ב"ה,     עצמאות תשס"ד

כל הכבוד למועצת יש"ע

משה פייגלין

ערב יום העצמאות תשס"ד והמתח עולה לקראת המשאל על תוכנית עקירת גוש קטיף.

באיזה שהו מקום בבטן אני מתחיל לחשוב שכל המשאל הזה הוא מן תרגיל מתוחכם של בורא עולם. תרגיל שבא לקרב אותנו זה לזה. זו מן תכונה כזו של חודש אייר – פוטנציאל של איחוד כוחות שמבקע את שלשלאות ההיסטוריה ופורץ ליהודים אופקים חדשים. ה' באייר, וכ"ח באייר ומי יודע אולי גם ההתרחשות הצפויה לנו באייר הטוב הזה. אולי המשאל הזה גילה לנו את סוד שמירת העצמאות.

אולי כל המשאל הזה לא בא לעולם אלא בכדי לדחוק את הציבור האמוני אל הציבור הלאומי. להסיר ביניהם את המחיצות. אולי בעצם המטרה כבר הושגה והמשאל הוא רק הכלי.

כי התופעה המדהימה הזו שאוטובוסים עמוסים במשפחות מיש"ע – יוצאים בכל ערב, מתדפקים על דלתותיהם של חברי הליכוד, ומדברים בשבחה של ארץ ישראל - לתופעה הזו אין אח ורע. הרב טיכטל הי"ד,בספרו "אם הבנים שמחה", מסביר שאחדות ישראל סביב אהבת הארץ - זהו תיקון חטא המרגלים שיביא לגאולה.

והשושבינה של הדבר הנפלא הזה – זו 'מועצת-יש"ע' – כל הכבוד למועצת יש"ע! כל הכבוד לכל אחד ואחד בגוף הזה שפעל ותכנן ודחף את הדבר הזה.

בינתיים מד הסקרים מתחיל לנוע. לפני החיבור הזה של הציבור האמוני עם הציבור הלאומי – הכל נראה אבוד, ופתאום החיבור הזה עושה נפלאות. מצאתי עצמי נוהג בלילה שלאחר מיצג השקר הוושינגטוני. "עשה שיתעוררו" – התפללתי – "עשה שיבינו -  אבל בלי פיגועים – חייבות להיות דרכים אחרות לפקוח לליכודניקים את העיניים".

והנה זה קורה. ברוך ה' עד עכשיו זה קורה בצורה יפה, בלי דם ואש – רק שיימשך כך. לפי הלחץ והבלבול בצד ההוא אנו כנראה במצב טוב.

הליכודניקים הם המיצגים הנאמנים של עם ישראל. הם היהודים הלאומיים שלא התקבצו בתוך סקטור כזה או אחר. וככאלה הם חשופים כל העת לשטיפת המוח של השמאל ומכפילי העוצמה שלו. נמנע מהם צינור החמצן של הקהילה הדתית, או מקורות מידע כגון 'מקור ראשון' ערוץ 7 וכדומה. והנה למרות תנאי הפתיחה הללו,ועוד לפני שהחלה מועצת יש"ע לדחוק את הציבור האמוני אל סף דלתם, עמד גרעין גדול של למעלה משליש הליכודניקים והתנגד לתוכנית. ברגע שנחשפו למידע נוסף מלבד שטיפת המוח שמשמאל – הצטרפו לגרעין הזה עוד כ 20%. האין זו הוכחה בדוקה לכך שיש בהחלט עם מי לעבוד בליכוד, שיש בהחלט בסיס טוב לבנייתה של מנהיגות יהודית למדינה מתוך מפלגת השלטון של המחנה הלאומי! 

אבל את המאמר הזה אני רוצה לייחד למועצת יש"ע.  מנהיגות יהודית אינה זקוקה לתשבחות – המציאות המתבררת עושה זאת טוב יותר מכל מאמר – אני רוצה לומר למועצת יש"ע ולציבור המתנחלים – אם את החיבור הזה בין הציבור האמוני לציבור הלאומי לא תוסיפו לטפח – הסכנה תחזור אלינו גם אם ננצח הפעם במשאל.

באיזה שהו מקום נדמה לי, שלמשאל הזה אין קשר של ממש לגורלו של גוש קטיף. אם לא תיפול רוחם של אנשי הגוש – איש לא יזיזם ממקומם וכבר פירטתי במאמר "המתרס האחרון" מה מביא אותי למחשבה הזו. אין זה אומר שהמשאל לא חשוב - הוא חשוב מאוד משום שזו ההזדמנות שלנו להיפטר סופית מתהליך הדמים של אוסלו. אישור תוכנית שרון הוא אישור למנהיגי ישראל להמשיך בדרך הזו – הפלת התוכנית משמעותה ששום מנהיג בליכוד לא יעז בעתיד ללכת נגד מפלגתו שלו. 

אז תמשיכו ללחוץ ולרוץ ולשכנע – לא גוש קטיף עומד כאן על הפרק – מדינת ישראל כולה מבקשת לקפוץ מרכבת אוסלו. הדרך לעשות זאת היא אותו חיבור – החיבור לליכודניקים. הליכוד.