בשם טובת התנועה

בימים אלו גזר בית הדין של הליכוד את דינו של חבר המרכז מר אוהד קמין והוציאו מהתנועה. לדעת בית הדין יש בדבריו של מר קמין דברי הסתה וזאת על אף שהיועץ המשפטי לממשלה הכריע כי אין בדבריו משום מעשה פלילי של הסתה. בחוקת הליכוד ישנם הגדרות מפורשות מתי ניתן להוציא חבר מהתנועה. אפילו מי שעשה מעשה חמור והורשע בבית משפט יכול להיות מורחק מהתנועה רק אם בעברה זו יש קלון ואם כן מנין הזכות להוציא חבר מהתנועה כאשר כלל לא ינקט כנגדו הליך פלילי? התשובה נמצאת בפסק הדין "בשם טובת התנועה" לא ח"ו בשם חוקת התנועה אלא בשם טובת התנועה.

מר קמין הינו נבחר ציבור, החלטת בית הדין היא פגיעה בזכות היסוד "לבחור ולהיבחר" לא רק של קמין אלא גם בזכותם של בוחריו. החלטת בית הדין מהי טובת התנועה היא התערבות גסה בשיקולים הפוליטיים של הנבחרים והבוחרים ומתאימה רק למשטרים בהם האח הגדול יודע מהי טובת התנועה.

בזמן שיו"ר התנועה בז לכל החלטות התנועה ומוסדותיה, ופועל בניגוד למטרות התנועה, ובית הדין נמנע באופן שיטתי מלפעול בנושא על אף הסעדים החוקיים הקיימים בחוקה כגון סעיף 125 (ב) (1) אשר מאפשר לבית הדין להרחיק חבר אשר "פעל בניגוד להחלטת מוסד או רשות מוסמכת של התנועה", החלטתו של בית הדין במקרה של אוהד יכולה לעורר לזות שפתיים בדבר יחס של איפה ואיפה. תחושה זו מתחזקת אם ניקח בחשבון שהגב' נחמה רונן אשר השתתפה בועידת ז'נבה אשר אורגנה על ידי השמאל הקיצוני יחד עם אויבי ישראל מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל, לא הורחקה מהתנועה וזאת על אף שהעתירה כנגדה כבר הוגשה לפני מס' חודשיים. כמו כן בית הדין אשר הספיק בתוך כשבועיים לדון בעינינו של מר קמין ולגזור את דינו, לא הספיק במשך חודשיים להתחיל לדון בעתירה הדורשת את הרחקתו של אחד משופטיו עו"ד שני על רקע חמור של קבלת טובת הנאה.

בית הדין בהחלטתו אשר נעשתה לדעתי בפזיזות דן למעשה את עצמו. בית הדין הראה קבל עם ועולם שהוא כפי הנראה חלק מהמשחק הפוליטי. יתכן והמצב האובייקטיבי בו נמצא בית הדין שלא בטובתו, בו המעסיק הישיר שלו הוא מנכ"ל התנועה ולא גוף נבחר כמו המזכירות משפיעה בדרך כל שהיא על החלטותיו. מהראוי הוא שבית הדין יהיה ער לתחושת חברי התנועה, ויפעל בדרך שהצדק לא רק יעשה לשיטתו אלא גם יראה לעיני כולם.