ליטרת הבשר
מאת: יוסי לסטר
כל מפלצת זקוקה מדי פעם לליטרת הבשר שלה. אם היא לא תקבל את זה, היא
פשוט תבוא ותיקח, כי היא אינה יודעת אחרת. עם מפלצות הנוסחה היא
פשוטה: או שאתה הורג את המפלצת, או שאתה משלים עם קיומה, ואז אתה חייב
גם להיות מוכן לספק לה את ליטרת הבשר שלה באופן קבוע.
כאשר ראש מדינה משלים עם קיומן של מפלצות, זהו המצב החמור מכל. ראש
מדינה כזה, בהכרח רואה באזרחי מדינתו כסוג של נתינים, שאת חלקם צריך
לפעמים להקריב, כדי להשביע את רעבונה של המפלצת.
מדובר בעצם בהסכם שבשתיקה. וכך זה עובד: ראש המדינה מצד אחד, יספק את
ליטרת הבשר שתרגיע את המפלצת לזמן מה. ואילו המפלצת מצד שני, לא
"תגזים" במינון של ליטרת הבשר שהיא טורפת. שכן, אפילו המפלצת מבינה
שאם היא "תגזים" עלולים להיווצר לחצים רבים מדי על ראש המדינה, והוא
ייאלץ לפוצץ את העיסקה.
המפלצת בגבול הצפון לדוגמה, זו הלובשת גלימה וכובע עגול ומכונה בשם
נסראללה, מכירה היטב את ליטרת הבשר שלה: יהודי אחד, חייל או אזרח, מדי
כמה חודשים (חוץ מהפצועים כמובן). זה לא מקרי שבאוגוסט 2003 כאשר
החיזבאללה ירה פגז והרג נער בן 16 בישוב שלומי, ראש המדינה שלנו לא
הגיב. זה גם לא מקרי שאותו ראש מדינה לא הגיב לפני מספר שבועות, כאשר
החיזבאללה הרג חייל צה"ל שעבד בדחפור בגבול הצפון. כל אלו הם חלק
מהסכם שבשתיקה בין המפלצת מהצפון ובין ראש המדינה. כאשר רואים את
הדברים ברוח זו, קל יותר להבין את מקור התנהגותו של האיש העייף הזה,
בחוות השיקמים.
אבל ישנן מפלצות שראש המדינה השלים עם קיומן, ואשר דרגת הרעב שלהן
גבוהה בהרבה. ישנה למשל מפלצת ידועה המתגוררת ברמאללה. היא נוהגת
ללבוש מדי צבא, לחבוש כאפיה ויש לה פרצוף של חולדה ושפתיים רוטטות. או
המפלצת העזתית בגלימה הלבנה, היושבת בכיסא גלגלים ולה קול יבבני.
מפלצות מסוג זה אינן מסתפקות בליטרת בשר של פחות מ- 20 או 30 יהודים
מדי חודש. המפלצות הללו, אגב, מאוד אוהבות אוטובוסים. כי מה שמיוחד
באוטובוסים, לבד מהעובדה שהם יכולים להסיע אנשים לעבודה, זו התכונה
שלהם לקבץ עשרות יהודים במקום אחד, לטקס גביית ליטרת הבשר.
אנחנו התרגלנו כבר לחוסר תגובה מצד ראש המדינה שלנו כנגד המפלצות, אבל
אם הוא מעז לפתוח את ישיבת הממשלה ביום שלמחרת הפיגוע בקו 19
בירושלים, ללא שום איזכור למעשה הטבח הנורא, אז שאיש לא יספר לנו שאין
הסכם שבשתיקה בינו ובין המפלצות. ואם הוא מעז לטעון אחרת, אז בשלב הזה
חובת ההוכחה היא עליו, ורק עליו.
בושה וחרפה.
|
