|
מעניינת מאוד ההדרגה המופיעה בפתיחת פרשת שופטים. הוראות בעניין הנחלת הצדק הפנימי בתוך העם הופכות לתנאי בירושת הארץ ובהמשך מופיע איסור על אחת מצורות עבודה זרה, נטיעת אשרה.
מהי הדרגה זו ומה הקשר בין שפיטת צדק וירושת ארץ ישראל? ומה לאלה ולאיסור עבודה זרה?
נתינת שופטים כלשון התורה "בכל שעריך", דהיינו בכניסה לעיר או לישוב, שישפטו את העם משפט צדק. היא יצירת התאמה בין המשפט המנחה את העם היהודי ברדיפתו אחרי הצדק ובין תרבותו העברית המנהיגה את אורחותיו בחיי היום יום. השער במובן זה הוא לא רק מקום הכניסה אלא גם זה המאפשר את המחוברות בין שיגרת החיים ובין מערכת הערכים היהודית המנהיגה את העם היהודי ליעדיו.
הבנת החיבור ככזה תבהיר גם, מדוע רדיפת צדק על פי התורה היא תנאי למימוש זכותנו על הארץ. שער הישוב, מקום המעבר בין הסביבה הפנימית, המצומצמת, של האדם לחברה הלאומית, היא מקומם של השופטים והשוטרים, ללמדך כי מערכת הערכים היהודית אחת היא בביתך ובעמך ואין לך אפשרות לחלק ולומר כאן, בביתי, יהודי אני, אך בצאתי אשתלב בסביבה על פי הנהגה עולמית אחרת, שאינה יהודית.
התנהלות כזו של עם ישראל תאפשר לו גם את ירושת הארץ. כאשר שופטיו דנים דין אמת, באופן התואם את התרבות היהודית, הרי שלכל תהיה תחושה של צדק השולט בעם וממילא צדק יהודי זה גם מזכה אותנו בארצנו. אולם, כאשר שופטינו דנים לא על פי התרבות היהודית, אלא בהתאם לשיטה המובילה בעולם "הנאור", הרי שהצדק המופק מכך אינו תואם את היהדות לדורותיה ומונע תחושה של צדק פנימי. כאשר אין צדק יהודי פנימי בתוך העם, מה לו לרצות דווקא בארץ ישראל? חיקוי של תרבות זרה אפשר למצוא גם במקומות אחרים. כאשר אין צדק פנימי שלטון כל דאלים גבר, הוא כורח המציאות, ומוביל לחורבן ולא להתפתחות.
כאשר חורבן ערכי כזה המוביל לחורבן פיזי שולט בעם ישראל תתבקש מערכת ערכים אחרת להנחות את העם, זו תימצא מיד בדמותו של עגל מזדמן, כמו ערכים מערביים או אחרים המובילים את הסביבה האנושית הקרובה. זהו ההסבר לצמידותו של איסור עבודה זרה לציווי על מינוי שופטים ושוטרים אשר ישפטו את העם משפט צדק.
לעיון במאמר פרשת שופטים משנת תשס"ג לחץ כאן
|
