מנהיגות - עדכון שבועי

יהודית דסברג (אם שכולה, וחברת 'מנהיגות יהודית' שצוטטה השבוע בהרחבה בתקשורת הישראלית.)

כולנו חשנו את שביטאה יהודית בצורה כ"כ מדוייקת - אולם איש לא שיער שהתוצאה לעסקה האווילית, הפחדנית, והפופוליסטית הזו - תתפוצץ בפרצופנו כ"כ מהר.

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן" - הסביר בשעתו ראש הממשלה. ובכן, משם - מבית ראש הממשלה, ניתן בשעת כתיבת שורות אלה, להסיט מעט את הוילון - ולצפות בזוועה המתחוללת ברחוב כתוצאה ישירה של אותה עסקה מטומטמת. האם עכשיו הוא יראה? הבוקר קראנו בפרשת בא - כיצד מסרב פרעה להקשיב ליועציו המתחננים על נפשם מאימת ה"פיגועים" שמנחית עליהם משה. כפי הנראה - כשאתה שם למעלה - כבר אינך מסוגל לראות דברים שרואים מכאן. מי שאימץ את ה"צדק" הפלסטיני (אנחנו "כובשים" כזכור...), מי שהעלה דחפורים של צה"ל על בית כנסת בשומרון והכריז על כוונתו להחריב יישובים שלמים, מי שעושה עסקאות עם השטן (בתווך בניו) יכול לצפות רק לתוצאה אחת- לזו הנגלית כרגע מחלונו של רוה"מ. אך דברים שכל בר דעת ובר לב יהודי מבין - דברים כאלה כבר לא רואים משם - גם אם הזוועה מתחוללת במרחק מטרים ספורים בלבד.

רק מנהיגות יהודית רבותי
אין פתרון אחר
רק מנהיגות יהודית...

פושע קטן – פועל בניגוד לחוק
פושע בינוני – עוקף את החוק
פושע גדול – פועל באמצעות החוק

תמונה זו מספרת טוב יותר מאלף מילים את מצבה העגום של החברה הישראלית כיום.

בישראל 2004, אדם שהציב בכיכר העיר פסל חזיר עטור בתפילין מקבל פרס ישראל, ובית כנסת אשר נבנה על גבעה חשופה ליד תפוח מוחרב כי הוא בלתי חוקי. למותר לציין שהמבנה אינו עומד בדרכה של שום תוכנית מתאר – ועשרות אלפי מבנים ערביים העונים להגדרה זו אינם מטרידים איש. חוק הוא חוק.

על רקע בית הכנסת שקירותיו כבר נהרסו – קלטה עדשת המצלמה את נציגיה האותנטיים ביותר של הטרגדיה הישראלית.

מצד אחד אנו רואים אדם מבוגר ונער צעיר הבוכים איש על כתפי רעהו.

האיש בתמונה הנו שמואל הרצליך. שמואל איבד את ביתו טליה וחתנו בנימין – ברצח מן המארב לפני שלוש שנים.

שמואל והנער הצעיר מבינים היטב את עומק הטרגדיה. רגליהם אינן עומדות כך סתם באיזה "חור בשטחים". רגליהם נטועים עמוק בהיסטוריה היהודית מאז הבטחת הארץ לאברהם. הם יודעים מנין באנו, הם יודעים לאן אנו הולכים, הם יודעים מה זה ארץ ישראל, מהי תורת ישראל, מהי ההיסטוריה היהודית, מה משמעות הריסת בית כנסת – והם יודעים גם מה זה עם ישראל ואהבת ישראל. שניים אלו הם המיעוט, אך הם מייצגים את גרעין התקווה הישראלי. ברגע זה, הם הם - עם ישראל.

החיילת שבתמונה מייצגת את רוב החברה הישראלית כיום.

צחוקה נוכח הזוועה אינו מייצג רוע. היא פשוט נמצאת בסיטואציה מביכה וזו צורה של התפרקות. אין לה מושג מנין באה, לאן היא הולכת, מה היא עושה פה בכלל, מה זה בית כנסת, מה זה להיות יהודי, מי הם האנשים המוזרים הללו המתעקשים להיאחז בארץ ישראל. היא שטופת מוח – ותעמולה 'שטירמרית' מתוחכמת דוחסת למוחה יום יום מכל צינורות הביוב של התקשורת - שנאה תהומית למתנחלים. העובדה שלמרות תעמולת הזוועה- היא אינה מקרינה שנאה, נוטעת בנו תקווה גדולה.

את גחלתו של עם ישראל שמר תמיד המיעוט. בזכות השניים שבקדמת התמונה – יוקם בית הכנסת, תישאר הארץ בידנו – ולחיילת ולילדיה תהיה מדינה יהודית.

הפרפרים - (בענין עסקת השבויים)- מאת מיכאל פואה
התייחסותנו לפרשיות שרון
סרט מנהיגות יהודית
סוף סוף וידיאו מכנס ר"ח כסלו
מאמרים ונספחים

מעשה בילד פיקח שניגש לחכם ובידו פרפר, שאל הילד את החכם: הפרפר שבין שתי כפות ידי חי או מת? כוונת הילד הייתה ברורה בכל מקרה הוא יכשיל את החכם, אם החכם יאמר שהפרפר חי הוא ימחץ אותו למוות, ואם יאמר שהוא מת, ישחררו לחופשי. החכם ענה לו בחכמתו "בידך הדבר" אם תרצה יחיה ואם תרצה ימות. נזכרתי במעשה זה כאשר ראיתי את הכותרת הצועקת את דברי הרוצח נאסראללה "ביום חמישי נראה מי חי ומי מת". אלא שיחד עם זאת חדרה בי ההכרה המצמררת שבסיפור הזה אנחנו הפרפרים.

כיצד הפכנו לעם המפקיר את בניו כפרפרים בידו של רוצח, ובנוסף מוכן לשחרר עוד מאות ציידים ומלכודות, תמורת 3 גוויות ופרפר מקרטע?

כשהייתי ילד למדתי על פרפר שיוצא מהגולם וחי רק יום אחד. באותו יום גורלי ויחיד בחייו דואג הפרפר לדבר החשוב לו מכל, לדור המשך. הפרפר להבדיל מבני אדם אינו עושה זאת מתוך בחירה, אך האחריות לכלל הטבועה בחושיו הטבעיים הרשימה אותי מאוד. עם ישראל לאורך כל הדורות עומד באין ספור מבחני קיום. קיומו לאורך ההסטוריה הוא תוצאה של השגחה א-לוהית. השגחה זו באה לידי ביטוי, בכך שהעם בכללו בוחר ברגעיו הקשים בקיומו כעם, אפילו במחיר מסירות נפש של הפרטים. בכל פעם שטובת היחיד הייתה הגורם הדומינננטי, התוצאה הייתה נטישת דרכו של העם, התבוללות, ואף התמסרות לגויים במחיר מסירה ורדיפה של בני העם. בעיסקת ג'יבריל הארורה בה שוחררו מאות מחבלים, נפרצה הפירצה. בניגוד למוסר היהודי האומר ש"אין פודים שבויים יותר מכדי דמיהם" כדי שילמדו הגויים שאין טעם לחטוף יהודים, כי הם לא משלמים, שוחררו השבויים בהרבה יותר מכדי דמיהם. טובת היחיד הייתה עדיפה על פני סיכון הכלל. חיילים ואזרחים בעשרות ואולי אף במאות נהרגו ונפצעו על ידי אותם המחבלים ששוחררו. המוטיבציה לכל האינתיפאדה שאת פירותיה הבאושים אנו אוכלים עד היום קיבלה תמריץ ענק.

ועתה כשהכל ברור שההרג והרצח נמשכים בעת המו"מ. כשיש לנו הבטחה מפורשת שהחטיפות ימשכו. מה גורם להם שם בממשלה להגיע להחלטות כל כך נוראיות? האם הכאן והעכשיו של הבזקי המצלמות בטקסים הממלכתים כביכול, בהם אנו חושפים את ערוות טיפשותינו, מסמאים את עיני מנהיגנו? האם הרצון להסיח את דעת הקהל מפרשיות משפטיות שונות הוא הגורם? או הגרוע מכל איבוד עמוד השדרה המוסרי, המביא לכך שאפילו הפקרת חייל כמו רון ארד שיתכן שעדיין חי, מול 3 גופות ואזרח שסיבך עצמו, לא עוצרת אותם. מנהיגים מוסריים, יודעים לעמוד מול דמעות הורים המבקשים בצדק על בנם שנשבה, ולא משחררים רוצחים שיהרגו יפצעו ויחטפו עוד רבים אחרים. מנהיגים אמיצים מכניעים אוייבים ולא נכנעים. מנהיגים יהודים רואים את טובת הכלל, ולא רק את דמעת הורי היחיד. מנהיגים חכמים לא הופכים את עמם לפרפרים.

פרשיות משפ' שרון יוסיפו ויעסיקו את הציבור בארץ במשך תקופה ארוכה. מדובר כאן בנושא מורכב מאוד, ולאדם האמוני קשה מאוד להתייחס אליו.

האשמת העומד בראש בנטילת שוחד,אינה דבר של מה-בכך, ועל אנשים ערכיים לעשות ככול יכולתם בכדי למגר את התופעה הקשה הזו.

דא- עקא, ופרקליטת המדינה ומערכת התביעה – צבועים בצבעים פוליטיים עזים, תופעות קשות בהרבה, אצל אישי ציבור מן השמאל – נמרחו - או שלא טופלו כלל. כיצד ניתן בכלל לסמוך על טענותיה של מערכת כה מושחתת. ובכל זאת – גם אם אש אין כאן – עשן מחניק ודאי שיש, כיצד אם כן עלינו לנהוג.

שרון של היום הנו אדם מסוכן להתיישבות ולמדינה. שרון קיבל למעשה את ה"צדק הפלסטיני" (בדברו על זכותם של הפלסטינים למדינה) ושמט את בסיס הטיעון הישראלי לזכות על הארץ. שרון פועל בעוצמה רבה על פי לחצים מזדמנים,אין לו מטרה אסטרטגית מוגדרת, וכדחפור ללא נהג – מסכן מאוד את סביבתו.

דא-עקא, ושרון הוא גם האיש שכולנו חייבים לו את עצם קיומנו – או לפחות את התשועה הגדולה של מלחמת יום הכיפורים – מבלי להזכיר כלל את שאר עלילות גבורתו. שרון הוא גם המיישב הגדול של יש"ע – ורבים מהיישובים המאוימים כיום על ידו – הוקמו על ידו.

גם מצד העניין, וגם מצד האיש – הדברים עוד מסתבכים פי כמה וכמה בשלל לחצים ואינטרסים מנוגדים – וקשה מאוד לשפוט ולנקוט עמדה.

דומה כי במצב עניינים זה – מוטב לנו לתת למציאות לעשות את שלה. נכון לעכשיו האויב הגדול ביותר של שרון הוא שרון עצמו. אנו צופים בצער כיצד אדם עתיר זכויות זה – מפנה עורף לערכים עבורם נלחם כל חייו – והולך ומסתבך בביצה השמאלית. אנו צופים בתפילה שאיכשהו – יחזור בו, אך בחשש ובהבנה שאם לא כך יקרה – יסיים שרון את תפקידו במקום נמוך בהרבה מזה שבו סיים את תפקידו מנחם בגין. למכתב שנשלח לשרון בשלהי תקופת ברק לחץ כאן או לך לכתובת האינטרנט: http://www.zionet.co.il/manhigut/he/view_article_manhigut.php3?article_id=464

בימים אלו אנו עמלים במרץ רב ובהשקעה לא קטנה, על הפקת סרט ההסברה של 'מנהיגות יהודית'. את הסרט מביים אדיר זיק וצוותו המקצועי בניצוחו של משה אלפי.

הסרט – כנהוג אצלנו – הוא מאוד לא שיגרתי, וברור שיפתיע את כל צופיו. מדובר בניצול אמיתי ומלא של המדיום הקולנועי – עלילה טובה, שחקנים מקצועיים, תפאורה וכדומה. בכדי לחסוך בעלויות בסצנות בהם דרוש קהל גדול – אנו זקוקים למתנדבים. זו ההזדמנות שלך להיות כוכב...

התנדב לשמש קהל בסצנה בסרט של מנהיגות יהודית" – התקשר עכשיו – 1-800-200-613

המוצר המוגמר יסייע בידנו בחוגי הבית הרבים שאנו עורכים, ובהבאת רעיונותינו לידיעת הקהל הרחב.

רבים ביקשו לצפות בוידאו מהכנס הגדול שערכנו בר"ח כסליו. לכנס הגיעו כזכור - כ2000 איש ובשלב מסוים ננעלו שערי המקום בפני באים נוספים. הוא החל בסקירה קשה של המצב הקיים - ונמשך בתקווה ובשמחה גדולה לקראת העתיד. צילום המקצועי של האירוע "התפשל" ואנו נאלצנו לפנות אל צלמים חובבים שהיו במקום ולנסות ולהרכיב תמונה פחות או יותר מהימנה מהערב המרגש ההוא. תודתנו לכל מי שעזר בצילום ובהפקה. במהלך שבוע הבא זה יהיה באתר.

השבוע נפטרה חברתנו – גב' שיצבלוב מקרית מוצקין. תנחומנו לבתה עירית.

כמו כן קם השבוע מן ה 'שבעה' על פטירת אמו – חברנו רן בן דוד.

בנחמת ציון תנוחמו.

השבוע שלחה שרת החינוך, על נייר רשמי של מדינת ישראל, לכל חברי מרכז הליכוד, מכתב נאצה נגד אנשי מנהיגות יהודית והעומד בראשה. אנו סומכים על תבונתם של חברי מרכז הליכוד והחלטנו שלא להגיב. לחברנו שאינם חברי מרכז, ולא "זכו" לחזות בו במו עיניהם - מצ"ב הקישור למכתבה של השרה לבנת: לחץ כאן לעמוד ראשון או לך לכתובת האינטרנט: http://www.manhigut.org/hebrew/images/page1.jpg
לחץ כאן לעמוד שני או לך לכתובת האינטרנט: http://www.manhigut.org/hebrew/images/page2.jpg

^*עזרו לנו להגדיל את רשימת המנויים למנהיגות יהודית
הפיצו את העדכון השבועי לרשימת התפוצה שלכם.
להצטרפות לרשימת התפוצה של מנהיגות יהודית, לחץ כאן

עדכון שבועי

ב"ה, ו' שבט תשס"ד

הפרפרים - (בענין עסקת השבויים)- מאת מיכאל פואה התייחסותנו לפרשיות שרון סרט מנהיגות יהודית סוף סוף וידיאו מכנס ר"ח כסלו מאמרים ונספחים

הפרפרים - (בענין עסקת השבויים)- מאת מיכאל פואה
התייחסותנו לפרשיות שרון
סרט מנהיגות יהודית
סוף סוף וידיאו מכנס ר"ח כסלו
מאמרים ונספחים