|
בר"ח אב תש"ס , ביקש משה פייגלין לעלות יחד עם כמאה אנשים נוספים להרהבית בכדי להתפלל במקום. היתה זו הפעם הראשונה בה מבקשת קבוצה בסדרגודל כזה לעלות להר, ומתעקשת לעשות זאת בגלוי, בקבוצה, ומתוך כוונהמוצהרת לעמוד שם ולהתפלל. הקבוצה עמדה על זכותה היהודית, החוקית,והדמוקרטית לעשות זאת. משה נעצר ומשפטו מתנהל בימים אלה. משה מייצג אתעצמו.
נסיון עליה לתפילה בהר הבית - משפט נגד משה פייגליןבית משפט השלום בירושלים ח ניסן תשס"א 1 אפריל 2001לפני השופט כרמי מוסקמקראה: ת(תובעת) ע(עד) מ(משה פייגלין)פרוטוקול ידני (רשם: אוהד קמין)
ת: אתה מוזהר בזה לומר את האמת. פתח ברמת ההכרות שלך עם הנאשם.
ע: ברמת השטח הייתי מפקד התחנה האזורית דוד במתחם העיר העתיקה. שימשתי
קצין אג"ם של אותה תחנה. בסך הכל שרתתי 10 חודשים בערך. הכרותי עםהנאשם היתה במספר פניות ובקשות של הנאשם בעניין משמרות מחאה, הפגנותכאלה ואחרות. בכל המפגשים האלה הוא הגיש בקשה שהוא רוצה לקיים את אותההבעת מחאה ובסך הכללי לא היו חריגות איתו מלבד המקרה שמייד אציין.
ת: האם אתה זוכר את הארוע שעליו אנחנו מדברים? ספר מה היה.
ע: פגשנו את פייגלין בכניסה לכותל. אני ומפקד הימ"ח. שוחחנו איתו לגביכוונותיו שם ולמיטב זכרוני אמר שהם רק מתכוונים לעמוד בצד, היו כ50איש, ולצפות כיצד התיירים עולים להר הבית וכיצד אנו, המשטרה, מונעתמבעדם לעלות להר. בשיחה לא התרשמנו שיש כוונה להפר את הסדר. היה ברורלנו ולו שזו הבעת מחאה שמבחינתו היא מאושרת בתנאי שלא יהיו שום חריגות.הוא גם הביע את רצונו לעלות להר להתפלל ואנחנו הבהרנו לו שמבחינתו איןבעיה אם יעמוד בכללים כפי שנהוג, בקבוצות קטנות של שלושה ארבעה אנשיםולעשות סיבוב בלבד ולא לעמוד עם סממנים של תפילה, הוא הבהיר שאין לוכוונה כזו אלא להתפלל במלוא מובן המילה, ואנו הבהרנו לו שזה לא יתאפשרלו להתפלל בהר. לאחר שיחה זו, כדי לעלות להר הבית יש מסלול בידוק נפרדשדרכו נכנסים התיירים, כשהמסלול הזה נפתח בהתאם של שעות פתיחה של בוקרוצהריים ובסביבות :1230 פתחנו את השער לתיירים. לאחר מספר דקות כשנכנסותיירים נכנסה כל קבוצת האנשים שעמדו בצד, משמרת המחאה, יחד עם פייגליןלתוך מסלול המוגרבים. כשהקבוצה של פייגלין נכנסה לתוך המסלול הם בעצםסגרו את הנתיב. ביקשנו מהם לפנות את המסלול וכמובן שהם לא פינו אותו.החלטנו שלא נאפשר להם לעמוד במקום. את כל התיירים העברנו דרך בידוקהכותל. משמעות שינוי המסלול היא שהתיירים לא יוכלו להכנס להר בגלל זמןהפתיחה הקצר שיש. כמובן בזמן שעמדו במסלול התחילו לשיר ולומר שלאמאפשרים להם לעלות להר ושמפלים אותם. הדחיפות היו כלפי מעלה. כמובןשהדחיפות נמשכו וגררו אותנו על המסלול כ20 מטר פנימה. בשלב זה החלטנולשים מחסומי משטרה וגדרות משטרה על מנת לבצע חסימה פיזית. גם כששמנו אתגדרות המשטרה המשיכו הדחיפות. ביקשנו מן הנאשם כל הזמן שלא ידחפו.ניסינו בכל דרך שהיא שהמשמרת תסתיים בשקט וללא צורך במעצרים. בשלבמסויים פייגלין התחיל לעלות על גדר המשטרה והבהרנו לו שאם הוא ימשיךנאלץ לעכב אותו. הוא לא שעה אלינו, עבר את הגדר, וסגן מפקד המחוז הנחהלעכב אותו. לקחנו אותו הצידה וביקשנו אותו להתלוות אלינו לתחנת המשטרהשנמצאת בכותל. הוא סרב להתלוות אלינו. הבהרנו לו שוב שאם לא יתלווה אנונאלץ לעצור אותו. גם בשלב הזה הוא לא התרצה, נאלצנו להגיד שנעצור אותווהוא נלקח לתחנת המשטרה על ידי שני שוטרי יס"מ.
ת: תאר לבית המשפט אם אתה זוכר אם היתה פנייה מוקדמת שלו.
ע: למיטב זכרוני אני חושב שהיתה פנייה מסודרת. אני לא משוכנע. בדרך כללפניותיו מסודרות. יכול להיות שהיתה פנייה מוקדמת.
ת: יש לך הערכה כמה אנשים מנתה הקבוצה שבאה איתו?
ע: בין חמישים למאה איש.
ת: אני מבקשת שתחזור שוב על קטע הדחיפות: מי דחף ומי היה הנדחף?
ע: הדוחפים היו כל האנשים שבקבוצה כולל הנאשם שעמד ולנו היה ברור שבעצםלנאשם יש שליטה על המצב בהחלט אם הוא היה רוצה להגיד באמירה כזו אואחרת להרגיע את המצב זה היה באפשרותו.
ת: והראיה לכך?
ע: הראיה לכך היא שאחרי שעצרנו אותו בערך אחרי 40 דקות כל המשמרתהתפזרה. לאחר שהתפללו עזבו בלי בעיות בכלל.
ת: אמרת שגררו אתכם 20 מטר פנימה.
מ: אמר שדחפו, לא גררו.חקירה נגדית:
מ: ציינת בראשית העדות שכל הפניות מסודרות. כלומר הופתעתם ממה שהתרחשעל יסוד פעולותי הקודמות.
ע: אתה בדרך כלל מגיש בקשות ואחרי ששוחחנו איתך הבנו שגם פה יהיה בסדר.
מ: האם יכול להיות שמכיוון שהתרגלתם לתאום מסודר, נדמה היה לכם שהיתההבטחה למרות שלא היתה? תאום כלשהו שלא היה ולא נברא? אני רוצה לומר שלאהיה תאום ולא היתה הבטחה.
ע: היה תאום כי שוחחנו במדרגות. היו לנו את כל הסיבות החוקיות לא לאפשרלכם.
מ: האם ביקשתי לבצע משמרת מחאה? למה אתה אומר משמרת מחאה? אתה מניחשכוונתי היתה לעשות משמרת מחאה. אני התכוונתי לבצע תפילה.
ע: זו לא היתה תפילה.
מ: איך אתה יודע? באו אנשים וביקשו להתפלל. איך אתה יודע שזו לא היתהתפילה. אתה כבר לא בטוח שבאנו למשמרת מחאה. אתה טוען שזה לא היה המקוםלכך?
ע: אמרתי שאם באתם להתפלל, הכותל לפניכם ואתם יכולים להתפלל שם. אמרנולכם במפורש שאתה יכול לעלות להר כמקובל, כמו כולם, ואתה סרבת ולא רציתלעלות לפי הכללים שאנו התוונו.
מ: אמרת גם בעדותך וחזרת על כך שוב שביקשנו לעלות ולהתפלל. כיצד, אםכן, הנחת קודם שביקשנו לעמוד במקום בשקט? האם יכול להיות שהייתה לכםחוסר תפישה של המתרחש לאור מה שהיה לפני כן.
ע: אתה אמרת שנעמוד בצד ונצפה איך מאפשרים לעלות לתיירים ולא נעלה.
מ: האם אמרתי שלא אעלה?
ע: הבהרנו לך שאין בעיה לעלות בתנאים שלנו. אתה מכיר את כללי המשחק.
מ: אתה מודה שלא היתה שום נקודה שבה אמרתי שאין בכוונתי לעלות? האםשמעתי מפי את המילים: "אני לא מתכוון לעלות היום פיזית להר הבית?"
ע: המילים האלו לא נאמרו, אך מהרגע שאתה לא נשמע לכללים שלנו אתה לאיכול לעלות. אין עליה עצמאית להר, ומרגע שאתה לא מתואם מבחינתי אתה לאעולה.
מ: יש הבדל בין אם תאמתי ולא עמדתי בדיבורי לבין מה שאני אומר. בהמשךהגיעו התיירים ואתם רציתם לאפשר לקבוצה של התיירים לעלות אך לא רציתםלאפשר ליהודים לעלות. כלומר עשיתם מן סלקציה כזו בין יהודים לשאר אומותהעולם.
ע: אל תשתמש במילים כמו סלקציה או בהפרדה. לא היה דבר כזה.
מ: אז איך התיירים ידעו להיכן ללכת?
ע: העמדנו שוטרים וכו'
מ: יצרתם מציאות - אם לא נשתמש במושג סלקציה - שבה יש יחס אחד למישהוא יהודי ויחס שונה למי שאינו יהודי.
ע: משטרת ישראל לא יצרה שום יחס שונה. יש כללים. אין פה יצירה אלאמציאות שקיימת.
מ: לא ברורה לי התשובה: איך ידעתם למי לאפשר לעלות ולמי לא לאפשר לעלות.
ע: תיירים רשאים לעלות. אתה יודע שזה מעוגן בפסיקות. זו לא המצאה שלשום דבר.
מ: מותר לי לבקש ממך לענות לשאלותי?
ת: זו התלהמות שאין לה מקום!
מ: אשאל שוב: כיצד ידעתם למי לאפשר לעלות ולמי לא לאפשר לעלות?
ע: מי שמגיע להר מתשאלים אותו.
מ: האם תשאלתם את התיירים שהגיעו?
ע: הרי אתה יודע שיש כמה מסלולי בידוק ומסלולים נוספים...
מ: כיצד קרה שכל התיירים קיבלו תשובה חיובית וכל היהודים שלילית? אנימזכיר לך שאנו היינו הראשונים בתור.
ע: יהודים יכלו לעלות בתנאים שנקבעו על ידי משטרת ישראל, כפי שהם עלוועולים גם באותו יום וגם בהווה.
מ: למיטב ידיעתי, כבר לא עולים. זה נכון?
ע: אני כבר לא שם.
מ: מאז ראש השנה המעבר להר הבית חסום ליהודים.
ת: זה לא קשור.
מ: האם ידוע לך שמאז נסיוני לעלות להר ההר חסום לעליית יהודים?
ע: אינני יודע.
מ: בסעיף 1 מצויינת העובדה שבתאריך... ביקש הנאשם ... בכוונה להתפלל עלההר ובקבוצה אחת. האם אתה רואה בכך פעולה המנוגדת לחוק? האם יש חוקהאוסר על יהודים להתפלל במקום כלשהו? האם זה מנוגד לחוק?
ע: זה לא מנוגד. מעל 2 זה קבוצה. עד 4 אנשים יכולים לעלות.
מ: האם מותר ל1000 ,100 ,20 ,10 להתפלל בכל מקום ביחפצו לפי החוק אושיש חוק, למיטב ידיעתך, האוסר על אנשים להתקבץ ולהתפלל?
ע: אין חוק, למעט דבר אחד: לכל אתר יש כללי התנהגות הידועים לכל ועל פיזה אנשים נכנסים ומתנהגים בהתאם לאתר. הר הבית, הכללים הנהוגים בו ולפימיטב ידיעתי מעוגנים בפסיקה, רשאים לעלות בתאום עם ממשלת ישראל.
מ: כדי להתפלל?
ע: להתפלל לא וגם זה מעוגן בפסיקה.
מ: אתה אומר שאין חוק כזה אך מאידך בהר הבית יש? אני מתנצל לפני השופטעל כך שאינני מנסח את הדברים בצורה מוצלחת; מי נתן את ההוראה לא לאפשרליהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית?
ע: אין הוראה כזאת.
מ: אין? הרגע שמעתי אותך אומר שיש. אני מתכוון מבית המשפט לזמן את מישאחראי להוראה הזאת. ובכל זאת: מי נתן לך את הפקודה?
ת: הוא לא יודע, גמרנו.השופט: הוראה כללית של משטרת ישראל.
מ: אני מבקש מבית המשפט שיזמן לכאן את האחראי להוראה זו. אני רוצה לדעתכאזרח וגם כשוטר איך אני יכול לברר מי נתן את ההוראה.
ע: פנה פנייה מסודרת אל מנהל מחוז משטרת ירושלים.
מ: ציינת בעדותך שהקבוצה של פייגלין סגרו את הנתיב ונאלצתם להעביר אתמי שאינם יהודים דרך נתיב אחר, ובהמשך ציינת שמנעתם מהקבוצה של פייגליןכפי שהגדרת אותה, לעלות ולומר החסימה נגרמה על ידכם.
ע: החסימה נגרמה על ידינו כיוון שאתם חסמתם את הנתיב. זה שאפשרנו לכםלעמוד שם ולא רצינו להשתמש בכוח... היינו יכולים להזיז אתכם משם.
מ: ניצב משנה אקסון, אני מעריך את העובדה שלא הכנסתם לנו מכות מהרגעהראשון, וגם בהמשך לא. הסכמת איתי שאין שום הוראה חוקית האוסרת עלאנשים להתפלל - האנשים באו על מנת לבצע את מה שנראה, להם לפחות, כזכותם- ולכל בר דעת במדינה דמוקרטית כזכות דמוקרטית חוקית אלמנטרית והיאזכות התפילה. בעדותך ציינת שאתה וחבריך עצרתם אותם ואילו עכשיו אתהטוען שהם חסמו את הנתיב. אני שואל אותך באופן הגיוני: מי שמגיע ממאדיםואינו מבין דבר, מה הוא היה אומר? מי עצר את מי? העצירה נעשתה עלידיכם. האם אתה מסכים?
ע: העצירה נעשתה על ידינו כדי למנוע מכם לעלות.
מ: שאלה התובעת מי דחף ומי היה הנדחף. אתה טוען שאנחנו דחפנו. אתה מוכןלתאר כיצד דחפנו את השוטרים?
ע: נראה לך מוזר כיצד דחפתם?
מ: מאוד מוזר, כי אני הייתי שם; הרשה לי לרענן את זכרונך: אתה ודאיזוכר שאני וחברי עמדנו כשידינו למעלה...
ע: אבל דחפתם עם הגוף!
מ: היו פה כמה אלמנטים חדשניים שכנראה טשטשו את זכרונך: לא יכולנולדחוף אתכם כי היינו עם הידיים למעלה.
ע: לא היית כל הזמן עם הידיים למעלה. כשטיפסת על הגדר לא היית עםהידיים למעלה.
מ: את מי דחפתי עם הידיים?
ע: דחפת שוטרים במפורש עם ידיך.
מ: אני אומר לך שידי לא נגעו ולא דחפו אף שוטר. נהפוך הוא: קרה בדיוקהפוך - אני וחברי אכן התקדמנו, אך הרמנו ידיים בדיוק כדי לא לשמוע אתהטענה הזו. כדי לעצור אותנו נאלצו השוטרים לדחוף אותנו בידיהם. אתהמסכים?
ע: לא. אתה עובר על החוק וטוען שאנחנו דחפנו אותך. העובדות הן שמשטרתישראל ושוטריה ימנעו מבעדך... ואם יצטרכו לדחוף אותך, ידחפו אותך.
מ: כלומר, כפי שאמרת כרגע, "אם עברתם על החוק משמע שאתם דחפתם". השורההתחתונה היא שבשאלה מי דחף ומי נדחף המשטרה היא שדחפה ואנחנו הם אלהשנדחפנו.
ת: אני מבקשת שהנושא הזה יופסק. הסוגיה ברורה.
מ: אני אצטרך להביא עדים כדי להבהיר נקודה זו. שאלה אחרונה: ניתן היהלהבין מעדותך כאילו התנגדתי למעצר. האם כאשר שוטר מבקש ממני להתלוותאליו, האם אני חייב להתלוות אליו גם אם הוא לא אומר לי "אתה עצור". האםהיה איזשהו שימוש בכח נגדי? אני אמנם סרבתי להתלוות אליך. האם זכור לךשאמרתי שאם אתה רוצה שאבוא אז תעצור אותי?
ע: אני חושב שאמרת זאת, אך האמירה שלך לא משנה את המצב.
מ: מרגע שהחלטתם לעצור אותי, האם היתה התנגדות מצידי? איך התבצעהההעברה שלי לתחנת המשטרה?
ע: שני שוטרי יס"מ לקחו אותך.
מ: האם ניסיתי לברוח מהם? האם התנגדתי?עד שני: סגן ניצב ניסים שחרת: איזה סוג של היכרות הייתה בינך לבין הנאשם?
ע: מההגעה שלו לתחום הר הבית ודומני שממשמרת המחאה של יהודה עציוןשהיתה מתקיימת בשער האריות. לשם היה מגיע גם הנאשם וגם בהכנות לביקורהאפיפיור.
ת: תאר בבקשה את הדין והדברים בינך לבין הנאשם.
ע: הוא הגיע ביחד עם עשרות אנשים. ראיתי את נוכחותו שם. נדמה לי שכלאחד מהם נשא ספרה, אם לא בארוע הזה אז בארוע אחר. שאלתיו לגבי רצונווהוא אמר שהוא רוצה לעלות להר הבית ולהתפלל, ושאין לו כוונה לעלייתסרק, דהיינו לעשות סיבוב נאמנים, כפי שאנו מכנים זאת. הסברתי לו שהואלא יוכל להתפלל בהר הבית וביקשתי ממנו לא לעמוד במבואת הכניסה של שערהמוגרבים, וכי הנוכחות שלו ביחד עם כמה עשרות אנשים, מפריעה לסדר. הואאמר לי שהם רק רוצים להנציח את האפליה שנעשית בין יהודים לתיירים, כאשריהודים אינם רשאים לעלות והאחרים כן.
ת: באילו אמצעים נעשתה הנצחה זו?
ע: הם עמדו עם שלטים, ועם קולן אחד או שניים לפחות.
ת: הם הקליטו? צילמו?
ע: היו שם הרבה מאוד צלמים שהגיעו לארוע ביחד איתם. היה לפחות אדם אחדעם וידאו שנראה מהקבוצה שלהם.
ת: תאר לשופט איך זה התפתח.
ע: בשלב מסויים הם נידחקו לתוך המבואה בניגוד להסכמות. אנו נאלצנולהפעיל שוטרי יס"מ ביצירת חייץ. בראש החבורה שנדחפה שם ניצב הנאשםפייגלין שבמהלך כל הפעילות הניף ידיים כלפי מעלה כדי להפגין אתהפסיביות שלו ושהוא לא דוחף אלא רק נדחף כביכול. מספר פעמים ביקשתי מהםלהפסיק לדחוף ביקשתי ממנו להפסיק לדחוף. בשלב מסויים הם אף הגבירו אתלחץ הדחיפות ונאלצנו להניח בינינו לבינם מחסום משטרתי מברזל. לאחרלמעלה משעה ביקש הנאשם ממישהו שיעשה לו סולם גנבים היינו ירים אותו.הוא הורם ושלח את רגליו לסייע להם לעבור מעבר לגדר. כל נסיונותינולדחפו בחזרה עלו בתוהו והיה שלב שבו כבר נוצר לפי שיפוטי חשש שהםהצליחו לעבור אותנו ולממש את רצונם להתפלל בהר הבית. היה חשש שיווצרארוע שיצא מכלל שליטה. באותה סיטואציה מימוש זכות זו היתה מייצרתלהערכתי ארוע רחב מימדים בין מוסלמים ליהודים שסופו מי ישורנו. זה השלבשבו החלטנו לעצור ולעכב את האיש. מאוחר יותר, בנקודת המשטרה, היה לנודו שיח בשני עניינים: א. הפסיביות המעושה של הנאשם. הוא אמר שהוא לאעסוק בסוגיות משפטיות אלא במטרה נעלה אחת, שהיא מימוש העלייה להר הבית.ב. הוא אמר לי שהוא מרחם עלי שאני נאלץ לעשות תפקיד כל כך קשה והוא היהמבכר להיות על חבל תלייה ולא לעשות את התפקיד שכרוך באיסור כזה.
ת: עד שהיס"מ הוזעק, מי היה שם?
ע: אני ועוד שוטרים רבים.
ת: יש לך הערכה כמה זמן חלף מאז שהגעת ועד סוף הארוע?
ע: מעל שעה.
מ: היו בעבר נסיונות עלייה להר הבית של יהודים, נסיונות שהפתיעו אתכםמבחינה זו שלא ידעתם היכן ומתי זה יתרחש. הנסיון הזה היה שונה מאותםנסיונות מבחינת גורם ההפתעה.ע: לא תאמתם.
מ: אני לא אומר שתאמנו. הארוע היה גלוי לחלוטין, לא באישון לילה אובהסתר. הזכרת את השלטים. על השלטים היו מספרים בתור. למה?
ע: לעלייה להר הבית.
מ: לעלייה להר הבית. אתה גם ציינת בעדותך שאמרתי לך שאיננו מתכווניםלהפריע לעליית התיירים. האם יכול להיות שהסקת מכך שאנו לא מתכווניםלעלות?
ע: ממש לא.
מ: כלומר, יכול להיות שתהיה עלייה להר הבית שאינה מפריעה לאיש. הבנתשאני לא מתכוון להפריע לתיירים או לכל איש אחר לעלות. ציינת שלאורך כלהארוע הרמתי את ידי, וכאן אני מוסיף: כדי לעצור אותי היה צורך לעצוראותי, כלומר, לא דחפתי אלא התקדמתי עד שהשוטרים עצרו את התקדמותי. גםהסיום לא היה דחיפה אלא נסיון שלי להגיע אל ראש ההר.
ע: בהחלט כן. בניגוד להתניות.
מ: לדעתי התניות אלא בלתי חוקיות בעליל. אמרת שהארוע עלול היה לצאתמכלל שליטה ושאלתי היא שליטה על מי?
ע: על פורעים מוסלמים.
מ: תודה. כלומר, הפחד לא היה שהיהודים יהיו אלימים ויתחילו להתפרע אלאשאם הם יממשו את רצונם לעלות ולהתפלל, הם יגרמו למוסלמים לנהוג בצורהכזאת.
ע: לא היה לי ספק שאם יעשו זאת עלולה להתבצע מהומה רבתי והיו יכוליםלהפגע אנשים אחרים שנמצאים ברחבת הכותל ושהיו חוטפים וגם מהחשש שאתםתבצעו פרובוקציה נוספת.מ: כשמדובר בי ובחברי החשש הוא מפרובוקציה וכשמדובר בערבים ובמוסלמיםהחשש הוא מאלימות.
ע: כן.
מ: מי יזם את השיחה בתחנת המשטרה?
ע: מתאים לי.
מ: ניתן היה להבין כאילו באתי להעליב או להקניט שוטר.
ע: השיחה היתה ברוח טובה.עד שלישי: דב זגורי יס"מת: האם אתה זוכר את הארוע?
ע: תפקידי היה למנוע מהמפגינים לעבור את המחסומים ולעלות לכיוון ההר.
ת: הכרת את הנאשם?
ע: הכרתי את הנאשם מתגובות של חברי, שאמרו שהוא מוכר להם, אך אני באופןאישי לא לפני כן. ברצוני לציין כי כשהגעתי עם הכח שהיה איתי הארוע כברהחל; הבחנתי בכ50 מפגינים אשר מתעמתים עם השוטרים ודורשים לעלות אל הרהבית. ההוראות שניתנו לי ולחברי היו חד משמעיות: למנוע מהמפגינים לעבוראת השער ולהגיע לשטח ההר. בשלב מסויים של הארוע, הנאשם נאם לפני חבריוואמר שיש שתי דרכים לעלות להר, האחת להסתדר בטור והשנייה, במידהוהשוטרים ימנעו לעלות, "אנחנו נעלה בכוח". בשלב הזה החלו המפגיניםלדחוף שוב את השוטרים ואת המחסום. כמו כן הנאשם דחף את השוטרים ביחד עםחבריו תוך שהוא מרים את ידיו למעלה ודוחף עם גופו קדימה. במהלך כלהעימות הנ"ל ידיו היו למעלה וגופו קדימה. בשלב מסויים איפשרו קציניםלנאשם לעבור את הגדר על מנת לבודדו מן ההמון. ברגע שהדבר נעשה, עיכבנואת הנאשם. הוא סרב להתעבר. הודעתי לו, ביחד ע השוטר שי מזרחי, שהואעצור בגין סירוב לעיכוב. הנאשם נכבל בידיו. ברצוני לציין כי לא היתההתנגדות מצידו של הנאשם בזמן המעצר. הנאשם הובל אל נקודת המשטרהשבכותל, שם הובא לחוקר שהיה במקום. כמו כן, עם הגיענו לשם, הנחה אותנוסנ"צ ניסו שחם לשחרר את כבלי היד מהנאשם. מעבר לאיזוק ידיו של הנאשם לאנעשה שימוש בכח כנגדו עד סיום החקירה.
ת: איך הוא עבר את הגדר?
ע: עם עזרה של חבריו.
ת: היתה החלטה לעכבו ולכן אפשרו לחבריו לעבור את הגדר.
מ: לא אחזור על מי דחף את מי וכו'. אך האם אתה שמעת אותי אומר: "נעלהבכח"?
ע: אמרתי שאתה אמרת שיש שתי דרכים וכו'.
מ: ציינת עובדה מעניינת: שבעצם היתה החלטה לתת לי לעבור את המחסום עלמנת שיהיה קל לעצור אותי.
עד רביעי יס"מ
ת: כמה זמן אתה ביס"מ וכמה זמן אתה מכיר את הנאשם?
ע: שש שנים. הכרתי את הנאשם מהפגנות זו ארצנו.
ת: ספר מה היה.
ע: הגענו במטרה למנוע את כניסתה ועלייתה להר הבית של קבוצת אנשיםהנמנים על נאמני הר הבית ועוד קבוצה של אנשים ימין. היוונו כח חוצץ ביןאלה שניסו לעלות להר לבין כח המשטרה שהיה במקום. פייגלין היה בראשהקבוצה ואמר להם להסתדר בשני טורים ולא להתעמת עם כוחות המשטרה. הואהתחיל לקרוא פרקים מהתורה - תהילים אם אני לא תוהה - ושאר הנאספים חזרואחריו. בשלב מסויים החלו דחיפות של הנאספים כנגד המשטרה והיס"מ. נאלצנולהביא מחסום משטרתי שיחצוץ וימנע את המגע בינינו לבין המתקהלים וימנעמבעדם לעלות במעלה המוגרבים להר הבית. הדחיפות, בראשותו שלך מרפייגלין, המשיכו. הוא אמר שזאת בושה שלא נותנים ליהודי לעלות ולהתפללבמקום הקדוש ביותר לעם היהודי. מר פייגלין ניסה לטפס בכח מעל המחסוםולהכנס בכח להר הבית. בהנחיית הסממ"ז איפשרתי לו לעבור את המחסום וכאשרהוא עבר אותו הודיע לי הסממ"ז קראוזה לעצור אותו. הודעתי למר פייגליןשהוא מעוכב על הפרת הסדר הציבורי והכשלת שוטר במילוי תפקידו. ביקשתיממנו תעודת זהות. הוא אמר שאין לו. והמשיך לנוע לכיוון שער המוגרביםתוך כדי שהוא מתעלם ממני. הוא המשיך קדימה כשידיו מונפות. בשלב זההודעתי לו שהוא עצור. כבלתי את ידיו והובלתי אותו לתחנת המשטרה. ישלציין כי בשעת המעצר, ההתנגדות עדיין המשיכה, אך כשכבלתי אותו ההתנהגותפסקה והוא הלך איתי ללא התנגדות. בכל הארוע השתתף עימי דוב זגורימהיס"מ.
מ: ציינת שאפשרת לי לעבור את המחסום אך לפני כן אמרת שניסיתי לעבוראותו בכח.
ע: לאחר כמה נסיונות, הסממ"ז אמר לי לאפשר לך.
מ: בהמשך אמרת כי הרמתי את ידי ובעצם התקדמתי, לכך קראת דחיפה ולתנועותידיך אתה קראת הדיפה.
ע: גם תמכתי את המחסום המשטרתי כדי שלא יפול על חברי.
מ: ציינת כי ביקשתי מחברי לא להתעמת עם השוטרים.
ע: וכך היה?
מ: נכון. בתחילת האסיפה.
ע: אתה קורא לזה אחר כך עימות עם השוטרים. אני קורא לזה הפרת הסדר. היהברור וידוע שלא תוכלו להכנס להר הבית ואתם ניסיתם בכח לעבור אותנו.
מ: שוב אתה משתמש במושג "בכח" אבל כאשר עברתי את המחסום לא הכנסתי מכותלשום שוטר.
ע: אבל השתמשת בכך שהרמת ידיך וניסית לעבור דרכנו כאילו אנחנו לאקיימים וניסית להרים את המחסום המשטרתי וזה כן שימוש בכח.
מ: הפקודה איננה חוקית. אני מבקש לזמן לכאן את מנכ"ל המשטרה כדי לבררמי נתן את ההוראה הבלתי חוקית. יש כאן הוראה שהיא בלתי חוקית, לדעתי.יש כאן עניין מהותי עקרוני שלא ניתן לוותר עליו. אני רוצה להבין מהמקורה של ההוראה הבלתי חוקית בעליל.
ת: אתה לא צריך את זה...השופט: צריך להגיש בקשה בכתב לגבי מספר העדים שהנאשם מבקש להביא.
מ: אני מבקש שכבודו ירשום שאני מבקש לזמן לכאן את מפקד משטרת ישראל.
|
