ליום הכיפורים – הכפרה המחייבת
|
|
|
|
נכתב ע"י דוד שפיץ
|
|
ז תשרי התשסה 22.09.2004 |
|
עיקר עבודת יום הכיפורים הוא התשובה ותיקון מעשינו. אמרו חז"ל שעצם יום הכיפורים מכפר. אמנם יש להתפלל, להתוודות, לעזוב את החטא ולקבל תיקון לעתיד אבל עצם יום הכיפורים מכפר.
מה יש בה, בכפרה גורפת זו? האם היא משחררת מאחריותנו למעשינו? או שמא היא מטילה חובה נוספת?
הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מסביר, שאי אפשר לו לאדם שלא יחטא כמו שאי אפשר שלא לטעות. אם יהיה האדם בדעה שאין תיקון לטעותו, לא יהיה מרפא לשברו וביאושו ישקע האדם בטעויותיו ולא רק שלא יתקן את מעשיו אלא אף יוסיף לחטוא.
לצורך זה באה התשובה ובא יום הכיפורים, לפתוח לאדם אופקים חדשים, אשר בהם מתוך תיקון מעשיו הקודמים יתאפשר לו להיטיב ולהתעלות בהתנהגויותיו.
זכות זו היא חובה. כאשר מתאפשר לאדם למחוק את הקלקול שבעברו, אין לו אפשרות לראות את עצמו, כשקוע ברוע מעשיו עד שאי אפשר לתקנם וממילא חובה עליו לתקנם. כאשר קיימת כזו אפשרות אין הוא יכול לחמוק מאחריותו למעשיו הבאים והוא מחויב בתיקונם. זו היא החובה שבכפרה, הבחירה לפניך, אם תרצה קח אחריות ותקן את עתידך. |