המנוע מאחורי דחיית ערעורו של ח"כ דן מרידור על הצעת החוק המחייבת משאל עם קודם לויתור על שטח ישראלי בגולן או בכל מקום אחר (מז' ירושלים), היה ח"כ יריב לוין.

שתי הקצוות הללו – מרידור ולוין חברים באותה מפלגה – הליכוד.

כזכור - החוק שהתבשל עוד בימי ממשלת אולמרט, עבר אז בקריאה ראשונה וקיבל תמיכה רחבה גם מחברים בקדימה, הועלה בשנית להצבעה בשל חילופי השלטון שאירעו בינתיים. לכאורה עניין טכני שלא אמור היה לעקב את קידום החוק. אם 'קדימה' מעבירה את החוק, על אחת כמה וכמה שהליכוד אמור לעשות זאת. וראה זה פלא – השר דן מרידור הגיש ערער לוועדת השרים בנסיון למנוע את החקיקה. מול מרידור התייצב ח"כ יריב לוין ובתום ההתגוששות המביכה הזו – חזר החוק להצבעה ועבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת.

שני לקחים חשובים ביותר אנו לומדים מן הסיפור הזה.

הלקח הראשון הוא שהמאבק הפוליטי על ארץ ישראל מתנהל בתוככי הליכוד. לחברים מתוך מפלגות הימין האחרות שמור מקום של כבוד בעיצוב דעת הקהל. אולם בסופו של דבר מדובר בעוד סוג של הפגנה, הפגנה פנים פרלמנטארית, לא בכוח פוליטי מעשי. הן כוחות החורבן והן כוחות הבניין הפוליטיים הממשיים נמצאים בתוך הליכוד.

לפני שנה, הטיל בנימין נתניהו את כל כובד משקלו בכדי להביא לבחירתם של כמה וכמה 'דן מרידורים' לרשימת הליכוד בכנסת. הוא גם נלחם מלחמת חורמה נגד בחירתם של כמה וכמה 'יריב לוינים' – שנתמכו על ידי קבוצת 'מנהיגות יהודית'. למחרת הפריימריס  השווה 'ידיעות אחרונות' בין רשימת מומלצי 'מנהיגות יהודית' לבין רשימת מומלצי נתניהו והראה כי רק שניים ממומלצי נתניהו נכנסו. עוזי דיין, אסף חפץ ואחרים נשארו בחוץ. קבוצת מנהיגות יהודית קצרה הצלחה גדולה יותר.

הציבור הנאמן והמפוקח שהתפקד לליכוד יכול אם כן לרשום לעצמו הישג פוליטי חשוב ביותר – התפקדותו והשתתפותו בבחירות הפנימיות בליכוד יצרו חומת מגן חשובה סביב הגולן וירושלים. ובמילים פשוטות – התפקדת לליכוד, שמרת על ארץ ישראל.

אולם ישנו לקח חשוב נוסף שעלינו ללמוד מן המאבק המוזר הזה בתוככי הליכוד.

ברור לחלוטין שאת הערעור והניסיון למנוע את חקיקת החוק, לא הגיש מרידור על דעת עצמו. מרידור עשה זאת בשליחותו של נתניהו. כלומר כבר לפני שנה, כשנתניהו נלחם נואשות בכדי לשבץ ברשימת הליכוד חיילי שמאל נאמנים לרוב, הוא לא עשה זאת בכדי לשמור על ארץ ישראל... מי שעדיין ניסה להשלות את עצמו, יכול היה להיווכח עכשיו, כשניסה נתניהו באמצעות החיילים הללו למנוע את חוק משאל העם, כי לנתניהו תוכנית נסיגה מסודרת מהגולן, מהשומרון וממזרח ירושלים.

הלקח החשוב העולה מכאן הוא שההקפאה הנוכחית אינה בשום אופן מהלך נפרד ומנותק. מדובר בשלב נוסף מתוך תוכנית מסירה כוללת של חלקי הארץ ששוחררו בששת ימי הניסים.

השיטה בה נוקט נתניהו בכדי לשכנע את הכוחות ה"שקולים" וה"פרגמאטיים" כביכול, בימין, בדבר נחיצות ההקפאה, היא אותה שיטה מלוכלכת המתמצה בסיסמה שתבע שרון: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". באמצעות השליטה במידע מתיימר השלטון לדרוש צייתנות למהלכים בלתי מוסריים ובלתי הגיוניים. אולם ההיסטוריה הקצרה שלנו מלמדת אותנו שוב ושוב, שהתמונה הנגלית מ'בית אל' ו'קדומים', מדויקת הרבה יותר מהבנת המציאות של ראשי השלטון. דברים שרואים מכאן, משם - כבר אי אפשר לראות.

תמיד בסוף מתברר שצדקנו. שרון הודה שטעה כשהחריב את ימית. וכמובן חזר על טעותו בגוש קטיף. ביבי, שבידיו היה הכוח הפוליטי למנוע את הגירוש, לא הודה בטעותו ולא הגיע מעולם לדרגתו של שרון. למרות שעשה מעשה זמרי והצביע 'בעד', מבקש הוא להשכיח זאת ולבקש שכר כפנחס כמי שכביכול התנגד. ברור שהאנשים הללו יחזרו שוב ושוב על אותה טעות כשזו תשתלם להם. אסור לקחת ברצינות את טיעוני המידע הסודי. מה שאי אפשר להסביר בגלוי אי אפשר להסביר בכלל. הנשיא בוש שהבטיח להסיר את האיום האיראני קודם פרישתו, נמנע מלעשות זאת. האם מישהו חושב ברצינות שאובמה יכנס עכשיו למלחמה באיראן בגלל שביבי הקפיא את הבניה ביש"ע?

ההיסטוריה הישראלית הקצרה מלמדת אותנו שוב ושוב שבשעת מבחן אמיתית איננו יכולים לסמוך על שום גורם זר. כלומר ישראל תהיה חייבת בסופו של דבר לטפל בעצמה באיום האיראני. האם ההקפאה תיתן לישראל את הלגיטימציה הדרושה למתקפה באיראן, יותר משנתן הגירוש מגוש קטיף? האם האיראנים בעשרת החודשים הללו יהפכו חלשים ופגיעים יותר?

הדברים שרואים משם, אין להם ולא כלום עם אובמה השקוע כולו באפגניסטן ובצרותיו הכלכליות. אם לא היה אובמה, ביבי היה צריך להמציא אותו. הדברים שרואים משם הם השמאל הישראלי הממתין בקוצר רוח לליטרת הבשר שבתמורה לה, יוסיף ויניח לנתניהו לשלוט. לא הלחץ האמריקני הביא לחורבן קטיף (בוש אף התנגד להתנתקות), ואין זה לחץ אמריקני בלתי נסבל המביא להקפאת ההתיישבות עכשיו. הכל מתחיל ונגמר בין היהודים לבין עצמם, ושדה המערכה הפוליטי בו מתנהל המאבק הוא אך ורק הליכוד. מי שאינו עולה על המגרש הזה, מפקיר את המערכה.

*פורסם במקור ראשון