברים חדשים ובסוף גם לא
הצביעו ליכוד.
מן הסתם דברים אלה לא כוונו אל ראש הממשלה שבאמצעות בנו פקד לליכוד
אלפי אנשי צד"ל, ערבים דוגמת אנשי ג'ואריש, ואף קיבוצניקים מחבריו של
עומרי. את לבנת לא מעניין מי שילם את מיסי החבר של הערבים
והקיבוצניקים הללו, והיא ממש לא ממהרת לבדוק כיצד הצביעו לבסוף ערביי
ג'ואריש והחברים של עמרי מקיבוצי שער הנגב.
מה כן טורד את מנוחת השרה ב"דאגה עמוקה לעתיד הליכוד" - הצטרפותם
לליכוד של ליבת המחנה הלאומי – אנשי ארץ ישראל השלמה. ובכל זאת אתייחס
גם לטיעון עצמו.
לבנת חשפה נתונים באופן סלקטיבי. מספר מצביעי הליכוד ביש"ע כמעט ושולש
בבחירות האחרונות. ביישוב 'אלון שבות' גדל מספר המצביעים מארבעה
בבחירות הקודמות ל41 בבחירות האחרונות. 'מנהיגות יהודית' פקדה חברים
רבים ביש"ע והחלה להביא לשינוי בדפוסי הצבעתם של המתיישבים. משימת
השכנוע ביש"ע היתה אולי הקשה ביותר בארץ. מצאנו עצמנו מתמודדים מול
הצהרות טריות של רוה"מ המתעקש להחריב יישובים בהם פקדנו אנשים לליכוד.
ואכן ביישובים מאויימים במיוחד – איבדנו חלק מקולות המתפקדים כתוצאה
מהצהרות אלה – האם אתה היית מצביע עבור מועמד המאיים להחריב את ביתך?
במקומות הבודדים בהם נמנעו אנשים מלהצביע ליכוד תלוי קולר האשמה
באישים כלבנת ושכמותה – אשר הזניחו את דרכו של הליכוד, אימצו את דרכו
של השמאל, ומאיימים בהרס היישובים העבריים.
לסיכום:
מאמץ אדירים מבוצע בימים אלה בכדי למנוע ממך להצביע עבור סעיף 19ג'.
אם יצליח מאמץ זה – תאבד לנו הזדמנות פז – להחזיר למרכז הליכוד את
כוחו ותפקידו האמיתיים – הכוונת דרכה של התנועה ושליחיה – אל תיתן לזה
לקראת.
לתקן עולם במלכות ש-די
משה פייגלין
|
