23.09.2017
 

"מדינת הלכה"? אין חיה כזאת

המושג "מדינת הלכה" עולה מידי פעם על סדר היום הציבורי על ידי אותם גורמים המנסים להפחיד אותנו שהנה באים וכופים על כולנו סדרי חיים שיחדרו אל חיינו וישעבדו אותם – לפחות כמו באיראן החומייניסטית. בדברים הבאים נראה שלא רק שאין ממש בדברים האלה, אלא שהמושג "מדינת הלכה" כלל איננו רלוונטי למציאות הנוכחית של חיינו. אין חיה כזאת.

יתר על כן: אין היום לעם ישראל בכלל, ולציבור היונק מתורת ישראל בפרט, שום תשובה רצינית ומפותחת לשאלת צורתו המבוקשת של המשטר הראוי למדינת ישראל כמדינה יהודית. אין כיום חלופה תורנית למשטר הנוכחי של מדינת ישראל. את הרקע והסיבות להתפתחות מצב זה ננסה להסביר באופן מפורט בפסקה הבאה.

התורה שבעל פה, ובמיוחד כפי שהתגבשה והתנסחה בגמרא, התפתחה בתקופה בה עם ישראל כבר לא חי חיים לאומיים-ריבוניים בארצו. היא התפתחה ברובה בגלות בבל, וגם התלמוד הירושלמי שהתפתח בארץ ישראל, התגבש בתנאים של אובדן הריבונות הישראלית בארץ. עניינה של התורה שבעל פה הוא פיתוח ויישום עקרונותיה של התורה שבכתב במציאות החיים המשתנה. מציאות החיים בתקופת הגלות הייתה חיים במסגרות של פרט, משפחה ולכל היותר קהילה. זו המציאות אליה מתייחסת בדרך כלל התורה שבעל פה המוכרת לנו ומציאות זו היא שואפת להדריך לפי עקרונותיה של התורה שבכתב. המסכת יחידה כמעט שעוסקת בסוגיות של המשטר המדיני וההדרכה הלאומית הראויים היא מסכת סנהדרין. אפילו שם העקרונות היסודיים של תורת ישראל בנושאי המשטר, מפותחים רק בצורה ראשונית. עם זה עדיין "אי אפשר לבנות מדינה". חסרון זה איננו מהווה כמובן טענה כנגד הוגי התורה שבעל פה, שכן לא אלו היו הנושאים שדרשו את התייחסותם באותה עת.

צורתו של המשטר הראוי במדינת ישראל כמדינה יהודית איננה יכולה להיות מה שנקרא בשיח הציבורי של זמננו "מדינת הלכה". מושג זה הוא למעשה פיקציה. ההלכה, כפי שהיא מגובשת בימינו, איננה מתייחסת לממד המדיני, אלא לחיי הפרט, המשפחה והקהילה בלבד, כאמור. מזה כאלפיים שנה לא עסקו חכמי ישראל בסוגיות אלו ברמה ובפתוח הנדרשים, וגם אילו היו עוסקים בהן היה צורך בדיון מחודש לחלוטין נוכח שינויי המציאות מאז. אין היום לתורת ישראל תשובה מוכנה לשאלות יסודיות כמו: מהו מבנה המשטר בישראל, מה אופי הכלכלה לפי הרוח הישראלית, מה מדיניות החוץ הראויה לה ועוד ועוד.

מובן מאליו שכשאנו אומרים שאין להלכה היום תשובות מוכנות, איננו מתכוונים לומר שלא עשויות להיות לתורת ישראל תשובות לשאלות אלו בעתיד. אדרבא, העקרונות להתייחסות לממדים המדוברים של חיינו מצויים במקורות – בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה – אלא שדרוש תהליך יצירה, בכדי להפיק מהם את ההדרכה הלאומית הנחוצה.

ובכן, כל מה שניתן כרגע להגדיר הוא את הכיוון הכללי שאליו יש לחתור וכיצד באופן כללי אמורה להראות מדינה יהודית. בדברנו באופן כללי על מדינת ישראל כמדינה יהודית, מתכוונים אנו למדינה מודרנית, מפותחת, שכל מערכות חייה בנויות על פי הרוח הישראלית ועל מנת להביא אותה לידי ביטוי; מתכוונים אנו למדינה רלוונטית לתקופתה וזמנה, מעורבת בין העמים, המסוגלת לשלב במסגרתה את כל היקר והטוב מכל הישגי האנושות בכל תחומי החיים; מדינה בה החרות והבחירה החופשית הן יסוד הווייתה; מדינה שהיא יהודית והמצע המשותף לכל אזרחיה הוא הזהות היהודית, כלומר אין בה כבר את החלוקה הסוציולוגית הנוכחית, חלוקה מופרכת מעיקרה, בין דתיים לחילוניים. מדינה המתנהלת על פי משטר שתואם את רוחה, יעדיה וצרכיה הייחודיים של האומה הישראלית.

בכדי ליצור מדינה שכזו דרוש מאמץ יצירה לאומי של שניים-שלושה דורות. במסגרת יצירה זו יצטרכו לדון כל הסוגיות הקשורות למושגים של מלכות ישראל, סנהדרין, המשפט העברי וכ"ו. היקף הסוגיות המתעוררות בדיון מסוג זה ומהותן אינם כאלו שהוגה בודד מסוגל לתת להן תשובה שלימה. מתכוונים אנו למהלך של יצירה בהיקף לאומי, אליו מגויסים ובו משתתפים מרב הכוחות התורניים, הרוחניים והאינטלקטואליים של האומה. מהלך זה צריך להיות פתוח, חופשי ומשוחרר על מנת שיהיה אותנטי ומהותי ויביא את התוצאות המיוחלות. את תהליך היצירה הזה ניתן אולי להשוות, אבל במהופך, לתהליך היצירה שריכז בזמנו רבי יוחנן בן זכאי ביבנה, עת הורגש הצורך לחדש את התורה שבעל פה על מנת שתוכל להורות לעם את דרכו בשנות הגלות הארוכות.

עם ישראל, שידע רק לפני דור או שניים, ליצור תרבות ביטחונית מפוארת יש מאין, שידע לפתח חקלאות, התיישבות, מדע תעשיה וטכנולוגיה, תוך מאמץ לאומי משותף של חלק גדול מכוחותיו, ידע גם לעמוד במשימה המוצבת בזה. התנאי היחיד הוא הנהגה אחראית היודעת את המשימות הלאומיות המוצבות בפניה. הנהגת האומה לקראת השגת האתגר של יצירת משטר ישראלי למדינת ישראל היא מן המשימות המרכזיות שההנהגה האמונית עתידה ליטול על כתפיה.

אבל, עד שתהליך היצירה הכרוך בהקמת משטר ישראלי מקורי שכזה יוכל לצאת אל הפועל – ומדובר כאמור בדורות אחדים לפחות – אין לנו אלא את מדינת ישראל, זו שלנו היום, על בסיס המשטר הדמוקרטי הנוכחי.

אלא, שגם במצב הנוכחי, ניתן לבסס התנהלות דמוקרטית בעלת כיון יהודי – דמוקרטיה יהודית – דמוקרטיה המדגישה את ערכי המוסר, התרבות, המשפט וההיסטוריה המקוריים של עם ישראל. התנהלות שכזו חיונית היום יותר מתמיד וראוי שתבוא במקום רוח הנכר השולטת היום, רוח המשכיחה מעם ישראל את עצמו ואת ייעודה ההיסטורי של מדינת ישראל.

 

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613