קריסת המפלגות הגדולות אל עבר מרכז חסר משמעות יצרה וואקום ההולך ונפער בלב הפוליטיקה הישראלית – דרישה לפנים חדשות ולמשמעות חדשה. ראשון חש בכך השמאל. לתופעות כגון המניפסט החדש ויאיר לפיד המזהות את הצורך ההולך ומתהווה, מצטרף עכשיו שחקן חדש – רון חולדאי. חולדאי זה, מאס ככול הנראה בענייני הביוב והגננות של עירו והחליט גם הוא לקפוץ אל תוך החלל הפתוח שנוצר בשל אובדן המשמעות של הפוליטיקה הישראלית.

המודל שבחר לו חולדאי הוא כמובן טומי לפיד – כלומר שנאת החרדים. על גלי השנאה אפשר להתקדם במהירות, כך הבינו לפיד ועכשיו חולדאי. ההיסטוריה הכואבת של הפוגרומים מלמדת שיש להם "אילנות גבוהים" להיתלות בהם. "הכה בחרדים ואסוף מנדטים של שנאה". כך נחת עלינו משומקום הספין של תקציבי החינוך והחרדים – עניינים המעניינים את חולדאי כקליפת השום. וכי בוחן כליות ולב הנני? מניין לי שהנושא הזה כלל לא מעניין את חולדאי? ובכן אילו היה חולדאי מכוון את חיציו בראש וראשונה אל הסקטור הגדול והבולט ביותר בניצולו הציני את החברה והכלכלה הישראלית, ציבור שלמרות שהוא עובד ועוד איך, למעלה מחמישים אחוז מכספי הביטוח הלאומי בישראל זורמים לכיסו בעוד שתקבולי המיסים ממנו שואפים לאפס, אילו חולדאי היה מדבר על הערבים כמו שהוא מדבר על החרדים – יכולתי להתחיל להתייחס לדבריו ברצינות.

חולדאי אינו מייחס חשיבות כל שהיא "ללימודי הדת"-כהגדרתו - ומתוך שילוב "מנצח" של בורות ושחצנות הוא קובל על בורותם של החרדים. אבל אפילו לשיטתו של חולדאי, עדיין אמורים היו החרדים לקבל עדיפות על פני ציבור המזדהה בגלוי עם אויבי המדינה, ציבור המעורב באופן ישיר או עקיף ברוב פיגועי הטרור בישראל, ציבור שכשטיל של החיזבאללה ממית את אחד מבניו – הוא מכנה את הבן שאהיד תוך הזדהות מוחלטת עם המשגר...

אך חולדאי מעדיף כאמור לפתור את הערבים בשפה רפה ולמקד את חיציו בחרדים. "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים" אמר פעם חתן פרס ישראל יגאל תומרקין. ייתכן שהגרוטאה המפוארת מעשה ידי האנטישמי הקטן הזה – המגלה הזדהות פומבית עם הנאצים ומקבל כמובן את פרס ישראל...עשתה משהו לחולדאי המשקיף אליה ממשרדי עריית תל אביב שנוכח הכיכר. בקיצור בואו ונקרא לילד בשמו. לא דאגה לישראל יש כאן אלא אוטו - אנטישמיות – שלא רק היהודי גולדסטון לוקה בה.

אגב – אני דווקא בעד ביטול זרם החינוך החרדי, כמו גם שאר הזרמים. אני חושב שהמדינה צריכה למשוך את ידיה מן החינוך בכלל. חובת החינוך היא של ההורים, לא של שר החינוך כפי שמופיע היום בחוק. כבר הראיתי מעל במה זו שבכסף שהמדינה לוקחת מאיתנו כדי לחנך כביכול את ילדנו, יכולנו לייצר בעצמנו כיתות של שבעה תלמידים עם מורים המרוויחים פי שניים ויותר, מהמורים שמלמדים היום בכיתות של ארבעים. לא מסובך להבין לאיזו רמת חינוך ניתן להגיע אם רק נזיז הצידה את המתווך המפלצתי הזה שהקימה המדינה בינינו לבין חינוך ילדנו. המתווך הזה זולל את התקציב הגדול ביותר מכל משרדי הממשלה מלבד משרד הביטחון. בטל את המפלצת הזו ותחזיר להורים את הכסף בצורה של שוברי חינוך לילדיהם. תן למורים המוכשרים ביותר להתחרות על לב ההורים ולהרוויח כמה שיותר. ובאשר לתכנים? זה ממש לא העסק של גדעון סער מה ברצוני ללמד את בני. "חייב אדם ללמד את בנו אומנות" – כלומר מקצוע. זוהי הנחיית התורה ואינני מכיר הורה שאינו רוצה שבנו יזכה לתעודת בגרות ולחינוך הטוב ביותר.

עכשיו, אחרי כל ה"אגב" הזה שהתארך מעבר למה שהתכוונתי, הרשו לי לחזור לסיפור של חולדאי. ביום שישי כשראיתי שה'ספין' האנטישמי הזה לא משרת רק את חולדאי אלא כבר מהווה את התירוץ של ציפי לבני לחזור לממשלה "כדי להילחם בסחטנות של החרדים" – התחלתי לראות כאן את טביעות אצבעותיו של אדלר או איזה יחצ"ן צמרת אחר. אפילו איילה חסון תהתה בשידור חי מי מגלגל את הספין הזה. אנו עדים כנראה לקמפיין מתוחכם שנועד להכניס את 'קדימה' לממשלה. חולדאי הוא רק קוביית הדומינו הראשונה והוא כבר יגזור איזה קופון מהתפקיד שהוא ממלא. התמונה הגדולה יותר היא שמשתמשים בשנאת החרדים בכדי לייצר מפץ פוליטי שייתר את כל המפלגות שעוד מאמינות במשהו וירכז את כל הכוח הפוליטי בגוש השום-דבר שבמרכז.

יש איזו סמליות בכך שמשתמשים בראש עריית תל-אביב, בכדי למסור את ירושלים.

*פורסם ב-nrg