השבוע יצאו ילדינו לחופש הגדול. חופש שהוא גדול וארוך מידי , ויש בו מספיק זמן לחשוב האם זו גזרה משמיים או שניתן לשנות.

מערכת החינוך פועלת היום לפי שני לוחות שנה , הלוח העברי והלוח הלועזי.

ההתאמה בין שני הלוחות יוצרת פתרונות משונים שאלמלא היינו רגילים אליהם הם היו נראים בעינינו מוזרים מאוד. שנת הלימודים אמנם נקבעת לפי הלוח העברי אך תחילתה לפי הלוח הלועזי. כך למעשה אין לנו מבנה שנה קבוע , ובכל שנה טורחים המנהלים והמורים לבדוק , כמה ימים מלמדים לפני ראש השנה , ומתי תחול בהתאם המחצית או השליש. גיל השייכות לכיתה נקבע גם כן לפי הלוח הלועזי. לכן במקום שכל התלמידים יהיו בני אותו גיל ויחגגו אותה שנת הולדת , ובשנה אחת יהיה לכולם בר מצווה או בת מצווה , נוצר מצב בו יש תלמידים שכאילו הרוויחו שנה , והם חוגגים את בת המצווה בכיתה ז' ובר המצווה בכיתה ח' , דבר שמקשה על תכנון שנה משותפת לכולם.

בתחילת שנת הלימודים הבאה תשע"א יש רצף של חופשות שלא מאפשר כניסה מסודרת ללימודים. התלמידים יתחילו את השנה כאשר הם לומדים שישה ימים לפני ר"ה , עוד חמישה ימים בין ר"ה ליום כיפור, ועוד שלשה ימים עד סוכות. לעומת זאת בשנה שלאחר מכן בתשע"ב הלימודים יתחילו חודש לפני ר"ה, דבר שמאפשר כניסה טובה וחלקה לשנת הלימודים.

אלו מקצת מהדוגמאות בהן נראה האבסורד בעירוב של שני הלוחות.

כשיהיה לכולנו שר חינוך אמוני , שנת הלימודים תתחיל תמיד בראש חודש אלול והיא תאפשר תכנון קבוע מראש. הילדים ירשמו לפי לוח השנה העברי ולכולם תהיה בר מצווה בכיתה ז' ולכולן בת מצווה בכיתה ו'. החופשים יחולקו לאורך השנה בהתאמה לחגים ולצורך לנפוש, ולכן החופש הגדול יקטן. לאחר 2000 שנות גלות ילדי ישראל יתרגלו לחשוב במונחים של לוח עברי ויחושו את דופק החיים היהודים בצורה טבעית.  החייאת הלוח העברי במערכת החינוך הוא צעד שיש בו להביא להזדהות והתחברות לחיים יהודיים, בלי הנוגדנים של כפייה מעשית  בתחום האישי.

עד אז תנפשו בשלום ובשמחה, שמרו על הילדים, סעו בזהירות והתפללו בבקשה לרפואתו של דוד יוסף בן פייגי פרל פייגלין יחד עם כל חולי ישראל.

*פורסם במקור ראשון