לפרשת דברים – התודעה המנצחת מלחמה

לאחר חטא המרגלים, נאמר ליוצאי מצרים "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה. ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף." משמעות הדברים היא, שהדור הזה לא יירש את הארץ אלא הדור הבא כעבור ארבעים שנות נדודיהם במדבר סיני. בני ישראל מתקשים לקבל את הגזירה וכה נאמר "ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה' אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו ה' אלוקינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלות ההרה" אבל זה מאוחר מדי, "ויאמר ה' אלי אמור להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תינגפו לפני אויביכם" והם אינם נוחלים הצלחה במלחמה זו "ויצא האמורי היושב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה".

לעומת זאת, לקראת סוף הפרשה מוזכר ניצחונם של בני ישראל במלחמות על סיחון מלך האמורי ועל עוג מלך הבשן והורשת ארצם לשבטי ראובן, גד וחצי מנשה. מלחמות אלו התחוללו לאחר שנות הנדודים, שעברו על עם ישראל במדבר סיני, כאשר דור המרגלים עבר מן העולם ודור חדש נשא בעול הבחירה האלוקית בישראל, כדבר ה' אל משה מיד לאחר חטא המרגלים.

מה קרה, שכעבור אותן שנים במדבר נוחלים בני ישראל הצלחה כזו במלחמתם על הארץ?

פירוש מקובל לחטא המרגלים מסביר, שדור היוצאים ממצרים לא הבין כראוי את ההתנחלות בארץ ישראל כחלק נדרש למילוי תפקידו של עם ישראל בהבאת דבר אלוקים לעולם ולצורך הבנה זו נגזר עליהם העיכוב במדבר סיני ארבעים שנה.

לפי עקרון זה נוכל להסביר, שבלכתם במדבר ארבעים שנה לא נולד רק דור חדש אלא גם ובעיקר תודעה חדשה הובילה אותם, אל הארץ. אין זה דור העבדים לשעבר, שאמנם מנסה לקיים את הצו האלוקי לרשת את הארץ לאחר חטא המרגלים, אבל תודעתו אינה שלימה, כפי שנאמר "כי אינני בקרבכם" החטא גילה את הליקוי התודעתי ומכוח צו בלבד אי אפשר לנצח במלחמה.

בכניסתם לארץ דור בני חורין מוביל את המערכה, דור זה מנצח במלחמות כי תודעתו בת חורין היא מחטא המרגלים. דור זה מתאים למציאות החדשה שנוצרה בציווי האלוקי להיכנס לארץ ומכוחו של ציווי זה מטרות המלחמה ברורות לו ומכאן גם נובע נצחונו.

מעשה אבות סימן לבנים. מלחמת הקיום בדורנו תלויה גם היא בתודעתנו.אם נלחם על פי תפישת העולם המערבי וערכיו, כישלוננו בטוח כי איננו מתאימים באופן זה למציאות בה נתונים חיינו, אולם אם נלחם מתוך תודעה יהודית, הניצחון מובטח מראש, כיוון שמטרות המלחמה תהיינה ברורות והערכים המנחים יהיו תואמים למציאותנו. במצב, כזה סביר להניח, שיפחת הצורך להלחם כי גם אויבינו יבחינו בצדקתנו ויניחו נשקם מלכתחילה, או אז יתקיים בנו "לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם".

לעיון במאמר פרשת דברים משנת תשס"ג לחץ כאן