|
אינני צדיק ובכל זאת, בסוגיית פיצול סמכויות היועץ המשפטי, אני חש כי מלאכתי נעשית בידי אחרים. אני קורא את בן כספית, את בן-דרור ימיני ואחרים, וברור לי שלא יכולתי לומר את הדברים בצורה נוקבת ומדויקת יותר. "המיינסטרים" הישראלי כבר הבין מזמן שחבורה כוחנית השתלטה עליו. עכשיו גם העיתונאים מיישרים קו עם תחושה המבעבעת ועולה בקרב רוב רובו של הציבור מזה כעשור.
מי יודע, אולי עוד נזכה לראות את כלבי השמירה של הדמוקרטיה, מקדימים את הציבור ומסבירים מדוע אי אפשר לענות לגולדסטון ולעמוד על זכותה של מדינה יהודית להתקיים, כשנשיא המדינה שלך ונשיא בית המשפט העליון שלך, מכריזים במפורש שהם אינם חפצים במדינה כזו וחלומם הוא 'מדינת כל אזרחיה' כלשון אהרון ברק, או 'סינגפור של המזה"ת' – כלשון פרס. מי יודע – אולי כשם שאליטת הפרשנים משכילה סוף סוף לבצע את תפקידה ולבטא את מה שהרוב היהודי הבין, אך הושתק, במשך שנים ארוכות בכל הנוגע לכנופיית שלטון החוק, כך נזכה, בסופו של תהליך, לראות את נותני הטון בעיתונות הישראלית נאבקים על זכותם של ערביי יש"ע להגר בכבוד ועל הפניית מיליארדי הדולרים – כעשירית מתקציבה השנתי של מדינת ישראל! – המופנים בכל שנה לתחזוק חלומות ההבל של פרס וביילין, לעידוד ההגירה הזו.
הכל אפשרי בימנו. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך התפקחות רחב היקף, שאיננו יכולים לאמוד את עוצמתו ואת כווני התפתחותו, אך ברור שהיחס לזהות היהודית הוא הגרעין סביבו הוא סובב.
כספית, ימיני וחבריהם, התוקפים ובצדק רב את כנופיית שלטון החוק, נזהרים שלא לרדת קומה ולנסות ולנתח את השורשים שהצמיחו את דיקטטורת ברק. הסיבה לכך היא שרוב נותני הטון בתקשורת הישראלית, שותפים מלאים למחדל הזה. שורש העניין הוא שגם הם – ברובם – רוצים את מה שפרס וברק רוצים, כלומר מדינה שאיננה באמת מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה.
על הישרים שבפרשנים להבין, שהפגיעה האנושה בדמוקרטיה לא צמחה פתאום משומקום. אהרון ברק לא יכול היה להמליך את עצמו על הראשות המחוקקת הנבחרת, סתם כך לבדו. הוא זכה למטריה אווירית ולארטילריה צפופה של התקשורת ושל כל אליטת השמאל - באקדמיה, במכוני המחקר מטעם, בספרות, באומנות, בוועדות הפרסים - בכל פינה. חורבן הדמוקרטיה הישראלית, כלומר השתלטות קבוצת מיעוט על רצון הרוב, נולדו, כשהתברר לשמאל שבכלים הדמוקרטיים אין לו סיכוי להקים כאן את מדינת כל אזרחיה. מה לעשות, והרוב היהודי הפרימיטיבי והחשוך, הצווארון הכחול, יוצאי עדות המזרח, המסורתיים - מהטכניון ומכון ויצמן ועד לשוק הכרמל, וכמובן הדתיים והחרדים – כל הרוב היהודי הגדול הזה אינו מיישר קו עם חזון ההתבוללות של החבורה הנאורה ומתעקש לשמור ואף לפתח את זהותו היהודית.
צודקים כספית וימיני כשהם מצביעים על שכרון הכוח וייצר ההשתלטות חסר הגבולות של "חבורת רחביה" והאוכלים מכף ידה. אך הם אינם רואים, או שאינם רוצים לראות שמדובר במשהו גדול הרבה יותר. מדובר בהשתלטות של דעה אנטי יהודית, על הרוב היהודי, באמצעות תחזוק וניפוח אין סופי של כנופיית שלטון החוק. מה שלא תקראו מחר אצל ה"מיינסטרים" הפרשני, הוא שכנופיית שלטון החוק היא אמנם חוד החנית, אך היא לא יכלה לעשות זאת בלי כנופיית התקשורת, כנופיית האקדמיה ועוד אי אלו כנופיות הממנות את עצמן ושיחדיו חברו להגשים כאן את חזון מדינת כל אזרחיה על חורבות החלום של הרוב היהודי.
הרי זה כל כך ברור מי יתייצב עכשיו לצידם של מזוז ולדור, ומי לצידו של יעקב נאמן. אמת המידה כל כך שקופה. אם אתה שמאלן, שונא חרדים ומתנחלים, תומך נלהב בהזרמה של לא יהודים לישראל, בחורבן התנחלויות והקמת מדינה לעם אחר בארץ התנ"ך, אם אתה תומך נלהב בכל מצעד תועבה, חילול שבת, מכירת חמץ/חזיר ומה לא – ובקיצור, אם אתה רוצה את כל מה שהוא ההיפך ממדינה יהודית – אתה חייב להגן בחירוף נפש על קומיסר הממשלה - מזוז. ואם אתה חי בשלום עם זהותך היהודית, והדמוקרטיה והחירות חשובים לך יותר מן הצורך של כמה אנשים להתבולל בכל מחיר, אז הדיקטטורה שנולדה לנו כאן – מטרידה אותך הרבה יותר.
הנה מתברר, שעצם הצבת הנוסחה, 'מדינה יהודית ודמוקרטית', איננה אלא דמגוגיה אורווליאנית. בכדי שישראל תהיה דמוקרטית היא חייבת להיות יהודית.
*פורסם בnrg |
