|
"וושינגטון עוקבת בדריכות אחר ההצבעה בליכוד". כך דווחו כותרות העיתונים ערב ההצבעה שהוצגה- ובצדק - כהתמודדות אישית בין נתניהו לביני.
מדוע עניינה כל כך את וושינגטון, הצבעה על שינוי תקנוני המתנהלת בתוככי מפלגת השלטון?
נו טוב – מי שאינו מרמה את עצמו, מבין היטב שנתניהו זקוק היה לשינוי הזה בכדי לתת לאובמה את מה שהבטיח לו במסתרים – כלומר את הקמת מדינה פלסטינית בכל שטחי יש"ע שירושלים – בירתה.
ומי ניהל את המאבק הזה? – פרופ' אריה אלדד? אולי ליברמן? או פרופ' הרשקוביץ?
כמו אלדד וחבריו בימין, יכולתי גם אני לוותר מראש על כל המאבק הזה ולתת לראש הממשלה לצעוד בטוחות אל חלוקת ירושלים. למה לי המלחמה הזו נגד ראש ממשלה וראש תנועה וכל הממסדים והמשאבים האין סופיים העומדים לרשותו – ועוד לא דיברנו על השטיקים והטריקים ושאר רמאויות וגנבות שהתחוללו סביב ההצבעה ההיא – מה אני צריך את זה בכלל – הרי יש חברי כנסת שלשם כך בדיוק הם נבחרו ולשם כך הם מקבלים משכורת ואמצעים – אז למה אני צריך לעמוס על כתפי את המאבק על ירושלים, למה לא הם?
התשובה מאוד פשוטה. אלדד וחבריו כלל לא על המגרש הרלוונטי, לא ניתן לצפות מהם למאבק ואכן איש לא ציפה...
מחאה – כן! הפגנות פנים פרלמנטאריות – וודאי! וגם, אולי, שיפור תנאי המגורשים בעבר ובעתיד – כלומר קרון נוח יותר ברכבת הדוהרת לחורבננו, אולי גם בתחום הזה, יכול אלדד להצביע על הישג כל שהוא – אולי, לא בטוח, אבל אולי...
מן הפינה הזו, פונה אלדד אל מי שגרם לרוה"מ להיגלות כאחד הריקים, להתרוצץ שבועיים בין עסקנים מיוזעים, לנהל קמפיין שלם בכל רחבי הארץ, נגד אחד – שכלל אינו ח"כ, אבל הצליח להכניס את ראש הממשלה בדיוק למרחב שניסה להסתיר – כלומר ירושלים. מן הפינה הבלתי רלוונטית בעליל הזו, פונה אלדד בבוז ואומר" "הו תמימות קדושה".
מאז שקמה 'התחייה' וכל עשרות בנותיה נכדיה וניניה, לא הצליחה הקונספציה של מפלגות הימין, להציל ולו גרגיר אחד של ארץ ישראל, משהוחלט למוסרו לאויב.
אמת – גם אנו – 'מנהיגות יהודית' – לא הצלחנו. אך אגלה לך סוד – פרופ' אלדד יקירי – לא בשביל ארץ ישראל נכנסנו לליכוד. נכנסנו אליו בשביל הנהגת ישראל. אמנם מצאנו עצמנו בנקודת השפעה פוליטית חזקה לאין ערוך ממפלגות הסקטור ומובן שאנו מחויבים להשתמש בכוחנו הפוליטי גם בכדי לנסות ולהגן על ארצנו, אבל החיבור שבין השלטון לבתי המשפט, מבטל את הדמוקרטיה הן בליכוד והן מחוצה לו וכל המאבקים הללו נועדו לכישלון.
המטרה אם כן היתה ונותרה , הנהגה מאמינה למדינת ישראל. בדרך להגשמת המטרה הזו, מילא עד היום הליכוד תפקיד חשוב מאין כמותו. מי בכלל העז לחלום את החלום של מנהיגות אמונית למדינת ישראל, לפני כעשור כשנכנסנו לליכוד? סלח לי – אלדד יקירי על חוסר הצניעות – אבל לא מסובך להבין שנתניהו והאליטות שרתם עצמו לעגלתן, מוטרד מעבדך הנאמן קצת יותר משהוא מוטרד ממך. הסיבה לכך היא שהחלום הזה החל לקרום עור וגידים. העלייה על מגרש ההנהגה הלאומי צירפה לחלום הזה מעגלים הולכים ומתרחבים שמאסו במחאות חסרות תוחלת ומבקשים תשובה מהותית. הם כבר יודעים מה לרצות וכשרוצים זו כבר לא אגדה.
אם כן – מדוע הצבנו סימן שאלה מעל המשך הישארותנו בליכוד?
בעקבות ההצבעה האחרונה נוצר מצב חדש במפלגה. עד לאותה הצבעה ידע כל ישראלי שכשהוא מצביע שמאל הוא מקבל שמאל, וכשהוא מצביע ימין הוא מקבל – כמובן – שמאל... ההצבעה האחרונה במרכז הליכוד העתיקה את המשוואה הזו אל תוככי מפלגת השלטון. כיום, לא רק להצבעה שלך אין משמעות, גם להתפקדות שלך אין כל השפעה. החיבור הנפשע בין נתניהו לבין בית המשפט העליון הפך את התהליך הדמוקרטי הפתוח במפלגת השלטון לבדיחה עצובה ונכון לעכשיו הליכוד כבר אינו מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי אלא של העומד בראשו בלבד. כמו ליברמן, כמו ש"ס.
האם התהליך הזה הפיך? איננו יודעים ולכן אנו בוחנים בזהירות את המציאות ולא ממהרים לקבל החלטה.
אנו מתפללים לא-לוהי ישראל שכפי שכיוון אותנו במסלול הנכון אל תוך הליכוד, כך ימשיך לכוון את צעדנו בהמשך הדרך להנהגת ישראל. איני מחזיק מעצמי "קדוש" יותר ממך – פרופ' אלדד – אבל מידה מסוימת של תמימות אכן מצויה בי, תמימות שנותנת כוח, תמימות להאמין שכשאתה מציב לעצמך את המטרה הנכונה – האמת כבר תורה דרכה. בין אם נישאר בליכוד ובין אם לאו, כשנחליט על המשך הדרך, אני מאמין שאנשי אמת איכותיים כמותך יהיו הראשונים להצטרף.
*פורסם במקור ראשון |
