לק"י

רק הליכודניקים יכולים!

הרב אליצור סגל

מורי ורבותי!

הגיע רגע הכרעה שאותו צפינו זמן רב. הליכודניקים נקראו להכריע את גורל המדינה. 

וכעת, אנו מקבלים טלפונים בהולים ממי שרוצים להשתתף במשחק בלי שדאגו מקודם לכרטיס כניסה - האם אתה יכול להכניס אותי? האם אפשר  להשיג כרטיסים להכרעה הגורלית בבורסה? 

ובכן רבותי!

מי שלא דאג להשיג כרטיס כניסה לשדה ההכרעות הלאומיות בזמן פספס את הרכבת. עם זאת בניגוד להיסטריה של מי שפספס את הרכבת הכרעה זו אינה גורלית. יהיו עוד הרבה הכרעות נוספות.

אבל, מה שחשוב יותר הוא שמי שיתנגד לתוכנית ההתנתקות הוא שיוביל את המדינה. 

ומדוע?

אם שרון יפסיד במשאל הרי הוא יהפך "לברווז צולע" שימיו בשלטון ספורים.  מי שינהיג את ההתנגדות לו הוא שיהפוך למנהיג הליכוד כלומר למנהיג המדינה.

לעומת זאת, אם שרון ינצח במשאל הרי בתוך חודשים ספורים אם לא פחות מזה תתחולל הקטסטרופה הודאית.  הציבור יברח מהתוכנית הזו ממי שהגה אותה וממי שתמך בה  - מי שהתנגד לה הוא שיעלה לשלטון.

לכן רבותי! הכרעה זו חשובה ככל שתהיה אינה הגורלית ואינה האחרונה. יהיו עוד רבות כמוה וכולן כולן כולן יפלו בליכוד.  אך ורק בליכוד, ובליכוד בלבד.  ורק הליכודניקים יכריעו בהם.

סיפר משה פיגליין -
במוצאי ועידת הליכוד לאחר שהוחלט על משאל חברים מצלצל הטלפון בשעת חצות  ומעיר אותי משנתי. האדם בצד השני של הקו שואל אם יתפקד עכשיו האם יוכל להשתתף בהכרעה? עניתי לו: אם תתתפקד עכשיו תוכל להשתתף בהכרעות הבאות אבל אם שוב תחכה, תמתין, תתרץ, הרי גם בפעם הבאה תעיר אותי באחת בלילה כדי לשמוע שהרכבת יצאה מן התחנה ואתה פספסת אותה ברגע האחרון.

ומכאן לכמה הערות טקטיות.

"גוף לאומי גדול"

רבים שואלים האם במקרה ותפסידו במשאל החברים תפרשו וצטרפו לגוף לאומי ימני גדול?

התשובה הוא לא ולא! ובאלף רבתי!

אנו נשארים בליכוד בכל מקרה.

וזאת למה?

כי הליכודניקים "הבסטונרים" "הצ'חצ'חים" "האינדיאנים" "הקופים" האלה הם הם חוט השדרה הלאומי של עם ישראל. 

לכל הדיבורים על "גוף לאומי גדול" אין על מה שיסמוכו.    

האם מישהו זוכר שפעם היתה מפלגה בשם מצ"ד אותה הנהיג הרב חיים דרוקמן. מפלגה זו פרשה מהמפד"ל התאחדה עם מפלגה בשם פא"י שאותה הנהיג הרב ורדינגר שתיהן רצו לבחירות תחת השם "מורשה" התפלגו מיד לאחר הבחירות הרב דרוקמן הצטרף למפלגה "גדולה" בת ארבעה מנדטים בשם המפד"ל הרב ורדינגר הצטרף למפלגה "גדולה" בת ארבעה מנדטים בשם אגודת ישראל ושניהם נעלמו מן הבימה הציבורית?

ביתר מפלגות הימין המצב אפילו יותר גרוע. פעם היתה מפלגה בשם "צומת"
בהנהגת רפול שבשיא כוחה זכתה לשמונה מנדטים, היתה מפלגה אחרת בשם "התחיה" שבשיא כוחה זכתה לחמישה מנדטים, והיתה עוד מפלגה בשם "מולדת
  שבשיא כוחה זכתה לשלושה מנדטים. 

אם הם היו מתאחדות היה קם אותו "גוף לאומי גדול" אבל הם לא רצו להתאחד בזמן שהיו יכולים וכולן נעלמו מן הבימה הציבורית.

מה מנע מן המפלגות הדתיות להתאחד בזמן שהסקרים צפו לאיחוד כזה שלושים ושנים מנדטים ויותר מזה ואת ראשות הממשלה?

מה מונע מהמפד"ל והאיחוד הלאומי ואולי גם חרות להתאחד כבר היום כדי להקים את אותו גוף לאומי גדול? למה הם לא עשו את זה אתמול? למה הן לא עשו את זה לפני הבחירות הקודמות ובכך היו מצילים למעלה משני מנדטים עבור הימין?

התשובה היא אותה תחושה של חוסר רצון להתאחד עם השונה ממך. תחושה זו לא השתנתה ולא תשתנה. יש גוף לאומי גדול והוא הליכוד. אני גאה להיות אחד הצ'חצ'חים הפרימיטיביים של הליכוד  שעדיין אינם נגועים בשנאת חינם, או אם נרצה להשתמש בבטוי פחות חריף "בנגיעות" המאפינות את המפלגות האחרות שבימין דתיות כחילוניות.

החזיון של גוף לאומי גדול הוא חזיון שוא.

יש גוף כזה - הליכוד.  

פשוט חבל לבזבז זמן מאמצים כסף וכוחות על מפלגות הימין האחרות שממילא עומדות לרדת מהבימה הציבורית תוך זמן קצר ככל שיתברר יותר חוסר הרלונטיות שלהן למציאות חיינו.

בנימין נתניהו

עלוב ומגוחך לראות כיצד אנשים שונים בימין נתלים שוב בנתניהו כמושיע שלהם.

נתניהו נבחר בזמנו כי הוא היה מי שאינו פרס זה הכול לא יותר מכך. נתניהו רימה את בוחריו בהסכם חברון ועכשיו שוב רימה אותם. ערב הבחירות הפנימיות בליכוד הרי רבים שלא טרחו לקנות את כרטיס הכניסה להכרעה הלאומית בדמות חברות בליכוד הפצירו בנו שמנהיגות יהודית לא תציג מועמד כדי לא לפגוע בסכויי נתניהו מול שרון. היום אפשר לראות בודאות שאם נתניהו היה נבחר המצב לא היה שונה. אוןלי אילו יותר גרוע. הם תמכו בנתניהו כי הוא היה מי שאינו שרון.  די כבר עם מהלכים טקטיים שונים ומשונים. יש לבנות מנהיגות יהודית למדינה מהיסוד. והיסוד הוא הצטרפות לליכוד והגשת מועמד לראשות הליכוד.  

מי ששוב פעם תומך בנתניהו מסיבות טקטיות ואינו תומך במועמד אמוני למנהיגות הליכוד מסיבות עקרונית יש לו בעיה עצומה בהבנת המציאות.

הפתגם העממי שכה חביב על הליכודניקים אומר:

מי שרימה אותך פעם אחת הבעיה היא כולה שלו. אם האמנת לו פעם שניה והוא רימה אותך הבעיה עדיין שלו אבל גם שלך. אבל אם האמנת לו פעם שלישית והוא רימה אותך הבעיה כבר אינה שלו אלא כולה שלך.

נתניהו רימה את בוחריו בהסכם חברון, רימה אותם פעם שניה בתוכנית ההתנתקות, מי ששוב מתכוין לתמוך בו מסיבות "טקטיות" הבעיה היא כבר שלו לא של נתניהו.   

לתיקון עולם במלכות שד-י
אליצור סגל