16.2.04
שנה מיותרת
בעז העצני
סערה ציבורית פרצה עקב הגילוי שיתכן ומועד הבחירות הבאות שגוי, וכהונת
ממשלת שרון תתקצר בשנה תמימה.
האם יהיה זה אסון כל כך גדול? ארועי השנה (ומשהו) האחרונה - הראשונה
של ממשלה זו, יגידו.
הליכוד זכה בהישג נכבד בבחירות. בפני שרון עמדו כל האפשרויות להקים
קואליציה. במו"מ עם מצנע הכריז שרון כי "דין נצרים כדין נגבה ותל
אביב". אין מה לומר, אמירה לאומית גאה ונאה. ואכן, מצנע הושאר בחוץ כי
דרש פינוי חד צדדי של חבל עזה. מי כן הוכנס לממשלה? הוכנסה מפלגת
"שינוי", מפלגת אובדן האידיאלים. התנאי שלה לכניסתה לממשלה היה חרם על
החרדים, דבר שלא מנע מהמפד"ל והאיחוד הלאומי לוותר על השותפות בממשלה.
ובכן איפה אנו מוצאים את השותפים הללו שנה מאוחר יותר? איך ולאן קידמו
את המדינה?
כמה ארועים חשובים ביותר קרו בתקופה זו. הממשלה קיבלה את ההחלטה להקים
מדינה פלשתינית, אריאל שרון אמר כי יש לסיים את "הכיבוש", ולקראת
סיום השנה השלים האיש שכינה את מצנע בשם "טירון פוליטי" בגלל רצונו
לסגת חד צדדית, סיבוב של 180 מעלות, וכעת הוא מודיע על כוונתו שלו
לעקור חד צדדית את חבל עזה וישובים מבודדים. אכן רואים היטב את ההבדל
בין הטירון לבין בעל הנסיון. כעת נשאר לקוות שראש הממשלה לא יקח
ברצינות את דבריו שלו בדבר הדמיון של נצרים לנגבה ותל אביב...
"הישג" נוסף של הממשלה היה עיסקת חילופי השבויים עם החיזבללה שקיבעה
סופית את ישראל כסמרטוט נרפה, ואת נסראללה כמנהיג איזורי. נקבע תקדים
שגופות שוות ערך לשבויים, וכך גזרה הממשלה מוות על חיילים נוספים
שחלילה יפלו לידי האוייב, שכן למה לו להתאמץ לשמור בחיים את שבויינו?
כך גם נידונו למוות אלו שחלילה ייפגעו ע"י המחבלים המשוחררים וחבריהם
שישאבו עידוד מהיעדר העונש.
בתחום הבטחון מי שחשב שהמדיניות שלא למחוץ את הרשות הפלסטינית שייכת
לפואד, שר הבטחון הקודם, הבין סופית כי גם הקול וגם הידיים שייכים
לשרון. נמשכה ההקפדה שלא לחסל, חלילה, את הרשות, שכן למי נמסור את
הארץ בהיעדרה? גם בגבול הצפון נמשך האיפוק, שהוא כידוע ביטוי לכח.
גם בתחום היחסים עם ארה"ב נמשכה ההתרפסות המוחלטת. תוואי הגדר שעליו
החליטה הממשלה, התקפל מהר לכיוון הקו הירוק. זוהי הממשלה שגרמה לאבדן
שארית העצמאות והכבוד הלאומי שהיו חבולים ורצוצים גם קודם. הרושם הוא
שהאמריקאים צריכים רק רמז, והעבד המתרפס ירוץ חיש קל למלא את רצון
אדונו. דרישה, בקשה, תחינה בקשר לפולארד למשל? לא יעלה על הדעת.
הממשלה הזו סגרה את ערוץ 7 , והסכימה במפתיע לטלאי הצהוב למוצרי יש"ע
המיוצאים לאירופה, דבר שממשלות השמאל לא העיזו מעולם לעשות. ממשלה זו
אחראית למינוי של הכומר העויין אירינאוס לתפקיד המטרופוליט של
ירושלים, מינוי המוגדר כ"בכיה לדורות", ולהחלטה השערורייתית להעניק את
פרס ישראל לתומרקין.
מעל הכל זאת ממשלת הבגידה (סליחה על הביטוי), במובן המוסרי ולא
הפלילי. מעבר להפניית העורף הבוטה של שרון, אולמרט ולבנת לעקרונות וגם
לבוחרים, הפנו עורף גם כל אלו מהימין שקיימו אותה, החל מהליכוד וכלה
במפד"ל והאיחוד הלאומי, השותפות המלאות לאחריות הקולקטיבית של הממשלה.
ומה מכינה לנו ממשלה זו בעתיד הקרוב?
בשלב ראשון עקירה של מאחזים שהוקמו בעידודו של שרון, בשלב שני ושלישי
תסריט של הרס וגירוש אלים בגוש קטיף וביש"ע. כל זה עלול להוביל למלחמת
אחים ולהתפוררות הצבא שעתיד לחוות סרבנות נרחבת, לא סמלית ועלובה כמו
זו של השמאל הקיצוני.
בתחום הבטחון ימשך "בנין הכח" לפי גרסת שרון, כלומר המשך האיפוק.
הפיגועים האחרונים הוכיחו זאת. כרגיל כל תגובה היתה מאוחרת ומעטה מדי.
כמו כן צפוי שחרור של אלפי מחבלים בעיסקה עתידית תמורת "מידע" על רון
ארד. איך יודעים? הקשיבו לדברי נסראללה. לו, בניגוד לממשלת ישראל,
אפשר להאמין.
לפיכך, קיצור כהונת הממשלה בשנה אחת היא נחמה קטנה מאד.
|
