בימים אלו אנו רואים יותר ויותר את הטרגדיה של מפלגות הימין.
כאשר הליכוד דבק במצעו ובחוקתו הרי מפלגות אלו מיותרות - הליכוד עושה
את העבודה ונותן למי שרוצה להשתתף פרורים מן העודה.
לעומת זאת אם הליכוד זז שמאלה - הרי המפלגות הללו שוב מיותרות. אם
ישארו בממשלה כדי למזער נזקים הרי הן נותנות גיבוי מימין למהלכים
ההרסניים של השמאל. לעומת זאת אם הן פורשות מהממשלה הרי הן מנוטרלות
מכל השפעה והן הופכות להיות "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".
דבר זה נכון גם לגבי המפלגות הדתיות בכל עניין שהן נוגעות בו, בכל
נושא דתי שעל סדר היום.
אם הליכוד דבק במצעו ובחוקתו הן מיותרות, ואם הליכוד זז שמאלה שוב הן
מיותרות.
כך נוצרת גם טרגדיה נוספת מצביעי המפלגות הללו באים בטענות אל
נציגיהם מדוע הם לא עוזרים. הנצגים עשמועמדים מצידם גם כן חסרי אונים
הן מול המצבעים והן מול הליכוד רבים ומתכתשים ביניהם. כל זאת כי
מצביעי מפלגות אלו דורשים סחורה שאין המפלגות הללו מסוגלות לספק.
המסקנה אם כן שהאנשים הטובים שבמפלגות אלו מבזבזים את זמנם ואת
משאביהם הפוליטיים. הזירה נמצאת בליכוד ורק שם.
יותר מזה -
משאל הליכוד הוכיח שהליכודניק הממוצע בשטח הוא בדרך כלל יותר ימני
ולפעמים אפילו יותר דתי מאשר המפדלני"ק או השסני"ק הממוצע.
בודאי ובודאי שהוא הרבה יותר ימני ודתי מ"נציגיו" כביכול בכנסת
ובממשלה.
לעומת זאת, בחושיו הטבעיים של היהודי ברחוב הוא הפנים את המשואה
שלעיל וזאת הסיבה שאינו מצביע למפלגות סקטוריאליות בגלל תחושתו שבעצם
תפקידן היחיד הוא לקדם אנשים מסוימים לעמדת השפעה ולא לקדם איזה
תוכנית ברמה הלאומית. וממילא הוא מצביע לליכוד למרות נציגיו
ולא בזכות נציגיו כי ממילא מכל כיון שלא נסתכל בליכוד טמון המפתח.
כניסתה של מנהיגות יהודית לליכוד הפיחה רוח קרב ברבים שישבו בצד
וקננו על נציגיהם. עכשיו התעוררה אלטרנטיבה לנציגות שאינה מיצגת את
הלכיודניק הממוצע. קודם כל כר עכשיו רבים מנבחרים הנוכחיים החלו לחזור
לעצמם ולזכור את מקורם למרות המכבש הדורסני של שרון. ושנית כוחות
חדשים שהיו מדוכאים החלו לעלות ובסך הכול הליכוד החל לחזור לעצמו.
רבותי, מי שרוצה להואיל לעם ישראל מקומו בליכוד.
כאיש "מנהיגות יהודית" אשמח אם ימצא את מקומו במנהיגות יהודית אשר
יחד עם הכוחות האחרים יחזירו את הליכוד למקומות ההסטורי.
אליצור סגל
