בס"ד

מהו אמוני?

מאת מוטי קרפל

משאל מתפקדי הליכוד הדגים לנו בצורה בהירה את אחד המובנים המרכזיים של המושג אמוני. אמוני הוא מי שפועל מתוך אמונה. הכוונה איננה לתוכן האמונה – במובן זה יכולה זו להיות אמונה דתית או אמונה בציונות, באידיאל או בערך כזה או אחר - אלא לעצם היכולת למצוא בתוך עצמך ולהפעיל את הכוח הנפשי הדומיננטי הזה – כוח אמונה. עשרות האלפים שהלכו והתדפקו על דלתות ולבבות מתפקדי הליכוד – האמינו. הם הפעילו את היכולת הנפשית להאמין. הם האמינו שניתן לשנות את המצב, למרות הסקרים; הם האמינו שניתן לגבור על הממסד והתקשורת למרות העוצמה הפוליטית שבידיהם; יותר מכל, הם האמינו באנשים שאליהם הם פנו. הם האמינו בעם. האמינו שיש עם מי לדבר. הם האמינו שלמרות שטיפת המוח שעבר הציבור בישראל במשך עשרות השנים האחרונות, ניתן לדבר עימו על ערכים, על אמת, על אידיאלים, על ארץ ישראל, על ציונות, ועל עם ישראל. אמונתם ביהודי שעמד בפניהם – היא שפתחה את ליבו. כשראה היהודי שעומדים לפניו אנשים מאמינים שבאים בשם עקרונותיהם – הוא מוכן היה להקשיב. יתר על כן, כשהוא ראה שאנשים אלו מאמינים בו, שהם באים אליו על בסיס אמונתם בו אישית, אמונתם שאפשר לדבר עימו – הוא פתח את ליבו. מול האמונה השלמה והתמימה, שאין מאחוריה שום אינטרס – נמסו הלבבות, שמסתבר שלא היו כל כך קפואים. אם כן, זכינו לראות כיצד מופעל הכוח הנפשי של האמונה ומשנה את המציאות. וזהו מובן אחד של המושג "מנהיגות אמונית" – מנהיגות שמבינה את כוחה הרב של האמונה ויודעת לעורר אותה על מנת להפעיל אותה במדיניות, בפוליטיקה ובכל מרחב החיים הציבוריים האקטואליים.

אך אמונה זו איננה שרירותית ואיננה תלויה לה כך סתם באוויר, ללא בסיס הגיוני. היא נובעת מתוך השקפה מסוימת על העולם, מתוך מבט אמוני, מתוך תוכן מסוים. מכאן ניתן ללמוד על מובן נוסף של המושג אמוני, והפעם באספקט התוכני: אמונה בתכנים ובתפיסות היסוד של תורת ישראל והפיכתם לבסיס להערכת המצב ולפעולה הציבורית. יהודי שמאמין בתורת ישראל אמור להביט על המציאות דרך המשקפיים של אמונת ישראל. במבט כזה ובניתוח המציאות על פי הנחות היסוד הללו – המציאות נראית שונה מן המקובל. אם נחזור לדוגמת משאל מתפקדי הליכוד, הרי שממבט ישראלי-עכשווי נראה היה שדעת הקהל כבר מעוצבת ומגובשת, ושההיגיון מלמד שרוב הציבור תומך בנסיגה מעזה. כל מומחה דעת קהל יכול היה לנתח ולהסביר מדוע זוהי המציאות ומדוע היא איננה ברת שינוי. ואכן שרון, יועציו ועוד כמה משרי ובכירי הליכוד, יצאו מנקודת מוצא והנחת עבודה זו, והסיקו ממנה את דרכם ואת החלטותיהם הפוליטיות. לעומת זאת, באמצעות משקפיים של תפיסות היסוד של תורת ישראל, ניתן היה להעריך, שמה שנראה לנו מבעד למשקפי התקשורת איננו המציאות כשלעצמה. ניתן היה להניח שהמציאות שיצרה התקשורת היא דמיון ומייצג שווא, בעוד המציאות האמיתית של דעת הקהל שונה. מתוך נקודת מוצא יהודית ניתן היה להניח, שמה שמעידים עליו הסקרים הוא שכבת תודעה קלה וקלושה שניתן לפרוץ אותה ולשנותה במאמץ קל. ממבט יהודי ואמוני היה ברור שמתחת לפני השטח ישנו לב יהודי חם, שאם נפנה אליו – ישנו סיכוי סביר שהוא ייענה. להניח הנחת עבודה כזו ולפעול על פיה, אפשר היה רק למי שמקבל כאמת מוחלטת את תפיסת המציאות של תורת ישראל ושלא מעצבי דעת הקהל קובעים עבורו כיצד להבין את המציאות הלאומית. מנהיגות אמונית היא מנהיגות שאמיתות אמונת ישראל הן עבורה בסיס להערכת מצב וקבלת החלטות והכרעות אופרטיביות; מנהיגות שהנחות העבודה שלה – באשר לעם ישראל, באשר למצב הבינלאומי, באשר לתהליכים ההיסטוריים, באשר למשמעות "שיבת ציון" והציונות, באשר למניעיו של העם בכלל ושל כל יחיד ממנו בפרט, וכדומה - הן תפיסות היסוד של תורת ישראל. מהנחות אלו היא גוזרת ומסיקה את הערכת המצב שלה ומהן היא מתכננת את פעילותה ולומדת מה אפשרי ומציאותי ומה איננו כזה, במישורי הפוליטיקה, הביטחון, מדיניות פנים וחוץ, המציאות הגיאופוליטית וכדומה.

אך משאל מתפקדי הליכוד חשף בפנינו מובן נוסף של המושג "מנהיגות אמונית": מנהיגות ש"יש לה אלוהים". ושוב, לא מדובר בשאלה האם היא חובשת כיפה או לא. מדובר בשאלה האם היא מאמינה, אמינה, ישרה, מוסרית, אידיאליסטית, אופטימית, חסרת פניות, עקבית, בעלת מסירות נפש וכדומה. מכיוון שציבור מתפקדי הליכוד נוכח שזוהי אכן האיכות האנושית שניצבה לפניו, שעומדים לפניו אנשים ש"יש להם אלוהים" – הוא פתח את ליבו ונתן בהם את אמונו ללא סייג.

אם כן, משאל מתפקדי הליכוד, הוסיף לנו כמה מובנים במושג אמוני ועוד נוסיף ונברר מובנים ואספקטים נוספים של המושג, במאמרים נוספים בעתיד. בעז"ה.