ב"ה,     כ"ב אייר תשס"ד

על חוטפי גופות ושואבי מים                                                      

מאת משה פייגלין

לנתק להם את המים והחשמל עד שיחזירו את חלקי הגופות. כך הציע בנימין נתניהו בישיבת הממשלה שניסתה לגבש דרך פעולה נוכח ההסתבכות בזייתון.

מוזר. לנתק להם את המים והחשמל עד שימסרו מרצונם את כל אמצעי הלחימה שברשותם – רעיון זה לא עלה במוחו של איש משרי הממשלה. לנתק להם את המים והחשמל בכדי לחסוך את הצורך בהכנסת חיילי צה"ל ללחימה מסוכנת בשטח בנוי – זה כלל לא בא בחשבון.

אבל לנתק להם את המים והחשמל בכדי לקבל בחזרה את שרידי גופות החיילים- זה כבר ניתן לפחות להיאמר.

מי יודע – אולי זו הבחינה אותה אנו נאלצים עכשיו לעבור. אתם לא מוכנים לפעול על פי ערכי היהדות מול האוייב נשיו וילדיו – אתם מוכנים לסכן חיי חיילים יהודים במלחמה הכי נוצרית מול האוייב הכי מוסלמי ובלבד שאי אפשר יהיה לראות בעיניים את תוצאות מעשיכם, עכשיו תתמודדו עם הזוועה עצמה.

שני אירועים זוועתיים שכאלה – אירועים שמכניסים אותנו עמוק אל תוך האוכלוסיה הערבית ברצועת עזה בכדי לחפש חלקי גופות. שני אירועים יוצאי דופן שכאלה יום אחרי יום. שני אירועים שמעמתים אותנו מול ערכינו שהשתבשו. חיי יהודי אינם קודמים לחיי האוייב הגוי – ובלבד שהגוי משחק על פי הכללים הנוצריים – כלומר הוא החלש בסיפור, הוא ילד, או אשה או זקן או שסתם אין לו נשק... ולעומת זאת הקפדה קיצונית (ומעוררת הערכה!) עד כדי סיכון חיים על ערך כבוד המת היהודי. משהו לגמרי דפוק אצלנו – אנחנו צודקים ויכולים לנתק להם את החשמל – רק כשאנחנו מתים ומפוזרים לחתיכות ברדיוס של קילומטר. אנחנו צודקים רק כשאנחנו מתים, מעדיפים להיות מתים מאשר חיים. אנחנו אם כל הנוצרים.

הרי מדוע נכנסו החיילים לשכונת זייתון – מדוע לא פוצצו המחרטות מן האויר – כי בקומה מעל ישבו ילדים ונשים "חפים מפשע". חפים מפשע שכאלה שלא ניתן להפציץ או לנתק להם את המים והחשמל מתוך סולם ערכים נוצרי.

ומדוע התפוצצו למחרת עוד חמישה חיילים בגבול מצרים – כי ניסו למנוע הברחת נשק ממצרים. המצרים מאפשרים לנשק לזרום חופשי לתוך ישראל – אבל ישראל אינה יכולה להתמודד מולם ולגרום להם לשלם מחיר כי עליה לתחזק כל הזמן את אשליית השלום. ראש הממשלה אף הגדיל לעשות והודה למצרים האשמים הראשיים במות חיילנו, על עזרתם באיסוף חלקי הגופות.

ומדוע מוקרבים חיילים בכדי לתחזק את אשליית השלום – אם תחפור בעניין תחזור ותגלה ששוב מנסה כאן היהודי לברוח מזהותו.

מדובר בדוגמה מצויינת לבלבול המוסרי בו מדשדשת ההנהגה הישראלית, ולמעשה בשעבוד למוסר הנוצרי בתוכו היא נמצאת.

מנהיגות יהודית אמיתית – המנווטת דרכה על בסיס סולם ערכים יהודי אמיתי, אינה נצרכת לתמונות זוועה בכדי להצדיק מהלך כזה או אחר. למנהיגות שכזו ברור מי הטוב ומי הרע בסיפור הזה. למנהיגות שכזו אין פקפוק בשאלה מי צודק ומה מוצדק לעשות. מנהיגות יהודית אמיתית פועלת על פי סולם ערכים וקוד מוסרי יהודי ומוכנה לספוג את חיצי הביקורת המערבית נוצרית בהכירה את בסיסה המעוות.

מנהיגות יהודית מחוברת למציאות, מבינה שאנו במלחמה ולא במשחקי שיטור ב"עצימות נמוכה". היא פועלת בהתאם, מנתקת את כל תשתיות האוייב, משמידה אותו ומגרשת את שרידיו אל מעבר לגבול.

"איננו מעלים על דעתנו לפעול בניגוד לחוק" הסביר מפקד אוגדת עזה לאחר רצח משפחת חטואל הי"ד, "הבג"צ המונע מאיתנו הרס בתים שומר על רמתנו המוסרית". הרי לנו עוד דוגמה מצויינת של קצין מסור ומבולבל – המוכן לסכן את חייו וחיי חייליו – על מולך סולם ערכים מעוות.

כשאת המותר והאסור קובעת רמת הזוועה שהגיע אל מסכי הטלויזיה ולא בחינה מוסרית יהודית אמיתית, ימשיך צה"ל לסכן את בננו לשווא, וימשיכו אזרחי ישראל משני עברי הקו הירוק לספוג את חיצי המוות של אוסלו.

המהפכה האמונית הנדרשת – תצטרך להתמודד בראש וראשונה עם התודעה המוסרית הנוצרית שאימצנו – והיא מאכלת בנו בכל פה. דחקנו עצמנו אל בינות הפטיש והסדן. הפטיש המוסלמי הרצחני מכה בנו ללא רחם. אנו יכולים לחסל בקלות את הפטיש הזה – אך אנו מתעקשים להתמודד מולו בגבולות הסדן המוסרי הנוצרי. השתחררות מלפיתת המוות הזו אפשרית רק אם נחזור ונבין מי אנחנו, אם חזור ונעמוד על בסיס מוסרי איתן משלנו – בסיס יהודי.