בס"ד
ט"ז בתמוז התשס"ב
מערכת כלכלית ליברלית ביהדות
מאת אריה אבישור
אתר האינטרנט של ד"ר נוח ניסני, העוסק בליברליזם הקלאסי, מביא עדות
חד-משמעית להעדפה של מערכת כלכלית ליברלית על ידי היהדות. שאט הנפש
ממיסוי וחיפוש הרנטות (rent-seeking) הכרוכים במיסים מובעת בבירור.
יתר על כן, המילה "שלך" (בסמיכות) מוזכרת שנים-עשר פעמים בפסקה קצרה
המונה שמונה פסוקים להדגיש את ההכרה בכך שכל מה שנמצא ו/או מיוצר
בכלכלה (נכסים ותוצרת) שייך לאזרח הפרטי וכאשר המדינה מפקיעה זאת ממנו
באמצעות מיסים, אין הדבר קונסיסטנטי עם ממלכת האלוהים.
"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר
בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה" (שופטים פרק כ"א ).
התיאור התנכי הנ"ל מתייחס לתקופה של בקירוב שתי מאות שנים המשתרעת
מכיבוש הארץ בהנהגתו של יהושוע עד המלכתו של המלך שאול ע"י שמואל
(המאות ה-11 וה-12 בקירוב לפני הספירה). לפי העדות התנכית, בני ישראל
היו באותה תקופה תחת שלטונם של מועצת זקני ישראל ושופטים שבטיים.
האחרונים שפטו את העם על פי חוקי התורה והנהיגו אותו במלחמות הגנה נגד
התקפות חיצוניות. דהיינו, הם מלאו שתי הפונקציות הראשיות של השלטון
הליברלי: הבטחת השלום הפנימי והחיצוני של החברה, תוך הימנעות מהפרעה
לתפקוד החופשי של החברה.
אבל זקני ישראל, מודאגים מהאיום הפלישתי, ביקשו משמואל להכתיר עליהם
מלך: "שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל הַגּוֹיִם"...
"וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" (שמואל א פרק ח).
תשובתו של שמואל הינה אולי העדות העתיקה והנמרצת ביותר לטובת
הליברליזם שנרשמה בהיסטוריה: "וַיֹּאמֶר--זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט
הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם
לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי
מֶרְכַּבְתּוֹ. וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים;
וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי
מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח,
לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת. וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת
כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן,
לַעֲבָדָיו. וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן
לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו. וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם
וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה,
לִמְלַאכְתּוֹ. צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ לוֹ
לַעֲבָדִים. וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם,
אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם
הַהוּא." התיאור התנכי של תגובת אלוהים לבקשתם של זקני ישראל גם הוא
רב משמעות: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם,
לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי
מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם." מכאן שהתנ"ך מתייחס למשטר שבו " אֵין
מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה" כאל
ממלכת האלוהים.
מקור:
http://www.liberal.org.il/hebrew/perek1.html
אינדיקציה לכללי חלוקת הרכוש בין התושבים, הידועה בכלכלה כ"הקצאה
הראשונית", נמצאת בספר במדבר פרק ל"ג: " וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ
בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ
וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ--אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה
הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה: לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ."
כלומר, התורה קובעת כי הנחלות צריכות להיות פרופורציוניות לגודל
המשפחות, דהיינו, שוויונית במונחי גודל הנחלה לנפש. יתר על כן, הקצאת
הנחלות תתבצע באמצעות הגרלה. אם נתרגם עקרונות אלה למונחי ימינו,
הקצאת קרקעות ומכסות מים בלתי שוויונית לסקטור החקלאי (קיבוצים
ומושבים), והפרטת נכסים בבעלות הציבור לטייקונים כגון: רקנטי, קראסו,
(בנק דיסקונט) דנקנר, אריסון, (בנק הפועלים) אייזנברג (כי"ל), וסבן
(מוצע כעת לבזק) אינה קונסיסטנטית עם הוראות התורה. מה הפלא שאותן
אליטות ומכונות התעמולה המשומנות שלהן רואות ביהדות סכנה ומטיפות
להתרחק ממנה?...
ד"ר אריה אבישור הוא מנהל מרכז מחקר לפיתוח
כלכלי
המאמר משקף את דעתו האישית ולא בהכרח את עמדת המכון
|
