|
הטקטיקה ברורה. כדי לעצור את החוק שהוכן בימי ממשלת אולמרט ושחייב משאל עם קודם לירידה מרמת הגולן, בכדי לעצור את החוק המבצר את מעמדה של ירושלים כבירת העם היהודי, בכדי להפעיל את יד שמאל של הליכוד - שולחים את דן מרידור. ובכדי לתת השבוע לגיטימציה להחלטת ההקפאה – שולחים את בני בגין.
במהלך הבחירות המקדימות שקיים הליכוד לפני כשנה, הראה נתניהו לכל מי שמוכן היה לפקוח את עיניו, שהמלך עירום. הוא פעל ללא לאות בכדי לשוות לרשימת הליכוד את הגוון השמאלני ביותר. במלחמתו העיקשת הצליח נתניהו להעביר את ציבור הבוחרים שרצה ימין, אל מפלגת הבובות הימנית כביכול, של ליברמן ולהקים לתחיה את מפלגות הסקטור של הציונות הדתית. מסקרים שניבאו לליכוד כארבעים מנדטים, הובלה דו ספרתית על קדימה ותבוסה צורבת של ציפי לבני, הצליח נתניהו להביא את הליכוד להפסד מולה. כפי שהודה בראיונות עיתונאיים, עשה זאת נתניהו בעיניים פקוחות. נתניהו העדיף ליכוד מצומק וחיבור לשמאל, מאשר ליכוד גדול המגשים את רצון בוחריו.
אם היוודע תוצאות הבחירות, הודעתי בתקשורת כי לדעתי על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שנצחה בבחירות – על ציפי לבני. לא היה צריך להיות ילד חכם במיוחד בכדי להבין איזה מן "בגדים" עוטה עליו המלך. גם לא מסובך היה לראות לאיזה כוון הוא צועד. העדפתי אז, ואני מעדיף גם עכשיו – מלך עירום שהקהל זורק עליו עגבניות, על פני מלך עירום שהקהל מהלל את בגדיו גם כשהוא דורס אותו. אין ספק, אם לבני היתה עומדת כיום בראש ממשלה מעורערת והליכוד והימין היו באופוזיציה, מצבנו היה טוב יותר.
אבל המטרה אינה צריכה להיות צמצום נזקים.
הצבעתי עבור הליכוד – לא עבור נתניהו - כי הליכוד מייצג את הרוב היהודי המסורתי בישראל והוא מכשיר ההנהגה של הרוב הזה. הצבעתי עבור הליכוד כי זהו המסלול הפוליטי היחיד הטומן בחובו סיכוי לשינוי אסטרטגי ארוך טווח. הבעיה היא שכמו שעל המדינה השתלט מיעוט המחזיק בערכים הפוכים לאלו של רוב תושביה, כך גם על הליכוד פנימה, השתלטו כוחות דומים. בכדי להחזיר את המדינה לעם, צריך קודם כל להחזיר את הליכוד לליכודניקים. ואי אפשר לעשות זאת מחוצה לו. צריך להתפקד, צריך להצביע, צריך להיות שייך ולבצע מבפנים את המהפכה. המטרה אינה החלפה סתמית של השלטון בבובה הימנית התורנית ששוב תבצע עם קולות הימין את מדיניות השמאל. המטרה היא שינוי מוחלט בכוון אליו דוהרת מדינת ישראל. אבל מפלגות הימין המליצו על נתניהו לנשיא, וזה – בערמומיותו הרבה, הבין שביבי יביא את הסחורה טוב יותר מציפי לבני ונתן לו את השלטון.
למרות מאמצי נתניהו, בחר הליכוד רשימת חברים שלרובם השקפת עולם לאומית. הסיבה המרכזית לכך היא תחילתה של התפקחות בציונות הדתית והתפקדות של אלפים מחבריה – אל מפלגת השלטון. רבים מהחכ"ם בליכוד, הם כיום אנשים דתיים ולאומיים לא פחות מחברי מפלגות הימין. אולם בשונה ממפלגות הסקטור, אי אפשר להשאירם באופוזיציה או להיפטר מהם בשעת משבר וכח השפעתם גדול הרבה יותר.
ובכל זאת, יוזמת ההקפאה של נתניהו מראה שנית, כי אין זה משנה עד כמה ימניים הם חברי הכנסת של מפלגת השלטון – כמו בימים שקדמו לגירוש, בסופו של דבר הגוף הולך אחרי הראש. מי שחשב שאפשר להציל את מדינת ישראל מן המשבר, בלי "ראש יהודי" – מוצא עצמו שוב במסלול ההתנתקות.
קודם לתחילת המצעד, התלבש המלך בהבטחות נאמנות לגולן, לירושלים ולגושי ההתיישבות. ביטול חוקי החיזוק לגולן ולירושלים, כמו גם החלטת ההקפאה האחרונה, מותירים את המלך עירום ועריה. הכתובת על הקיר ברורה – ירידה מן הגולן, חורבן יש"ע וחלוקת ירושלים, פעולות שכמו ביציאה מן הגוש רק יביאו עלינו את המלחמה הבאה בתנאים איומים. מצעדו של המלך מוביל אותנו אל משהו קשה פי כמה מטראומת גוש קטיף. מצביעי הליכוד יזכרו אז היטב מי היו חבריו ושריו שהצביעו בעד החלטת ההקפאה שפתחה את הפתח לאסון, ומי התנגדו לה.
כשהליכוד יחזור אל הליכודניקים, ראש המחנה הלאומי לא יהיה יותר בובה ימנית והמדינה תחזור אז אל העם. כדי להחליף את הראש הקיים בראש יהודי בריא, הנאמן לעם ישראל לארצו ולא-לוהיו, צריך להמשיך בתהליך השתלבות הציבור האמוני בליכוד.
זה כל כך פשוט - התפקדו לליכוד והחזירו את המדינה לעם.
*פורסם במקור ראשון
|
