דברים שרואים משם

מאת: משה פייגלין

שום דבר במהלכיו האחרונים של שרון – לא הפתיע את אנשי מנהיגות יהודית. האיש אשר צלח את התעלה לא קורץ מהחומר הנסוג. כשהוא נלחץ – הוא מחפש את ה'תפר' בין הארמיות, את הבטן הרכה – ולשם הוא מעביר את המערכה. זה פעל לטובת עם ישראל כשהיה שרון במדים. וזה פועל נגדו כשפשט אותם.

לשרון אין קו אסטרטגי/אידיאולוגי ברור. בליבו הוא עם ארץ ישראל – אך אמונתו זו חסרה את חוט השדרה האמוני – והוא עצמו הודה בכך לא פעם בשיחות גלויות עם אנשי יש"ע. מכיוון שאין לו את אותו חוט שדרה, את אותו אור ברור בקצה המנהרה – הוא פועל כסומא בארובה ומתאים את האסטרטגיה לטקטיקה במקום להיפך. אם הוא לא מצליח להתגבר על הלחץ משמאל – אז אין בעיה – הוא פשוט יהפוך כוון ויצטרף אליו כנגד הימין. לא – הוא לא יתפטר אם יחוש שאינו מסוגל לשמור על ערכים שבעבר הניף בגאון. נהפוך הוא – הוא ירמוס את אותם ערכים בכדי לשמור על שרידותו. ובל נטעה – בדיוק באותה צורה יפעל כל מנהיג מימין שאינו מחובר בצורה מחייבת לזהות ולמטרות היהודיות המקוריות. כל מנהיג שאין יראת אלוקי ישראל בלבבו, ימצא עצמו חיש קל באותה נקודת אין מוצא ויפעל בדיוק כמו שרון – נגד ההתיישבות, ונגד כל ערך יהודי העומד בסתירה לשרידותו. אנו אוהבים את מנהיגי המחנה הלאומי – אך איננו יכולים להתעלם מן העובדה שתהליך דומה עבר על בגין, על נתניהו, ועכשיו על שרון. שלושת המנהיגים הללו ייצגו את הלהט האידיאולוגי, את הכשרון הפוליטי, ואת המנהיגות הביטחונית. אין ולא יהיו לנו טובים מהם ולכן – כל עוד אין לנו אלטרנטיבה אמונית,אין כל טעם להחליף את שרון באולמרט/מופז/נתניהו ודומיהם. יש לעשות הכל בכדי לטרפד את המהלכים המסוכנים - מתוך הליכוד – ולחתור כל העת ליצירת הנהגה אמונית חדשה.

כל בר דעת מבין שחיסול התיישבות אינו פותר ולו זמנית שום בעיה. נהפוך הוא – אפילו קציני צה"ל שתמיד התקרנפו ויישרו קו עם תהליכי הקריסה, מחווים כיום דעתם שחיסול יישובים רק יעצים את הטרור והתיאבון הערבי. אולם כאן נגלה לעיננו במלוא כיעורו, בור התחתיות שאליו תתגלגל כל הנהגה אשר אינה מחוברת באופן מחייב ליהדותה. אם אינך מקבל עליך עול מלכות שמים – אזי דברים שראית מכאן - כאחד האדם -  כבר לא תראה משם – כמנהיג.

פתאום כבר לא תראה מה שכל אזרח פשוט ראה בעסקת השבויים האומללה. להחלטות שלך לא יהיה שום קשר לאינטרס הלאומי כפי שכל בר דעת מבין אותו. החלטותיך הפופוליסטיות ישקלו על פי פרמטר אחד בלבד – האם הן מקלות מעליך את הלחץ. אם התעסקות אובססיות של התקשורת בעסקת השבויים – תעמיד אותך באור "הומני" ותרחיק מעין העדשה את פרשיות השחיתות, תהיה מוכן להזריק לתוככי השטח  מאות מחבלים, להפוך את נסראללא לגיבור האיסלאם, ולעודד למעשה את חטיפתם של אזרחים נוספים.

פתאום כבר לא תראה מה שכל בר דעת רואה יום יום בשטח. לא תראה שהחרבת יישובים רק מעודדת את הטרור. אם השמאל (חיים יבין/עדנה ארבל)  יחייכו אליך יום-יומיים, תהיה מוכן לספק להם את תצוגת הבולדוזרים המחריבים יישובים.

בלי יראת שמיים עיניו של המנהיג כהות.  דברים שראה כשהיה שם, כבר אינו מסוגל יותר לראות מכאן – מכס ראש הממשלה.

אנו יודעים שיישובי חבל עזה, יעמדו על תילם, יתעצמו וייפרחו עוד דורות רבים, לאחר שהסיפור העצוב הזה ישכח מלב. אנו יודעים זאת – משום שכיהודים מאמינים אנו יודעים מה תהיה התמונה האחרונה בסרט. בורא עולם השיב את בניו לארצם שלא על מנת להגלותם שוב. יישובי חבל עזה אינם ימית. מדובר במתיישבים אמוניים שהיכו שורש וגם בולדוזר כשרון לא יזיזם ממקומם. השאלה היא איזה מחיר נשלם חלילה, בתל-אביב.