לפרשת נח – הנהגה בהתפתחויותיה

כך או כך, נח לא נראה כמנהיג בדורו והתנהגותו בעניין בנית התיבה והצלת הגרעין להמשך קיומו של החי בעולם נעשה על פי ההוראות שקיבל, אבל בלי שום יוזמה ובלי כל ניסיון מצדו להרחיב את מעגל הצדיקים/הניצולים או לשנות את גזירת המבול. לעומת זאת, המציאות הפנימית בתיבה והחורבן העולמי במבול, גורמים לנח לתפוס פיקוד. לפי הכתובים, לאחר שיבשו המים מעל הארץ נח הופך לפעיל, הוא שולח את היונה "לראות הקלו המים מעל פני האדמה", כשהיא אינה שבה, הוא מסיר את מכסה התיבה, יוצא ממנה ומקריב קורבנות עולה בהמשך קובעת התורה כי לא יהיה עוד מבול וה' לא יוסיף עוד להכות את כל חי.

בתהליך זה אנו רואים כיצד המציאות הופכת את נח מדמות פסיבית המבצעת הוראות לדמות מנהיגה המממשת את הברכה האלוקית "פרו ורבו ומלאו את הארץ. ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו".

הנהגה מגיעה לראוי לה, לעיתים בפעולתו לקבלה ולעיתים בנסיבות המביאות אותו לכך. גם את נח הביא החורבן שהמיט המבול לידי הנהגה. חורבן ערכי קדם לחורבן הפיזי, כפי שנאמר "ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" ורק אחרי כן נאמר "והנני משחיתם את הארץ".

כמו בימי נח, המבול גרם ליצירת חברה חדשה בהנהגתו, ערכית ומוסרית יותר מזו שקדמה לה אמנם תוך כאב גדול. גם בימינו הנהגה, שתקום כאלטרנטיבה לזו הנמצאת במבוי סתום, תפתח מערכת ערכים חדשה, שתוכל למציאות המתפתחת ותוביל את העולם לתיקונו במלכות שדי.

לעיון במאמר פרשת נח משנת תשס"ד לחץ כאן