מכתב מפולארד לרב הראשי לצה"ל

אל: הרב ישראל וייס, הרב הראשי לצה"ל
מאת: יונתן פולרד
תאריך: ט"ו באלול תשס"ד

שלום הרב וייס,

אני כותב לך באופן אישי כדי לבקש ממך לבקר אצלי עוד לפני יום הכיפורים. נא הרשה לי להסביר את דחיפות העניין.

מאז שמונית לתפקיד רב ראשי לצה"ל שלחתי אליך בקשות חוזרות דרך צד שלישי ובהן התחננתי בפניך שתבוא לראות אותי. מצער מאד שלא זכיתי בתשובה חיובית או בביקור שלך.

אני סוכן ישראלי שבוי, המסיים את השנה התשע-עשרה של כליאתי בבית סוהר אמריקני, בגלל הפעילויות שלי למען ישראל. שרתתי בלק"מ – סוכנות ביון רשמית בחסות משרד הבטחון – עובדה שבוודאי ידועה לך. בתוקף אמנת ז'נבה וגם בהיותי סוכן ישראלי, מן הסתם אני שייך לתחום אחריותך.

במסורת היהודית, התפילות של אסיר (כמו אלה של האלמנה והיתום) יקרות לה' כי הוא המגן שלנו. אנו נמצאים באמצע חודש אלול, בתקופה של רגישות רוחנית גדולה לכל עם ישראל. אנו מאמינים כי בתקופה זו הקב"ה מתקרב אלינו כדי לשמוע את תפילותינו. היסורים של 19 שנים בהן הופקרתי חייבים לקרוע את השמיים כשאני שופך את לבי בתפילה לקב"ה.

מלמדים אותנו כי מצוות פדיון שבויים יקרה כל כך לה' שהיא מחייבת כל יהודי, ללא יוצא מן הכלל. חס וחלילה שיהודי כלשהו יבוא לידי עבירה בגללי. חס וחלילה שיהודי כלשהו ייענש בגלל שהתעלם ממצוות פדיון שבויים, בשגגה.

מלמדים אותנו כי אלה הנמצאים בעמדות הנהגה נידונים בחומרה יתרה. מנהיגים יהודיים נחשבים אחראים לעבירות הכלל אם אינם עושים כל שביכולתם לחנך את העם ולדרוש ממנו למלא את חובותיו הדתיות. חס וחלילה שיוטל צל משמים על מנהיגותך הדתית משום שלא פעלת לקיים את מצוות פדיון שבויים. לכן הבנתי שעלי לכתוב לך באופן אישי שוב, ולא להסתמך על צד שלישי כלשהו, ולבקש ממך לבקר אותי בהקדם האפשרי.

אני שולח מכתב זה דרך עורך הדין שלי, מר לארי דוב, כדי להבטיח שיגיע אליך. אני מבקש ממך לענות בכתב ללא דיחוי. עורך הדין שלי הבטיח למסור לי מיד את תשובתך שבכתב.

בגלל ההשלכות הרוחניות החשובות לכל עם ישראל, אני מפציר בך לבוא אלי לפני יום הכיפורים.

בברכה,
יונתן