21.11.2017
 

כוחו של הליכוד

ב"ה

לפני כחמש שנים, הודעתי על כוונתי להיכנס כקבוצה,במסגרת תנועת מנהיגות יהודית, לליכוד. נפגשתי עם ליכודניקים רבים בהווה או בעבר, אנשים אידיאולוגיים וישרי דרך, ומרובם הגדול קיבלתי תגובה דומה:

"הם יאכלו אתכם לארוחת בוקר",
"הליכוד היום זה רק ג'ובים ואינטרסים אישיים",
"או שתהפכו להיות כמותם או שתמצאו את עצמכם בחוץ בתוך זמן קצר...".

לשמחתי לא נעניתי לאזהרות וראה זה פלא. לא הפכנו לאנשי הג'ובים והאינטרסים, גם אין לנו שום כוונה לעזוב את המפלגה בחמישים השנים הבאות. במקום זאת התחולל תהליך הפוך. הגורמים האידיאולוגיים במפלגה זקפו את גוום. מפלגת השלטון הלאומית הפכה מגוף שזנח את ערכיו ושעיקר הדיון הפנימי בתוכו נסוב על אופן חלוקת השלל, לגוף, שעיקר דיוניו הפנימיים חזרו והופכו להיות מהותיים. קשה להמעיט במשמעות הקטליזציה האידיאולוגית שעורר גוף משמעותי ונחוש אשר הצטרף לתנועה ללא תג מחיר. מובן שהאינטרסים והיצרים נותרו על כנם כמו בכל מפלגה. אך את קדמת הבמה בליכוד, חזר ותפס הדיון האמיתי. מדינת ישראל מתברכת כיום במפלגת שלטון אשר חוזרת ובודקת את עצמה כל הזמן לאור הערכים שאיתם יצאה לדרך. רוה"מ שרון שכבר ראה במפלגתו גוף חסר אידיאולוגיה, לא הבין את השינוי כשפנה לדרך העומדת בסתירה מוחלטת לערכיה המקוריים. כיום מוצא עצמו שרון, נאבק על ההגמוניה במפלגתו שלו. לעיתים מפסיד, לעתים מנצח, אך חוסר ההבנה שמגלה שרון בקשר לזרמי העומק האמיתיים בתנועתו, יגרום בסופו של דבר לכך שהוא ימצא עצמו נזרק בביזיון ממפלגת השלטון.

בהצבעת הכנסת על תוכנית ההתנתקות, התפלג הליכוד. חציו הצביע הצבעה אידיאולוגית נגד תוכנית מנהיגו. חציו האחר התעלם מן האידיאולוגיה ודבק בשרון.

דומה כאילו מפלגת השלטון מתרסקת. אולם מספידי מפלגת השלטון הלאומית אינם מבינים את סוד כוחה. הליכוד הוא המפלגה האחרונה בישראל, שאינה מפלגה סקטוריאלית. הוא אינו מפלגת הדתיים או שונאי הדת. אינו מפלגת הימניים, הספרדים, השמאלנים, או הערבים. הליכוד הוא מפלגת הישראלים. מפלגת המעמד הבינוני, מפלגת כל העדות, והעיקר – מפלגה שהזהות היהודית (לא הדת) מהווה בה את אתוס היסוד ונקודת המוצא. לא שרון הביא לליכוד את הניצחון כי אם להפך, הליכוד כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – הביא את הניצחון לשרון. מי שיפרוש מן המפלגה יעלם במדבר הפוליטי ומי שיישאר, ינהיג ויקבע את סדר היום הלאומי. מי שיתעקש לפנות עורף לדרכו של המחנה הלאומי (כתומכי שרון במפלגתו) לא יוכל לאורך זמן לאחוז בזנבה של התנועה המנהיגה אותו. כוחו ילך ויפחת ובסופו של דבר הוא ייפלט מן התנועה. תהליך זה צפוי שיחזיר את התנועה הלאומית אל עצמה. התפוררות המפד"ל, תוביל במקביל, להשתלבות רוב הציונות הדתית במפלגת השלטון הלאומית. החיבור הלאומי/אמוני, יאפשר לליכוד להציב אלטרנטיבה אידיאולוגית מדויקת לדרכו של השמאל. כשהימין יהיה חמוש באלטרנטיבה אידיאולוגית, הוא יוכל לא רק לנצח בבחירות, אלא גם לשלוט ולהוביל מדיניות הפוכה למדיניות אוסלו.

 

השמאל מבין את משמעות התהליך ולכן מכוון את עיקר חציו אל הגורם הראשי המחולל אותו, אל מנהיגות יהודית. הדה-לגיטימציה השופעת כלפי התנועה כוללת האשמות על כוונותינו להפוך את ישראל למדינת הלכה, על תמיכתנו באלימות כלפי פנים וחוץ וכדומה.

האמת היא – שמנהיגות יהודית מתנגדת לעצם קיומן של מפלגות דתיות ותומכת בצמצום ניכר של החקיקה הדתית. אנו סומכים על אתוס היסוד היהודי המפעפע אצל רוב רובה של האוכלוסייה ומבקשים לשבור את חומות הפחד והשנאה שיצרה הכנסת הדת לפוליטיקה. כך גם האשמתנו ב "אלימות" הנה השמצה פרועה. מאז ומתמיד הטפנו נגדה. לו היה השמאל מקשיב לדברינו טרם שכפה עלינו את הסכם אוסלו – קרוב לאלפיים יהודים היו היום בין החיים כמו גם מספר גדול עשרות מונים של ערבים שאיבדו את חייהם בעקבות הטירוף הזה, שסופו אינו נראה באופק. אנו סוברים שביסודו, תהליך אוסלו הוא תהליך הבריחה מן הזהות היהודית הקולקטיבית. מדינת ישראל אינה יכולה להיות מדינת כל אזרחיה, היא חייבת להיות מדינה יהודית אחרת כפי שאנו נוכחים בעקבות אוסלו, היא לא תוכל להוסיף ולהתקיים. התהליך המתחולל בתוך מפלגת השלטון של המחנה הלאומי הוא תהליך כואב אך חיוני. הוא יבטיח כי בסופו של יום, תהיה למדינת היהודים הנהגה המבינה את ייעודנו כעם, הנהגה המבינה מה אנו עושים בחבל ארץ מיוסר זה, הנהגה אשר תוביל את העם בהתאם לערכיו, ותהיה מסוגלת להתמודד באמת עם אתגרי התקופה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613