|
31 May 2004 ט' סיוון תשס"ד טבעה של תנועה כ'מנהיגות יהודית', שתעורר נגדה התנגדות קשה מכיוונים רבים. כל תנועה מהפכנית מעוררת נגדה את הממסד הישן, וכשהיא מעיזה גם להצליח – הופכת ההתנגדות למלחמת חורמה של ממש. במקרה של 'מנהיגות יהודית', מדובר בכמה וכמה ממסדים. הממסד הישן של המחנה הלאומי, הממסד הישן של המחנה הדתי והחרדי, וכמובן מן העבר השני - ממסדי השמאל. כולם, כולם, חשים מאויימים על ידינו – ובצדק. אמנם מעולם לא הקמנו את 'מנהיגות יהודית' כדי לפגוע במישהו מן המפד"ל, מן האיחוד הלאומי או כל גורם אחר בציבור הנאמן. את רוב הדמויות הפועלות שם אנו מכירים ומוקירים. אולם בעצם קיומנו (והצלחתנו) אנו מוכיחים את חוסר התוחלת של המסגרות הישנות הללו. נדרשות תעצומות נפש כדי להודות בכך – אצילות שאינה מצויה אצל כל אדם.
אחת הטענות הנפוצות שנעשה בהם שימוש נגדנו, היא טענה מוסרית, לכאורה: כיצד זה פקדנו לליכוד חברים שלא הצביעו למפלגה? מאמר זה נועד להשיב לטענה זו. * ראשית נבהיר כי 'מנהיגות יהודית' קראה לפני הבחירות, ובוודאי קוראת גם היום, לכל מתפקדיה – להצביע לליכוד. משמיצינו מציגים מיצג שווא כאילו רמזנו למתפקדים להצביע עבור מפלגות אחרות. מי שטוען זאת אינו אומר אמת [2] . השאלה, אם כן, אינה מה עמדת 'מנהיגות יהודית' בנושא, אלא מה עמדתה כלפי אלה שלא נהגו על פי המלצתנו, ואכן הצביעו בסופו של דבר עבור מפלגות אחרות. ראשית אבהיר, כי על פי דעתי אין כאן שאלה הלכתית אלא שאלה מוסרית שעל כל אדם להתמודד עמה על פי צו מצפונו. ספק רב אם אלו שחיוו את דעתם נגד התפקדות לליכוד והצבעה למפלגות אחרות – הכירו את המציאות שלגביה הם מחווים דעה. למותר לציין, שבדרך כלל מדובר באישים המקושרים מאוד לממסדים שהזכרתי בתחילת הדברים, ועובדה זו בלבד יש בה כדי לעוור עיני צדיקים; ובכל זאת ננסה להתמודד עם עצם הטענה. טענת סף מה היא, אם כן, המציאות שבה מדובר? ידועים דברי חז"ל (סוטה כא): "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה" (מיהו חסיד שוטה? זה הנמנע מלהציל אישה הטובעת בנהר מטעמי צניעות). אין ערכים ואין מוסר ללא מידרג הלוקח בחשבון את המציאות. הגמרא בסוטה (ובמקומות רבים אחרים) חיוותה את דעתה לגבי מי שאינו מבין את ההכרח במידרג ערכים. משאל מתפקדי הליכוד שווה בהחלט בחשיבותו להצלתה של אותה טובעת בנהר (בלשון המעטה, כמובן). צודקים הטוענים כי לא רק 'מנהיגות יהודית' פעלה להצלחה במשאל. איננו ממעיטים כהוא זה מפועלם של כל הגורמים שפעלו בקרב חברי הליכוד, ופרסמנו מעל כל במה את הערכתנו הָרַבה למועצת יש"ע ולגורמים שונים בליכוד ומחוצה לו. אולם אחרי כל התשבחות הללו, נשארת בעינה עובדה אחת פשוטה: אילולי 'מנהיגות יהודית' – לא היה כלל משאל. ללא פעולתה המתמשכת של 'מנהיגות יהודית' במרכז הליכוד ובקרב חברי הכנסת והשרים – פעולה שהתאפשרה רק בזכות המתפקדים הרבים - היה היום הליכוד לא יותר מאשר חבורת צללים מאחורי שרון. קצרה היריעה מלתאר את כל השתלשלות העניינים (ואולי נעשה זאת במאמר נפרד) אולם למי שמכיר את ההשתלשלות הזאת, ברור לחלוטין שללא 'מנהיגות יהודית', היה היום חבל קטיף כולו נמצא באותו מעמד שבו ניצב חבל ימית לאחר ההחלטה על החרבתו. גם קשייו של שרון להעביר החלטה דומה בממשלה, נובעים מתוצאות אותו משאל ומן הצורך של שרי הליכוד להתחשב בשטח (כדי לשוב ולהיבחר), ובעיקר ב'מנהיגות יהודית' ההולכת ומתעצמת. יש, אם כן, לאלו שהתפקדו לליכוד כדי למנוע גירוש יהודים מבתיהם, הסגרת חבלי מולדת למרצחים וסיכון ברור של כלל ישראל – יותר משמץ טענה מוסרית להסתמך עליה. לכך יש להוסיף, כי שיטה זו של הבאת מתפקדים שכלל לא ברור שיצביעו ליכוד – הינה תופעה מוכרת ומקובלת בתנועה. להיכן נעלמו כלא היו למעלה ממאה אלף מתפקדים בשנה האחרונה? מתברר שמדובר בתופעה קבועה. שרים, חכ"ים ומקורבים בתנועה, פוקדים אלפי חברים. בדרך כלל משלמים עבורם (בניגוד לחוק) את מיסי החבר; משלמים להם במשרות וטובות הנאה ובתמורה זוכים בקולותיהם. מכיוון שאין אותם גורמים ממשיכים לשלם את מיסי החבר של המתפקדים הפיקטיביים הללו לאחר שביצעו את תפקידם בבחירות, נפלטים הללו מן התנועה כשנה לאחר הבחירות הפנימיות. התופעה הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב. הגורם המרכזי שפעל בצורה זו בבחירות האחרונות, היה ראש הממשלה עצמו, באמצעות בנו עומרי. על פי הדיווחים, הזרים שרון הבן בצורה זו עשרות אלפי מתפקדים לליכוד, ובהם ערבים משכונת ג'ואריש, קיבוצניקים מקיבוצי הנגב המערבי, וועדי עובדים גדולים ועוד. למותר לציין שבשונה מאנשי 'מנהיגות יהודית' – ל"חברים" הללו לא היה שום קשר למחנה הלאומי ולערכיו. באמצעות הגייס החמישי הזה, סחף שרון את הליכוד הרחק לזרועותיו של השמאל הקיצוני ביותר. התופעה הקשה הזאת לא הפריעה ללימור לבנת ולאמצעי התקשורת. רק מתפקדי 'מנהיגות יהודית', ששוכנעו להצטרף לליכוד מסיבות אידיאולוגיות, ושילמו מכספם את דמי החבר, עלו לכותרות משום שהם מאיימים על יכולתה של ההנהגה הקיימת לממש את מדיניות השמאל. בל נשכח: מדובר במפלגת השלטון של המחנה הלאומי, אשר בידה מפתחות גורל האומה. מכשיר רב עוצמה זה אינו נתון בידיה של חבורה תמימה ומוסרית שסובלת מהונאה והשתלטות עויינת של 'מנהיגות יהודית'. ההיפך הגמור הוא הנכון: על הליכוד השתלטה חבורה אשר סחפה אותו בדרכים שתוארו הרחק הרחק למחוזות השמאל. האם כל אותם אנשי מוסר, כביכול, שמיהרו לפסוק את פסוקם, הכירו את המציאות הזאת? הנה כי כן, מצפים הצדקנים המאשימים את 'מנהיגות יהודית' בחילול השם, רחמנא ליצלן, כי הציבור האמוני יושיט את צווארו (ויפקיר את ישראל כולה) לשחיטה - ובלבד שהסכין תהיה כשרה. למי שמבקש להעמיק בנושא, ראוי לעצור כאן ולקרוא את מכתבו המרגש של ירון עולמי, תל-אביבי, חבר ליכוד וותיק, שכתב לנו תחת הכותרת: "תודה שהצלתם אותנו מעצמנו". לא זו בלבד שפעלנו בשיטות מוסריות בהרבה מאלו המקובלות בליכוד, אלא שבסופו של יום אף הצלנו את הליכוד מעצמו. עד כאן טענת הסף. עכשיו ניגש לעניין עצמו. הליכוד – לכתחילה שבלכתחילה מצידו השני של כרטיס החבר שלי במרכז הליכוד, מופיעים כמה ציטוטים מחוקת המפלגה. למותר לציין, שלא מנהיגות יהודית קבעה את החוקה, ובוודאי שלא בחרה את הציטוטים הראויים להיחקק על כל כרטיס חבר מרכז. להלן הציטוט המדויק: " הליכוד הינו תנועה לאומית ליברלית, הדוגלת בקיבוץ גלויות, בשלמות המולדת, בחרות האדם ובצדק חברתי, והיא חותרת להשגת מטרות אלה: ריכוז העם היהודי בארץ ישראל, קיבוץ גלויותיו ומיזוגו במולדת... שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור... השרשת ערכיה הנצחיים של מסורת ישראל בחינוך ובחיי המדינה...". עד כמה שהדבר יישמע מוזר, טענת הסף שהבאתי קודם לכן אינה מספקת עבור 'מנהיגות יהודית'. לא משום שאינה נכונה; היא נכונה מאוד עבור אלה שאין להם דבר וחצי דבר עם הרעיון העומד בבסיסה של 'מנהיגות יהודית'. אלא שלא לצורכי הצלה הקמנו את התנועה המהפכנית הזאת. איננו מעוניינים ב'טרמפיסטים' שאין להם דבר וחצי דבר עם האידיאולוגיה שלנו. אם יבוא אלי אדם ויאמר: "אין שום סיכוי שאי פעם אצביע ליכוד. גם אם בראש הליכוד יעמוד אדם אמוני, וגם הליכוד יחזור ל'שתי גדות לירדן', וגם אם יבסס את ערכי היהדות במדינה – לא אצביע למפלגה שאינה דתית או 'הכי ימנית'" – אם יבוא אלי אדם כזה, אעדיף שלא יתפקד. ושוב, לא משום שטענת הסף שהובאה לעיל אינה נכונה, אלא משום שמתפקדים כאלה מטשטשים את המסר של 'מנהיגות יהודית', ובסופו של דבר אנו נאלצים להתמודד עם הבלבול שנוצר. 'מנהיגות יהודית' לא באה לכבות שריפות. את זאת עשינו כמיטב יכולתנו בתקופת 'זו-ארצנו'. היא באה לבצע מהפכה תודעתית עמוקה, להעמיד את התודעה הישראלית כולה על בסיס חדש – על בסיס הזהות היהודית. הרעיון שלפיו הציבור הישראלי מחובר כבר בפנימיותו לתודעה החדשה – הוכח לדעתי במשאל האחרון. כל שנדרש הוא מנהיגות אשר תכוון את העם אל מה שהוא בפנימיותו מאמין בו ממילא (וגם בחוקתו – חוקת הליכוד...). אני יודע ומכיר כי גוף חברי הליכוד (שהוא המייצג האותנטי והמדוייק ביותר של כלל הציבור הישראלי) מחובר היטב לזהותו היהודית, והוא ממתין למנהיגות של אמת. הליכוד אינו מפלגה "בדיעבדית" שכרגע אנו עושים בתוכה תרגילים פוליטיים. הליכוד הוא עם ישראל. מכיוון שאנו מאמינים בעם הזה (וזו נקודת יסוד נוספת של 'מנהיגות יהודית'), מאמינים שבשורשו הוא תמיד טוב ושואף למטרותיו המקוריות; מכיוון שאנו רוצים להציב בראש העם הזה מנהיגות התואמת את ערכיו המקוריים – לכן המפלגה שמייצגת בצורה המדוייקת ביותר את העם הזה ומהווה את מכשיר ההנהגה שלו היא המפלגה שלנו. הצבענו ליכוד בבחירות האחרונות משום שמבטנו חדר את השכבה הבאושה של הנהגתו הקיימת. הצבענו עבור הליכוד, לא עבור הנהגתו, כמו שהורים נשארים הורים גם כשילדיהם נשבים בקסמה של חבורה קלוקלת. אך איננו יכולים בשום אופן לבוא בטענות אל מי שלא היה מסוגל עדיין לעשות את ההפרדה הזאת. במקרים קיצוניים, מעדיפים הורים לוותר באופן זמני על האפוטרופסות, ולהפקיד את ילדיהם בידי גורם שנראה להם שיוכל להיטיב עם ילדיהם יותר מאשר הם עצמם. אינני יכול לבוא בטענות אל מי שחש כך כששרון הודיע שבכוונתו להקים מדינה פלסטינית. אמנם חשבתי שגם מבחינה טקטית, אין טעם בהצבעה למפלגות אחרות, והמציאות הוכיחה שצדקתי. אך מבחינת אותם מצביעים - כל עוד ההצבעה עבור מפלגות אחרות היתה בגדר הפקדה זמנית של האפוטרופסות, ולא היתה בה פסילה מהותית של פוטנציאל הקשר עם הליכוד בעתיד - אינני רואה בכך פסול עקרוני. ברור לי שמשאל המתפקדים, כמו גם קשייו של שרון להעביר את החלטת העקירה בממשלה, יביאו גם את המתפקדים שלא הצביעו ליכוד - להכיר בכך שהמגרש האמיתי, מבחינה רעיונית ומתוך כך גם מבחינה פוליטית, הוא הליכוד, ולהצביע עבורו. אין לי בעיה עם מי שקשה לו לבצע את מלוא התפנית בבת אחת. מי ששומע את רעיונותיה של 'מנהיגות יהודית', מי שהדברים מדברים אל ליבו ומעוניין לחזק את המהלך שיביא בע"ה לבנייתה של מנהיגות אמונית למדינה – מוזמן מבחינתי להתפקד לליכוד דרך 'מנהיגות יהודית', גם אם הצבעתו לתנועה תבוא בשלב מאוחר יותר, כשזו תגשים באמת את המטרות שעליה היא חתומה. את מי שיאמר "קודם תתחייב להצביע ורק אז תתפקד" - אני מפנה שוב לדברַי בתחילת המאמר באשר למידרג הערכים ולחסידים השוטים. כערך מוסף, יֵדע גם אותו מתפקד, כי פעל גם בצורה האפקטיבית ביותר להצלת ההתיישבות והמדינה.
[1] בניצוחה של השרה לימור לבנת, החלה מתקפה מתוקשרת נגד ה"פייגלינים" שהתפקדו לליכוד אך לא הצביעו עבורו. שניים מרבני המפד"ל הצטרפו להתקפות. [2] לפני הבחירות, פרסמתי מאמר בשם: "למה אצביע ליכוד". |