|
חייו של הפרט והשתלבותם באתגרי האומה נמצאים ברקע של הנושאים העיקריים המופיעים בפרשתנו. הנושאים העיקריים, מותה של שרה אימנו ונישואיו של יצחק אבינו, המובילים את הפרשה, הם עניינים אישיים אבל בתיאור התנהלותם אנו רואים תהליך לאומי.
מות שרה אימנו גורם לאברהם לחפש אחוזת קבר. פעולתו נראית כאישית או לכל היותר משפחתית. אבל תאורה בתורה מלמד. שיש כאן הרבה מעבר לפתרון הבעיה האישית שלו. לאחר שאברהם מתעקש על רכישת מערת המכפלה מעפרון החיתי, התורה מדגישה "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב. לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו". רק אחרי ציון קיום בעלותו הפומבית של אברהם על השטח מגיעה התורה לעניין המוביל, "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען". בעניין המשימה שמטיל אברהם אבינו על עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו, יצחק, נראה לכאורה שמדובר במציאת שידוך ראוי. אולם עיון במילים בהן משתמשים אברהם ואליעזר עבדו מראה שיש כאן חוסר התאמה ביניהם. כאשר אברהם מסביר לאליעזר היכן לחפש אישה לבנו הוא אומר "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק". הדגש בדברי אברהם הוא על מקורה הלאומי והאזורי של הכלה המיועדת ולא על זה המשפחתי. לעומת זאת כאשר אליעזר מסביר את הדברים לבני משפחתה של רבקה והוא כמצטט מפיו של אברהם "אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אישה לבני" הדגש הוא על מקורה המשפחתי של רבקה ולא על הלאומי. נוכל להסביר את אי ההתאמה הזו בכך, שאברהם אבינו מדגיש את ההיבט הלאומי, שבמציאת האישה לבנו, ביודעו שמדובר כאן במשהו מעבר לחיפוש ההמשכיות המשפחתית, זהו תהליך ייסודו של הלאום העברי. לעומתו, עבדו אליעזר, האמון על הטיפול בדרישות אדונו בלבד, אינו נזקק לעניין הלאומי באשר אין לו שייכות לזה ולכן מסביר את רצונו של אברהם ברבקה, כאישה ליצחק בנו, כצורך משפחתי גרידא. לסיכום, ניכרים בפרשה שני אתגרים משולבים ומזינים זה את זה. האחד הוא הצורך האישי, הפרטי, כמו קבורה ונישואין והאחר הוא הצורך הלאומי לרשת את ארץ ישראל ולקיים את האומה. כאשר ישתלב הצורך האישי בצרכים הלאומיים יתקיימו שניהם אבל אם ננסה לקיים רק את האתגר האישי, לא יתקיים אף אחד מהם בידינו. לעיון במאמר פרשת חיי שרה – החשיבות שבקביעות משנת תשס"ד לחץ כאן
|
