שנת הלימודים לפי לוח עברי

כפי שמוסבר במאמר, בתכנית יש מספר יתרונות בולטים לשינוי המוצע לעומת מבנה שנת הלימודים כיום - אך, יש גם חסרונות בולטים אשר אציינם כעת, ובהצעת הייעול יפתרו החסרונות שהזכרתי.

לפי התכנית כפי שהיא מופיע במאמר המקורי, שנת הלימודים מתחילה בהתחלת אלול ומסתיימת בסוף תמוז - כך שחודש אב הוא חודש של חופש הגדול. הדבר גורם למספר בעיות שאפרטם כעת, ובהצעת הייעול חופש הגדול מועבר מחודש אב לחודש תשרי - כך, שנת הלימודים תפתח בתאריך א' במרחשוון ותסתיים בתאריך כ"ח באלול וחודש תשרי תהפוך לחודש של החופש הגדול. כעת מובא הפירוט של הסיבות לשינוי.

א) חודש אב במסורת היהודית הוא לא החודש המתאים לחופש הגדול - בייחוד לא מתאים להתחיל את החופשה בראש חודש אב (מי שנכנס אב ממעטין בשמחה) - כך מקבלים שתשעת הימים הראשונים של חופשת הקיץ חלים בשיא תקופת "בין המיצרים" - תקופה הלא מתאימה ביותר לכיופים ולחופשות - לעומת זאת חודש תשרי הוא חודש משופע בחגים ובימים טובים - לכן חודש תשרי הרבה יותר מתאים לתקופת חופש הגדול מאשר חודש אב. בנוסף לכך, המנהג לתת חופש גדול בשיא הקיץ הוא מנהג גויים טהור אשר התפתח באירופה - בשל האקלים האירופאי - והועתק שלא בצדק על ידי היהודים באירופה. ביהדות העתיקה אין שום זכר לימים טובים בשיא הקיץ מלבד ט"ו באב - לכן, לפי הצעת הייעול ילמדו בקיץ עד יום לפני ערב ראש השנה - ובקיץ תהיה חופשה בת 3 ימים סביב ט"ו באב (בין י"ד באב לט"ז באב) - וכך מבנה שנה"ל תתאים יותר למסורת היהודית מאשר היא כיום וגם מאשר היא בהצעה המקורית.

ב) חופש הגדול בחודש תשרי, התחלת שנה"ל בראש חודש מרחשוון וסיומה בכ"ח באלול - נותן שנת לימודים אשר לא מתפרשת על שתי שנים עבריות שונות - בנוסף ניתן וגם רצוי לארגן את מבנה שנת הלימודים בצורה ששנת הלימודים תתחלק לשני סמסטרים שוים - כאשר חופשת חג הפסח (בין התאריכים א' בניסן ל- כ"ב בניסן) - שהיא החופשה המרכזית בתוך שנה"ל תהווה את חופשת הסמסטר.

ג) במוסדות האקדמיים כיום מתחילים את שנה"ל בסביבות ראש חודש מרחשוון - לכן, אם גם בבתי הספר יתחילו את שנה"ל בתאריך א' במרחשוון - יווצר מצב שבו כמעט כל מוסדות החינוך - החל מחינוך לגיל הרך עד למוסדות אקדמיות יתחילו את שנה"ל שלהם בתקופה זהה - הדבר כמובן יקל על הרבה גורמים אשר קשורים למבנה שנת הלימודים (השתלמויות אקדמיות של מורים, שעורי עזר לתלמידים מצד חונכים סטודנטים וכדומה).

ד) מבחינת האקלים בישראל - חודש תשרי יותר נעים לטיולים מאשר חודש אב - אשר בו לא ניתן לטייל כלל באיזורים החמים של ארצינו כמו הנגב, הערבה או בקעת הירדן. לכן, אנו צריכים להתנתק ממנהג הגויים של חופשה ארוכה בשיא הקיץ - גם מבחינה אקלימית.

העתקת חופש הגדול לחודש תשרי גרומת לשינוי משמעותי של מבנה שנת הלימודים, אשר מבטל כליל את החופש הגדול בקיץ ואת הכפילות בתקופות חופשות קרובות זו לזו אשר קיים כיום (חופשה בקיץ וחופשה בתקופת החגים). השינוי מחייב גם שינוי רציני במבנה החופשות בתוך שנת הלימודים - בייחוד בחודשי הקיץ. לפיכך, חופשת חג השבועות תוארך לחופשה בת 01 ימים - החל מהתאריך ג' בסיוון (יום הראשון לשלושת ימי ההגבלה) ועד לתאריך י"ב בסיוון (יום האחרון לימי התשלומים של קרבן החג). כך, חופשת חג השבועות תהפוך לחופשה יותר מרכזית ממה שהיא כיום כפי שראוי לפי המסורת היהודית בשל היותו אחד משלושת הרגלים - החגים המרכזיים ביהדות. לאחר מכן, התקופה שבין י"ג בסיוון ל- י"ג באב תהיה תקופת לימודים בקיץ ללא חופשות אשר כוללת בתוכה את שלושת השבועות של ימי בין המצרים , ובין התאריכים י"ד באב ל- ט"ז באב תהיה חופשת ט"ו באב קצרה בת שלושה ימים באמצע הקיץ. לאחר מכן, בין י"ז באב ל- כ"ח באלול, סיום שנת הלימודים תהיה שוב תקופה של לימודים ללא חופשות וחודש תשרי כולו יהיה החופש הגדול - החופשה המרכזית של מערכת החינוך. הצעת הייעול יוצרת מצב שבו החופשות כולם מותאמים למסורת היהודית ובמקום חופשה ארוכה בקיץ אשר בתוכה ישנם שלושה שבועות של ימי בין המצרים נקבל חופשות מפוצלות בעונת הקיץ בצורה הבאה: בהתחלת הקיץ תהיה חופשת חג השבועות מוארכת ל- 01 ימים - כאשר כל עשרת ימי החופשה קשורים לחג על פי המסורת. באמצע הקיץ תהיה חופשה קצרה בת שלושה ימים סביב ט"ו באב - יום הטוב המרכזי שחל באמצע הקיץ. בסוף הקיץ והתחלת הסתיו יהיה החופש הגדול שהוא חודש תשרי. לכן, גם ענף הנופש הקייצי בארץ לא יפגע מהשינוי - אלא הפעילויות תועתקנה לתאריכים אשר יש להם משמעות במסורת היהודית (למשל ניתן יהיה להעתיק פעילויות נופש קיץ שכיום עושים אותם בחופש הגדול לחופשת חג השבועות המורחבת, או גם לחודש תשרי). בהצעת הייעול ישנם גם שינויים נוספים במבנה החופשות ממה שמופיע במאמר המקורי. השינוי המרכזי הנוסף הוא השינוי במבנה תוספת החופשות בשנים המעוברות. מכיוון שלפי הצעת הייעול בכל שנה שנת הלימודים מתחילה בחודש מרחשוון, השבוע האחרון של חודש תשרי תהפוך לחופשה בכל שנה - לכן תוספת החופשה בשנים המעוברת יהיה בצורה הבאה: בשנים המעוברות תהיה חופשה בת 3 ימים בפורים קטן במקביל לחופשת פורים בשנים הפשוטות - ואילו חופשת חג הפורים תאוחד בשנים המעוברות עם חופשת חג הפסח - כך נקבל חופשה בין התאריכים י"ג באדר ב' ו - כ"ב בניסן. התוספת לחופשת חג החנוכה בשנים המעוברות, כפי שמופיע במאמר המקורי, מבוטלת בהצעת הייעול. שאר השינויים במבנה החופשות בהצעת הייעול הינם שינויים מזעריים יותר ממה שמופיע במאמר המקורי - אשר מופיעים בפירוט החופשות בהמשך.

כעת נשאלת השאלה הבאה: ברוב העולם חופש הגדול בחודשי שיא הקיץ יולי ואוגוסט אז למה להיות שונים ?

תשובה לשאלה: הדבר לא לגמרי נכון. למשל באוסטרליה אשר נמצאת בחצי כדור הארץ הדרומי חופש הגדול בין אמצע דצמבר לסוף ינואר ולא בחודשים יולי ואוגוסט. העובדה היא שאוסטרליה היא מדינה מפותחת והאוסטרלים מסתדרים יפה עם ההבדל ואינם מתכוונים כלל להתאים את החופש הגדול למדינות האירופאיות. הדבר מוכיח שחופש הגדול בתקופה שונה מחודשים יולי או אוגוסט אינו פוגע כלל בהתפתחות המדינה. בנוסף, כבר כיום החודש המשופע ביותר בחופשות בישראל הוא חודש תשרי, לכן בישראל חודש תשרי מתבקש להיות החופשה השנתית ולא החודשים יולי ואוגוסט - בדיוק כפי שהאוסטרלים שהם מהגרים מאירופה שינו את מבנה החופשות שלהם ממה שהכירו באירופה כך שהמבנה החדש יותאם לצרכים של המקום - כך אנו צריכים להתאים את החופשות שלנו לצרכי המקום אשר מושפעים מהמסורת היהודית.

מבנה שנה"ל לאחר העדכון

פתיחת שנת הלימודים: א' במרחשוון, פרט לשנים בהם א' במרחשוון חל בשבת, בשנים האלו פתיחת שנת הלימודים תהיה ביום ראשון ב' במרחשוון.

חופשת חג החנוכה: 8 ימים החל מתאריך כ"ה בכסליו פרט לשנים הש"א, הש"ג, זש"ג, זש"ה בהם יום האחרון של חנוכה חל ביום חמישי או בשבת. בשנים בהם ח' חנוכה חל ביום חמישי, יום שישי למחרת יום האחרון של חנוכה יום גשר חופשי. בשנים בהם א' חנוכה ו- ח' חנוכה חלים בשבת, יום שישי כ"ד בכסליו ויום ראשון ג' בטבת יהיו ימים חופשיים כתוספת לחופשת חג החנוכה, וזאת לשם השלמת חופשות בשנים הנ"ל, בשל ריבוי ימי חופשה אשר חלים בשבת (בחג החנוכה 2 שבתות, וגם י"ג באדר בשנים הנ"ל חל בשבת).

חופשת חג הפורים: מתאריך י"ג באדר עד תאריך ט"ו באדר פרט לשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, בשנים האלו יום ראשון, ט"ז באדר (פורים בירושלים נדחה בגלל השבת) יהיה יום חופשי. הערה: בשנים המעוברות 3 ימי החופשה יהיו בחודש אדר א' (חופשת פורים קטן) - ואילו חופשת פורים באדר ב' - החל מתאריך י"ג באדר ב' תאוחד עם חופשת הסמסטר (זאת אומרת בשנים המעוברות חוזרים ללימודים לאחר חג הפסח). זאת בשל השלמת ימי חופשה הנובעת מהעודף שנוצר בגלל העיבור.

חופשת הסמסטר או חג הפסח: בשנים הפשוטות, מתאריך א' בניסן עד תאריך כ"ב בניסן (אסרו חג), פרט לשנים בהם כ"ב בניסן חל בימים חמישי או שבת, בשנים האלו כ"ג בניסן החל ביום שישי (יום גשר) או ביום ראשון (חג המימונה נדחה בגלל השבת) יהיה יום חופשי. בשנים המעוברות, החופשה תתחיל בתאריך י"ג באדר ב' ותסתיים כפי שהיא תסתיים בשנים הפשוטות (יום האחרון לחופשה כ"ב או כ"ג בניסן).

חופשת יום העצמאות: יום החג, ה' באייר, פרט לשנים בהם החג מוקדם ליום חמישי, בשנים האלו יום שישי הסמוך יהיה יום גשר חופשי.

חופשת ל"ג בעומר: יום החג, י"ח באייר, פרט לשנים בהם י"ח באייר חל ביום חמישי, בשנים האלו יום שישי י"ט באייר יהיה יום גשר חופשי.

חופשת חג השבועות: התחלת החופשה ג' בסיון (יום הראשון לשלושת ימי ההגבלה.) וסיומה: י"ב בסיון, פרט לשנים בהם י"ב בסיון חל ביום חמישי, בשנים האלו יום שישי י"ג בסיון יום גשר חופשי.

חופשת ט"ו באב: בין התאריכים י"ד באב ל- ט"ז באב, פרט לשנים בהם ט"ז באב חל ביום חמישי, בשנים האלו החופשה תהיה בין התאריכים ט"ו באב ל- י"ז באב - וזאת לשם כך שלא יווצר מצב שחוזרים ללימודם ביום שישי.

סיום שנה"ל וחופש הגדול: שנה"ל בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים תסתיים בתאריך כ"ח באלול, פרט לשנים בהן כ"ח באלול חל ביום ראשון בשבוע, בשנים האלו שנה"ל תסתיים כבר ב- כ"ו באלול ויום ראשון, כ"ח באלול תצורף לחופש הגדול כיום גשר (זאת בשל השלמת ימי חופשה בסמסטר השני בשנים האלו). כך חופש הגדול יהיה בן 13 יום בין התאריכים כ"ט באלול ו- ל' בתשרי - אשר כולל בתוכו את כל חגי תשרי. בבתי הספר העל יסודיים שנה"ל תסתיים 01 ימים קודם לכן, לפי הפער בין היסודיים והעל יסודיים בסיום שנה"ל שנהוג כיום.

כך מקבלים מבנה שנת לימודים אשר מחולקת לשני סמסטרים שוים פחות או יותר - כאשר מספר ימי הלימוד בסמסטר הראשון (סמסטר חורף) נע בין 511 ל- 711 ימי לימוד בשנים הפשוטות - ו- בין 521ל- 721 ימי לימוד בשנים המעוברות (תלוי במבנה השנה) - ומספר ימי הלימוד בסמסטר השני (סמסטר קיץ) נע בין 611 ל- 811 ימי לימוד. כאשר בשני הסמסטרים יהיה חופשה אחת ארוכה בתוך הסמסטר - בסמסטר חורף - חופשת חג החנוכה - בת 8 ימים, ובסמסטר קיץ - חופשת חג השבועות - בת 01 ימים וחופשה נוספת בת 3 ימים, לקראת סוף הסמסטר - בסמסטר חורף- חופשת פורים (פורים קטן בשנים המעוברות) - ובסמסטר קיץ - חופשת ט"ו באב. בנוסף, חלוקה לסמסטרים מתאימה לחלוקה המסורתית לעונות השנה על פי מסורת היהודית - כאשר סמסטר הראשון היא תקופת הגשמים והימים הקצרים - וסמסטר השני היא תקופת היובש (תפילת טל) והימים הארוכים. בנוסף לכך, החופשות הארוכות מתרכזות סביב שלושת הרגלים.