|
האם ישנו קשר הכרחי בין ערך המטבע ויציבותה במהלך כל ההיסטוריה מאז ימי משה רבנו לבין הערכים הלאומיים והאנושיים. המחשבה הכלכלית המקובלת היא כי רק ההיצע והביקוש קובעים את הערך, ערך השוק. אבל האם ישנם ערכים שהם מחוץ לשוק הקובעים את ערך המטבע. בכלכלת השוק ישנה מחשבה פסולה כי הכל ניתן לקניה ולמכירה שאם לא כן אין לו ערך כלל. הכל יש לו כביכול היתר מכירה כמו ארץ וחמץ, ירושלים והר הבית. אפילו אפשר לסחור כמאמר המשורר ב"עיר ההריגה" בעצמות ההורים. תמיד יימצא היתר מכירה לכל ענין ולכל דבר כמו אחת הקריקטורות שהתפרסמה לאחרונה ובה נראה הצורר הישמעאלי אומר כי כבר יימצא הרב שייתן היתר מכירה להר הבית. עצם המחשבה הזו פוסלת את כל הערכים. האם הכל רואים רק מבעד לחור של הגרוש המנדטורי או שהיהודי כלשון האנטישמים 'חיתו מטבע' כל חייו הם הכסף הקונה את הכל,
מטבע יציבה
כנגד כל הגישות הארסיות הללו ישנה מטבע קטנה, מטבע של אש אותה הראה הקב"ה למשה בפרשת פקודי המשכן כאשר אמר לו "זה יתנו". העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. מטבע שיוויונית אחת מאז ימי משה, בקע לגולגולת. כל הדורות הנאמנים מאז החורבן טורחים לשער את משקלה המדויק של המטבע ואף ולהוסיף עליו שיעור מועט ולתיתו צדקה בין במעות פורים בין בצדקה אחרת. המטבע הזו ביציבותה היא כסף כיפורים וכסף פקודים. עם ישראל בכפרתו ובהתפקדות היחידים שלו הופך לעם. פרשת המשכן באה לאחר פרשת יום הכיפורים והיא באה לכפר על חטא העגל. (ראה ירושלמי, שקלים דף מ"ו, ב', ה"ג).
כמו כן באה המטבע לכפר על לכפר חטא מכירת יוסף כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף בעשרים כסף (בראשית רבה פרשה פד ד"ה ויעברו אנשים: "אמר הקב"ה לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת, הה"ד (שמות לח) 'בקע לגולגולת מחצית השקל'." וכנגד מכירת ציון שהיא בגימטריה יוסף וכנגד חטא עשרת המרגלים וכנגד אי קיום עשרת הדיברות, אין כלכלה של תורה ללא מטבע של מחצית השקל. שהיא כלכלה ללא ריבית וללא נשך. כלכלת קודש. הבאה לכפר על כל הסטיות מהדבקות בערכי האמת ומבטאת את הרעיון כי כל אדם מקבל כפי ברכתו אשר ברך אותו השם
זכר למחצית שקל.
לפיכך כדי לכפר במידת מה על כל החטאים הלאומיים של דורנו, מלבד החרטה והקבלה לעתיד יש לבטא את הזיקה במאבק למען חפץ המקדש, התקנת כליו וההגנה על מקומו בהר הבית.
זו השנה השניה שתנועות המקדש והר הבית מחדשות את זכר למצוות מחצית השקל כמבוא לכלכלת המקדש שתהיה לעתיד לבוא בשקל הקודש ואשר תנוהל בידי גזברים נאמנים. עתה אנו מנפקים מטבע חולין שמשקלה עשרה גרם כסף טהור ותרומתה היא למען החינוך לתודעת המקדש, לשמירת הריבונות היהודית בהר הבית ולהצלתו מהרס ולמען השלמת כלי המקדש, בכך נהיית המטבע קשורה למטרה דומה שאליה היא הוקדשה מאז ימי המשכן, להעמיד את האדנים למשכן, להעמיד את היסודות למקדש ולשתף את כלל הציבור ההופך לשלם ולאחד במחציותיו בקורבנות הציבור בתפילת כלל הציבור לישועה ובנשיאה בעול עם הציבור לקיים עד כמה שאפשר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
|
