HEB רביעי, 22 אוקטובר 2014
 
*טיוטא* לעקרונות רעיוניים להצעות חוקי יסוד - החוקה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
פרופסור הלל ויס   
שני, 31 מאי 2004 01:47

מדינת ישראל המתחדשת

הערת עורך

      מאז שהוקמה מנהיגות יהודית אנו מתבלטים ללא הרף בשאלת החוקה הראויה למדינת ישראל כמדינה יהודית והאם צריך בכלל חוקה כזאת כיום. המסמך המוצג כאן נכתב על ידי פרופ' הלל וייס כקוים מנחים לחוקה יהודית. לעת עתה זהו המסמך המשוכלל ביותר הנמצא על שולחן הדיונים. עם זאת הוא אינו מייצג את עמדת מנהיגות יהודית ככזאת אלא הצעתה של קבוצה מסויימת מתוכה. הדיון המתפתח כאן סביבו עוזר לחדד נושאים שונים ואנו מקוים שיוביל לבנית טיוטת חוקה מתוקנת שאותה נוכל להציע על השולחן הציבורי ולדחוף בזירה הפוליטית.

אליצור סגל

עורך אתר מנהיגות יהודית 

הנחות יסוד

יחודו של העם היהודי

העם היהודי הוא לאום אשר בבסיס כל אורחותיו, מטרותיו ויחסו לעמים ניצבת תורת ישראל, היא תורת משה, שניתנה מפי הגבורה ואשר עם ישראל, הוא העם היהודי, קיבלה במעמד סיני.

שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש.

עם ישראל יכול לקיים את תורתו במילואה רק בארץ ישראל בזמן שרובו עליה ובזמן שידו תקיפה.

מטרת המדינה היהודית, היא מדינת ישראל, להושיב את ישראל על אדמתו ולקיים בה חיים לאומיים מלאים המתמקדים בקיום מצוות התורה ובלימודה, בכינון מרכז החיים הלאומיים בירושלים השלמה, בהר הבית ובבית המקדש שיבנה בחסדי ה', בקרוב בימינו.

עם ישראל יודע ומאמין שמטרת התורה ומטרת נותן התורה היא השלום בתוך עם ישראל, בין ישראל לעמים ובין העמים לבין עצמם. שלום בעולם אינו יכול להיכון אלא על פי תורת ישראל.

התנגדות לאומית של פרטים, של עמים, של ממשלות זרות ושל דתות לריבונות עם ישראל על ארץ ישראל היא התנגדות אנטישמית שמטרתה הכחדתו של עם ישראל. התנגדות זאת היא הגורמת לכל המלחמות בארץ ישראל, באזור ובעולם כולו. התנכרותו של עם ישראל עצמו או חלקים מתוכו ליעודו מזמינה ומעוררת את לחצי הגויים.

עם ישראל אמור להיות מודע לכך שאם הוא אינו מקיים את התורה אזי מסתלק כוח הרתעתו.

התביעה היחידה שיכולה להיות לעמים ולדתות מעם ישראל היא שעם ישראל ישמור את תורתו, כי היא חכמתו ובינתו לעיני כל העמים והצידוק לקיומו.

עם ישראל חייב בכבודו של אחיו הגדול ישמעאל (האיסלאם) ואחיו עשו (הנצרות), כל עוד אין האחים הללו חורגים ממעמדם ומזכויותיהם, הן זכויות אדם והן זכויות 'אחים' , בני האבות, הבכורים לבטן המוכרות והמוגבלות בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה ואשר אינן כוללות זכויות ירושה ובעלות בארץ ישראל, המובטחת והמיועדת לבני ישראל, הם היהודים בלבד.

עם ישראל אינו מבקש להתגרות באחיו הגדולים ולהתנשא עליהם ומעשיו אינם מכוונים, נגדם אלא לטובתם.

יעדי מדינת ישראל המתחדשת (עקרונות לכתחילה - מנהיגות יהודית)

מדינה יהודית
חינוך לאהבת העם, התורה והארץ
שחרור ירושלים והר הבית
החלת הריבונות ברחבי ארץ ישראל והתיישבות מואצת בה וביטול "הסכמי אוסלו"
חידוש הדמוקרטיה ומערכת המשפט על בסיס ערכי האומה
כלכלה יצרנית, יעילה ומוסרית, עם הפנים לעניים ולעידוד העבודה העברית
השבת החוסן המוסרי וכושר ההרתעה לצבא ישראל

מדינה יהודית

מדינה יהודית היא המדינה היחידה הלגיטימית בארץ ישראל, לגבולותיה המקראיים.

א ז ר ח י המדינה היהודיים, הם, לבדם, בעלי זכות ההגדרה הלאומית העצמית בארץ ישראל.

מתפקיד היהודים לפעול בראש ובראשונה למען העם היהודי כולו, בארץ ישראל ומחוצה לה, כפי שהוא נתפס כעם ה' וכמשתמע בעיני התנ"ך, ההיסטוריה היהודית בכללותה ואפשרויות הזמן וצרכיו.

העם היהודי הולך ונגאל מגלותו ומשעבודו הפיסי והרוחני ברצון ריבונו וחותר לקראת הגשמת ייעודו להיות לעם ישראל ולאור גויים.

החברה היהודית כולה אמורה לפעול מתוך אהבת הצדק, המשפט, האמת והשלום לכל הבריות, שכולן נבראו בצלם, יהודים ושאינם יהודים, כל זמן שאותם נוכרים אינם מתנכלים ומיצרים לישראל.

העם היהודי משלם גמול לאוהביו מן האומות ומחסידי אומות העולם ונלחם בדורשי רעתו. לפי עקרונות וערכים אלו מכוונים עיקרי חוקיו.

חוקה לישראל

בבסיס המדינה היהודית עומדת חוקה הבאה להגן על ערכיה, על ייעודיה, על תורתה, על ריבונותה, על שיטת המשטר שלה ומבנהו ועל ביטחונה וגבולותיה.

החוקה יונקת את סמכותה והשראתה, בראש ובראשונה, מעולמן של התורה, של ההלכה, של האגדה ומן המוסר היהודי העולה מֵהן וממכלול הניסיון היהודי – ההיסטורי. כמו כן, היא יונקת מערכים ומנורמות דמוקרטיות, שפיתחו אומות העולם, בין על בסיס התנ"ך ובין על בסיס ניסיונן ואשר הן הולמות את מדינת ישראל, כפי שהיא מאופיינת כאן.

עקרונות המשטר ומבנהו

המשטר הוא משטר נשיאותי, הבנוי על עקרון הפרדת הרשויות ומבחין בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. הוא מטפח סמכות שלטונית ריכוזית, הנתונה לביקורת דמוקרטית מתמדת.

נשיא, או מלך, הנבחרים על ידי העם, יעמדו בתפקידם כל עוד הם יכולים לכהן בו על פי מצב בריאותם, או כל עוד לא הוחלפו על ידי העם, על פי חוק.

מוסדות המדינה : סנט-בית עליון, וכנסת - בית תחתון, נבחרים על ידי העם, למען העם, לתקופות ולמילוי סמכויות הנקובות בחקיקה. המוסדות הנבחרים הללו הם הבוחרים ממשלה וראש ממשלה, אשר יהיה כפוף עם ממשלתו, כרשות ניהולית, לבתי הנבחרים ולנשיא.

בית הדין הגבוה

בית הדין הגבוה - מוסד תורני עצמאי עליון לפסיקה תורנית ולחוות דעת בעניינים לאומיים, שאינו תלוי בדעת השלטון ונבחר על ידי תלמידי חכמים בשיטה שתקבע על ידי תלמידי החכמים, ללא מעורבות פוליטית וללא מפתח מפלגתי. הסנט חייב להתייעץ בבית הדין התורני הגבוה בכל נושא לאומי, או מדיני ובכל החלטה שיש בה הצבעה.

יחול איסור בחוק על פוליטיקאים להתייעץ מראש עם חברי בית הדין הגבוה, או להשפיע עליהם בכל דרך מעבר לדיון עצמו.

בכל עיר ועיר תוקם מערכת בתי דין כפופה לבית הדין הגדול שתפעל על פי התורה שבכתב ובעל-פה, בכל תחומי החיים, תוך תיאום נורמות עם החוק הפלילי הכללי ומשפטי הנזיקין, המשפט המסחרי ובכל עניין שיש בו חיוב, או ענישה.

אזרח יוכל לבחור לעצמו את מערכת בתי הדין שהוא נזקק לה.

מתפקידי בית הדין הגבוה ליישב סתירות בין חוקי המדינה לבין חוקי ההלכה, אם יהיו כאלה.

כל חוק מדינה שיש בו, לדעת בית הדין הגבוה, סתירה מהותית לחוקי ההלכה, אינו תקף ויש לתקנו, או לבטלו.

הבית העליון - הסנט,

מונה 70 איש, שמוצאם מכל מגזרי האוכלוסייה.

היהודים תושבי הארץ בוחרים 50 מקומות, יהודים, תושבי חוץ - 7 מקומות. 13 מקומות שמורים לאזרחים - תושבים כמשמעותם בחוק.

הכנסת

מונה 120 נבחרים.

לכנסת רשאי לבחור כל אדם מן הציבור הגר בישראל, העונה להגדרת האזרחות כפי שתחוקק.

עיקריה של האזרחות הישראלית הן: ידיעת הלשון העברית, אישור על תשלום מסים בשעורים שנקבעו בחוק, מגורים רצופים בארץ - לפחות שלש שנים, מילוי שאלון בעניין הנאמנות למדינה היהודית, העדר הרשעות על פעילות עוינת או הבעת הזדהות עם אויביה של המדינה היהודית.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון יעמוד בתפקידו הנוכחי בראש מערכת המשפט החילונית, מקביל בסמכויותיו לבית הדין הגבוה.

מועצות מייעצות לשלטון

תוקם מועצה לאומית - דתית -חרדית בעלת סמכויות שייקבעו בחוק, שתייצג את מכלול האינטרסים הדתיים במדינה. במקביל, יחול איסור על קיום מפלגות דתיות, בלי לבטל בכך את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה.

תוקם מועצה לאומית לענייני הערבים בעלת סמכויות שייקבעו בחוק,שישבו בה ערבים שייצגו את מכלול האינטרסים הערביים הציבוריים.

יחול איסור קיומן של מפלגות ערביות בלי לבטל בכך את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה ולמטרות שאינן עוינות את מדינת היהודים.

שיטת הבחירות

שיטת הבחירות תהיה אזורית יחסית.

כפיפות ארגוני הביטחון

ארגוני הביטחון של המדינה לסוגיהם השונים, בין ביטחון חיצוני ובין ביטחון פנימי, יהיו כפופים לביקורת הסנט והכנסת.

בית משפט לחוקה

יוקם בית משפט לחוקה שידון ויכריע בשאלות החוקתיות הנוגעות במשטר במדינה.

הרכבו של בית המשפט לחוקה ייצג את הרבדים השונים של כל מגזרי אזרחי המדינה.

מינוי שופטי בית המשפט לחוקה ייעשה לפי קריטריונים של רמה מקצועית, מידות ותכונות אישיות ורכיבים פרופורציונאליים נוספים שיאפיינו את החברה במדינה.

מכירת נשק

מדינת ישראל כמדינת היהודים לא תתפרנס ממכירת נשק, אלא ככל שהוא נדרש להגנתה בלבד.

עידוד היצירה

המדינה תעודד יצירה באשר היא יצירה, כל עוד היא אינה פוגעת בזדון בערכי העם היהודי ובמטרות קיומו ובכבוד האדם.

המדינה תפעיל צנזורה על הפרהסיא הציבורית, על יצירות אמנות בנושאי מין, סמים ואלימות לפי נורמות מתונות ולא תהיה קיצונית בשום כיוון המכונה 'קידמה' או 'שמרנות'.

תרבות מדינת ישראל

מדינת ישראל, היא מדינת העם היהודי, המשקפת את ניסיונו הכולל של העם היהודי, מאז היותו לעם ובראשן, חוויות היסוד שלו: יציאת מצרים, מתן תורה וכיבוש ארץ כנען והמשכן בממלכות יהודה וישראל בימי הבית הראשון והבית השני, החורבן הגלות, השואה והתקומה.

מדינת ישראל היא מלכות ישראל המתחדשת, בחסדי השם, לאחר שנות הגלות הארוכה, תוך תקווה, כי היהודים יכולים ללמוד מלקחי העבר. שנות הגלות הארוכות הטביעו חותמן על דפוסי ההתנהגות של היהודים, לרבות תרבות העמים שבצִלם ישבנו, לצד שנות מאבק על התחייה הלאומית ועל עצמאות המדינה וקיומה, תוך ערנות לחילופי הזמנים ולהיותה של ישראל מדינה וחברה בתוך עולם בן זמננו.

המדינה היהודית לחלוטין אינה מנותקת, לא מן התרבות הים-תיכונית המקומית ולא מן התרבות המערבית, כל עוד שהן אינן מאיימות על קיומו של עם ישראל ועל תרבותו המקורית ואינן מהוות מקור להתבטלות עצמית.

לפיכך, בנוסף להעמדת היסודות התורניים וההיסטוריים כמסדי המדינה וכמקור השראה והתייחסות עיקרית של העם היהודי, תעסוק המדינה גם בטיפוח ההשכלה הכללית, המדע, היצירה בכללה, האמנות והתרבות היהודית והכללית ובטיפוח הספורט הציבורי.

המדינה אינה רואה בספורט המקצועי ערך אנושי.

המדינה ערה לערך החלוציות בתחום חידושי המדע והטכנולוגיה והטמעתם בחברה, תוך יזום יצירתם והשתתפות בהם. כל זאת לצד המודעות החריפה ליכולתם של המדע ושל הטכנולוגיה לפגוע בערכי היסוד של האדם.

לפיכך, ראוי שאנשי הרוח והמדענים יעסקו בחידושים תוך ביקורת מתמדת על התועלת והנזק שבהם ותוך נטילת אחריות שבחלקה מתבטאת בהתרעת החברה על האפשרויות השונות ותוצאותיהן.

התושבים שאינם יהודים

תושבים שאינם יהודים הגרים במדינת ישראל, יוכלו לעסוק כרצונם ובאופן חופשי בפיתוח תרבותם, כל עוד הם אינם משתמשים בחייהם התרבותיים ובעולמם הרוחני הדתי והפוליטי למלחמה במדינת היהודים ובתרבותה, או להתגרות ביהודים באשר הם יהודים.

תושבים שאינם יהודיים, הגרים בארץ ישראל, הם בעלי זכויות וחובות של אדם שנברא בצלם אלוקים.

זכויות האדם של הנוכרים או של התושבים בישראל שאינם אזרחים, הם כמקובל בכל המדינות ובכל אומות העולם, שבהם המדינה היא מדינת לאום היסטורית, שיש לה מדיניות של שוויון זכויות יחסי כלפי תושבים קבועים, שאינם מבני הלאום שעליו קרויה המדינה ושאינם אויבים. התושבים שאינם יהודים אינם יכולים לבחור על פי לאומיותם, השונה מהלאומיות היהודית לבית העליון הוא הסנט, אלא אם הם במעמד אזרחים - תושבים, כמוגדר בחוק.

תושבים קבועים, נוכרים, בתחומי מדינת ישראל יכולים לבחור ולהיבחר לכנסת, היא הבית התחתון במסגרת המפלגות הרגילות שיפעלו על פי החוק.

ערבים

ערביי ארץ ישראל שהם חלק מהאומה הערבית בת אברהם, הגר וקטורה, הגרים בארץ ישראל ואשר יש להם קרבת 'בני אח' לעם ישראל, אין להם זכות להגדרה עצמית כעם נפרד בארץ ישראל. לבני ישמעאל מיועד המרחב שהוריש להם הקב"ה מחוץ לארץ ישראל, ככתוב בתורה. יש לנהוג בבני ישמעאל מנהג של אחווה, כל עוד הם אינם צרים לישראל ואינם תובעים זכויות לאומיות קרקעיות ופוליטיות בארץ ישראל, שיש להן משמעות ריבונית וביטחונית.

נוכרי המגדיר עצמו כאזרח-תושב והמתנהג כאזרח-תושב אסור להונותו ויש לכבדו.

מוסדות ערביים

יוקם בית נבחרים דמוקרטי, בעל סמכויות אזרחיות בלבד, לכל ערביי ארץ ישראל, (המכונים ערביי פלשתין), כולל ערביי ארץ ישראל המזרחית [ירדן], שאינם קשורים במוצאם בשושלת ההאשמית, אם תחפוץ בכך ממלכת ירדן.

בית הנבחרים הערבי הוא האחראי לכל הנושאים והתחומים של הציבור הערבי, לרבות תכנון, בנייה ורישוי של כל ענייני הקרקע והאוכלוסין שבהם מחזיקים ערבים כיחידים וכציבור, בתנאי שהתכנון והבנייה אינם פוגעים בתשתיות כלליות, באקולוגיה ובקרקעות המדינה ובקרקעות ורכוש של יחידים וצִבורים ושל ישובים יהודיים.

לפרלמנט הערבי אין סמכויות בנושאי ביטחון, גבולות, ריבונות, יחסי חוץ ונושאים יהודיים הקשורים בזהות היהודית.

הפרלמנט האזרחי הערבי אינו יכול לעסוק בניהול כלכלה לאומית נפרדת.

פרלמנט הערבי שיגלה עוינות ואיבה בסיסית למדינת ישראל יפוזר.

נוכרים שיגלו עוינות למדינה היהודית המאופיינת כאן, דינם כדין אויבים על כל המשתמע מכך. אין לדרוש את שלומם וטובתם ואין לפתוח להם בשלום תחילה וזכות ההצבעה שלהם לכנסת תישלל.

חינוך לאהבת העם, התורה והארץ

החינוך מעמיד בראש ערכיו סולידריות קודמת כלפי כל יהודי, באשר הוא יהודי, ללא הבדל דעה, מפלגה, עדה, או מעמד וזאת מבלי להתעלם מן האחריות לחייו, לכבודו ולרכושו של כל אדם.

יש לחנך כי כל שבטי העם, על עדותיו ודעותיו השונות יש בהם ממד מייחד של אמת, יש בהם יופי ויש בהם צורך, בתוך ההרמוניה הכללית של עם ישראל. אין עדיפות לשום עדה, מוצא, דעה, או מעמד מכוח עצמם, אלא בהקשר הלאומי הכולל.

אהבת העם היא:

אהבת כל העם, גם הדומה וגם השונה, גם הקרוב וגם הרחוק והנידח, גם האחר וגם החריג, אהבת יראי השם ואהבת יהודים שאינם קוראים בשם השם.

אהבת הימין ואהבת השמאל. אהבת הקונפורמיסטים והנונ-קונפורמיסטים.

הימנעות ממושג הקיצוניות, במובן הפוליטי והאידיאולוגי.

ביטול המושג "אלימות מילולית".

חופש הבעת הדעה, כל דעה, כזכותו הבסיסית של כל אדם ושל כל קבוצה.

היהודי מתחנך לאהבת האדם באשר הוא אדם, למניעת איבה ומדנים ולרדיפת שלום ומאידך גיסא, לרדיפת השונא והמתנכל, לטיפוח קדושת המשפחה על פי ערכי היהדות ולהתרחקות מכל מתירנות הפוגעת במשפחה ובצניעות.

הביטוי לאהבת העם: ערנות לצורכי האביונים החסרים בחומר וברוח והיענות להם ,ככל הניתן, על ידי הפרט והכלל.

השתדלות להימנע מדיבור בוטה, מלשון הרע ומרכילות.

שינוי מעמדה המוביל של התקשורת בפרהסיא הציבורית והעמדתה בעיקר כפונקציה תקשורתית, בלי לכוון מטעמה את דעת הקהל באמצעות גיוס הון, משאלים, חיווי דעות פוליטיות ומזעור חלקה בהפקת אירועי בידור.

מאידך גיסא, אהבת העם כוללת סובלנות ועידוד סקרנות מצד הציבור הלא-דתי כלפי מסורות ישראל.

אהבת העם כוללת גם הבנת הכאב והסבל של היהודים הרואים עצמם כנפגעים מן ההלכה, מבתי הדין ומשימוש בדת לטובת אינטרסים מפלגתיים, כיתתיים ואישיים ומצורות שונות של חילול השם ומאי-נשיאה בעול הציבור בכללו. ישנה חובת האזנה והתייחסות לכל רב, דיין ומורה הוראה בישראל לטענה של כל יהודי, תוך רצון עמוק לסייע בסבלנות מרובה בכל מצוקה וככל הניתן על פי שיקולי דעת הדיינים, המורים והרבנים.

אהבת התורה

אהבת התורה היא, בראש ובראשונה, קבלה מרצון של התורה שבכתב ובעל-פה, בחיי היום יום, על פי מסורת חז"ל, תופשי התורה ויראי השם שפרשוה בכל דור, מתוך נאמנות לתורה מסיני.

טיפוח השקידה על לימוד תורה, הן בדרכים הקלאסיות והן בשיטות חדשות ולפי צרכי כל אדם מישראל, בין הרואה עצמו דתי ובין התופס עצמו כחילוני ובלבד שילמד ממקום שליבו חפץ, בדרך שבה הוא חפץ ומאיזה מורה שהוא חפץ, ככל שיזדמן לו.

לשם כך, תתמוך המדינה, כפי כוחה, במוסדות של לימוד תורה לצורותיו, הן לדתיים והן לחילוניים, באופן שוויוני ושקוף ועל פי אמות מידה של שלטון ומינהל תקינים ובלבד שאין במוסדות הללו חתירה מודעת נגד התורה.

אהבת הארץ

אהבת הארץ קשורה, בראש ובראשונה, בתחיית ובלגיטימיות של מושגי הקודש כמושגי היסוד בלאומיות היהודית, כמו מעמד ברית בין הבתרים, ההבטחה לאבות, לימוד תנ"ך בכללותו, משנה ושאר תורה שבעל-פה, הלכה ואגדה. כל זאת, לצד לימוד ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והספרות על ארץ ישראל ותושביה, טיפוח החקלאות העברית כערך לאומי, הגנה על החקלאות ועל אדמות החקלאים, הימנעות מהסבת קרקע חקלאית לקרקע מיועדת למטרות אחרות, הגנה על מפעלים קואופרטיביים כערך חברתי ושמירה על יציבות הקיבוצים והמושבים.

שמירה על החי והצומח. חיבוב התיור בארץ, טיפוח שמירת הסביבה , שמירה על אוצרות הטבע, שמירה על ערכי הטבע והאקולוגיה בכללותה, שמירה על האוצרות והאתרים הארכיאולוגיים, טיפוח המודעות לערכי הארכיטקטורה היישובית האורבנית והלא אורבנית.

הכרת החברות האנושיות, העדות ישראל, הכרת החברה הערבית העירונית והכפרית, הבדווית הדרוזית והצ'רקסית ובני מיעוטים אחרים מתוך יחס של סקרנות אנושית ומתוך אחוות שכנים, ככל שהנוכרים אינם רואים ביחס כזה ביטוי לחולשה, או מגלים עוינות לעצם היחסים.

הימנעות מדחיקה בכל אדם או ציבור מלקבל על עצמו ערכים או נורמות שאינו מעונין בהן.

מתן זכות בחירה לכנסת ליהודי התפוצות הקושרים גורלם עם מדינת ישראל

יהודי הקושר גורלו עם מדינת ישראל הוא יהודי שנתקיימו בו לפחות אחד מן התנאים הבאים:

יהודי המבקר בארץ כ"עולה רגל", לפחות אחת בשבע שנים, קונה מקרקעין בארץ, בניו משרתים בצבא, או בשרות לאומי, או שהם לומדים בארץ, או שהוא תורם למפעלים ולמוסדות בארץ .

יהודי כזה יוכל להצביע ברשת האינטרנט ביום הקובע, בתנאים שייקבעו, אם יופיע קודם לכן בפנקס הבוחרים. נציגיו ישובצו בסנט במקומות שיהיו שמורים ליהודי התפוצות, בשיעור של 10 אחוזים מחברי הסנט.

שחרור ירושלים והר הבית

העמדת המודעות והחינוך לקדושת הר-הבית כקניין הרוחני והפיזי המרכזי בחיי האומה, שהוא המקום המיועד להקמת בית המקדש השלישי - תקוות האומה ומשאת נפשה, כל ימי קיומה.

איסור ביקורים על הר הבית שלא למטרות פולחן ותפילה .

הפצת הידיעה כי לנוכרי אסור להיכנס למקום המקדש, אבל אי-מניעה בפועל מנוכרים לבקר בהר הבית במקומות המקודשים להם.

שקידה על טיפוח תפילת יהודים בהר הבית, תוך מורא המקדש.

הקמת בית כנסת ובית מדרש לבית הדין הגבוה על הר-הבית.

חקיקה וחקיקת משנה המסדירה את סדרי הר-הבית.

היערכות לבניין המקדש.

ירושלים היא בירת ישראל והעם היהודי.

הענקת תוכן למעשי חקיקה ראשיים הקשורים בירושלים כמו הריבונות, 'חוק יסוד ירושלים', באמצעות חקיקת משנה ודאגה לביצועה.

עיגון בחוק של גבולות מחוז ירושלים וסביבתו.

קביעת מעמדם המוניציפלי המחייב של ערביי ירושלים וסביבתה.

עידוד יהודים לגור בירושלים באמצעים שונים ומגוונים של מתן העדפות על פי חוק.

טיפוח כלכלת ירושלים, תיירות, מסחר ותעשיה, נוסף לחברות הטכנולוגיה האלקטרונית.

ארגון החיים הלאומיים והדתיים בירושלים.

תכנון ירושלים כעיר 'עליה לרגל'.

השלמה מזורזת, בעדיפות ארצית ראשונה, של תוכנית התחבורה העירונית והסביבתית והשקעה במערכות תחבורה רב-קומתיות בירושלים וסדרי חניה הולמים תוך התחשבות בשמירת הפרטיות ואיכות החיים של תושבי ירושלים.

תכנון אתרים מרכזיים בירושלים ובפרט באזור העיר העתיקה, כאזור רב-מפלסי.

חוקי 'עליה לרגל', שהחשוב שבהם הוא 'חוק מעמד זכר הַקְהֵל' שבו קורא הנשיא בתורה במוצאי השמיטה, בהר הבית, במקומות המותרים, או ברחבת הכותל, לפני קהל רב מישראל.

חקיקת מסים מיוחדים, וביטול מסים לפנים מן החומה, בעיר העתיקה בירושלים, שיוקדשו לטיפוח ירושלים.

ביטול 'הסכמי אוסלו', החלת הריבונות והתיישבות מואצת

בכל משא ומתן בינלאומי הקשור בהחלטות בינלאומיות קודמות, תעמוד ישראל כבסיס לכל דיון, על ההכרה בהחלטות חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918 - 1922) ובעיקר בוועידת סן-רמו, כהחלטות המחייבות והמכירות ומאשרות את זכותו התנכית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים, הם גבולות 'הבית הלאומי' והיא מדינת ישראל הפוטנציאלית גם במשפט הבינלאומי.

ביטול, או התעלמות מן ההחלטות הללו, גורר אחריו את ביטול כל ההחלטות הבינלאומיות האחרות שנתקבלו מאוחר יותר, כולל תכנית החלוקה מ- 1947.

חוק שבות לקרקעות

יחוקק חוק שבות לקרקעות, שעיקרו: כל קרקע שנכבשת, נרכשת, או מוחזקת על ידי יהודים בתחומי ארץ ישראל, לגבולותיה המקראיים, הופכת מידית לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.

יחול איסור חוקתי על השבת קרקעות ארץ ישראל, הם קרקעות מדינת ישראל, לנוכרים המייצגים מדינות, או ארגונים פוליטיים, לכל מטרה שהיא.

יאושר קניין לנוכרים פרטיים בארץ ישראל, בהיקף ובהגבלות שייקבעו.

החלת הריבונות היהודית להתיישבות מואצת, הקצאת קרקעות מפותחות, הלוואות ומשכנתאות לבונים. שיפור אמצעי התחבורה לכל מקום בארץ ישראל, עידוד תחבורה מסילתית.

השעיית סלילת כביש 'חוצה ישראל' עד להקמת הרשת המסילתית הארצית המקבילה.

חידוש הדמוקרטיה ומערכת המשפט על בסיס ערכי האומה

הנורמה הבסיסית השוררת במדינת ישראל היא התורה שבכתב והתורה שבעל-פה.

חוק מדינה לא יסתור את חוקי התורה.

דמוקרטיה פירושה:

- שמירה בחוק ובנורמות הציבוריות על חירויותיו וכבודם של כל איש, אישה וילד, ללא הבדלי דתות וגזעים,

- להיות משוחרר מהתערבות השלטון, בכל עניין שאין בו חוק מפורש והימנעות השלטון ושלוחיו מלפגוע בעולמו הרוחני ובקניינו הפרטי של היחיד ושל הציבור בין בחקיקת חוקים, בין באפליה, זאת כל זמן שהפרט או הקולקטיב אינו מתנכר בזדון, או חותר נגד קיומה הריבוני של המדינה והחברה היהודית בארץ ישראל, או שולל את זכויותיו הלאומיות והריבוניות של העם היהודי כעם בעל זכות להגדרה עצמית.

חידוד האבחנה בין זכויות הפרט לזכויות הלאום היהודי.

קביעת מעמדו של 'אזרח- תושב' שהוא כל בן - נח המקבל עליו בכתב ובהתנהגות את ריבונותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ומקבל עליו את שבעת מצוות בני נח. אזרח - תושב יכול להצביע לסנט.

תהייה אבחנה בינו לבין תושב נוכרי שאינו אזרח – תושב, אך רוצה להשתתף בהשפעה על החיים הציבוריים ולפיכך רשאי להצביע לכנסת, לבין אדם העוין למדינת ישראל ומתארגן לשם כך פוליטית, או מבטא את עוינותו באמירות שונות שיש להם תהודה ציבורית. גם לאדם זה זכויות פרט מלאות, ככל שאינו אויב.

כלכלה יצרנית יעילה ומוסרית, לעבודה עברית.

עידוד היוזמה הפרטית והשיתופית.

מעורבות הממשלה באיזון המשק למען מטרות חברתיות ולאומיות המוכרות על ידי הכנסת ככאלה ואשר עברו את חוק התקציב.

תקרת המס הישיר לא תהיה גבוהה מ- 35%, ליחידים, שכירים או עצמאיים.

עידוד למתן צדקה באמצעות ניכויי מס גדולים, או זיכויים. ניכויי מס אישי כמעשר כספים חובה (שיופיעו כניכוי במשכורת) כחלק נורמטיבי של מערכת המס, המיועד למטרות הסוציאליות. הכרה ב'מתן בסתר' לצורכי צדקה, כנורמה רצויה.

הקלות במס להתייעלות מוכחת, חיסכון, או הצלחה בתחרות כלכלית.

הקלות מס במתן הטבות לעובדים נזקקים.

סיוע ארוך טווח ומעמיק למשפחות מרובות ילדים, ליחידים עניים, מלידה ועד פטירה, בדיור, במגורים, במטלטלים, בתחזוקה, בחינוך, ברפואה. כל זאת, בתמורה למאמץ ראוי ומוכח מצד המקבל לעשות למען רווחתו וללא השפלתו ונגישתו.

חקיקת חוק לחסרי הבית ('הומלסים'). זכאותו של כל אנוש, ללא הבדל דת, עדה ואזרחות למגורים, ולסביבת מגורים הולמת ומתאימה.

תיקון חוקי הנכים ויחס הביטוח הלאומי ומערכת הביטחון אליהם והבאתם לרמת חיים מכובדת על פי קני המידה המקובלים בחברה.

מעמד הזקנים בישראל - דאגה לכבוד הזקן, לרווחתו, לתעסוקתו, לבריאותו לשמירת מקומו במשפחה, בקהילה ובחברה.

חובת התייעצות בנושאי הנהגה בזקנים ובקודמים בתפקיד - בעלי תפקידים ציבוריים חייבים להתייעץ בקודמיהם.

צמצום דרסטי של יבוא עובדים זרים. לפני גירוש עובדים זרים המחויב על פי חוק, יש לנסות לשכנע, באופן לא אלים, לא סחטני ולא משפיל, עובדים שאין צורך בהם, לחזור לארצות מוצאם באמצעות פיצויי פיטורין וכרטיס טיסה ומענק הסתגלות על חשבון המעבידים. דאגה סוציאלית מלאה לזכויות העובדים הזרים (ביטוח רפואי, ביטוח החזרה הביתה, פיצויים) עובדים שנכנסו לארץ בהצהרות כזב ומעבידים שהעסיקו אותם, יחויבו בכל ההוצאות הקשורות בשהייתם של העובדים ובהשבתם אל ארץ מוצאם.

חינוך היהודים לעבודת כפיים וחינוך לערך העבודה, בבתי הספר, בתנועות הנוער בצבא, בישיבות ובאקדמיה.

חינוך לצניעות ולחסכון בצרכנות.

חינוך למזעור חשיבות ההצלחה הכלכלית כמבחן לערך האדם.

קידום מעמד המורה.

קידום ההשכלה הציבורית.

השבת החוסן המוסרי וכושר ההרתעה לצבא ישראל

העמדת תורת ביטחון אקטואלית ועקרונות ביטחון המתייחסים למציאות הנוכחית.

השירות הצבאי יחל למעונינים בגיל 21, או לאחר תום הלימודים האקדמיים לתואר ראשון.

יבוטל שרות בנות בצה"ל כשרות חובה. יבוטל שירות נשים בחיילות השדה בתפקידים קרביים. העסקת נשים בצבא תהיה רק על בסיס אזרחי, או התנדבותי.

יוקדשו משאבים מיוחדים לניקוי הצבא מסמים.

יותאם קוד אתי לצבא על פי היעדים הערכיים של צבא ישראל מתוך ידיעת הסכנות הנשקפות לעם היהודי, למעמדה של ארץ ישראל ולמדינת ישראל כמדינת היהודים בראייה היסטורית.

יתוקן על פי חוק שם הצבא מ'צבא הגנה לישראל' ל 'צבא ישראל'.

יבוטל הערך "טוהר הנשק" בצבא.

ייגזר על פי חוק עונש מוות חובה למחבלים שרצחו יהודים, או ערבים.

יוכר לימוד תורה של מתמידים, בזמני שלום, כערך השקול לשירות צבאי.

הגיוס לצבא ניתן להמרה על פי חוק בשירות לאומי, לכל אדם, אך לא בעתות מלחמה, בשיעורים שייקבעו ולסקטורים שייקבעו, אם ירצו בכך.

עידוד עליית יהודים.
עידוד הילודה.
מאבק בהתבוללות בארץ ובעולם.
הקצאת נחלה לכל יהודי בארץ ישראל אם יממש את עלייתו בזמן קצוב.
צמצום היתרי ההפלות.

 
 

מנהיגות יהודית   מרכז ש�נר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   �ל. 1-800-200-613

?> ?>
    viagra natural receta viagra generique en france prix cialis generique
achat viagra securise cialis indien kaufen köpa viagra sverige
  • viagra svizzero viagra a paris http://www.cerphi.net/?size=771234&price...
  • cialis vendita farmacia levitra vendita viagra en suisse
  • http://kanab.utah.gov/aberad.php?pharmac... viagra compro in italia cialis mg online
  • achat cialis 5mg viaga bas prix achat viagra sans ordonnance pharmacie
  • http://www.ville-tence.fr/?itemid=71044&... acheter viagra pharmacie http://www.ville-tence.fr/?itemid=339530...
    tadalafil générique http://www.paysnedelamer.fr/?comps=2764&... generique de viagra