29.05.2017
 

משיכת היתר- ועצמאות

 

ב"ה

אבא למה אתה אומר שאין לך כסף? תלך לקיר של הבנק ותוציא.

אמירה ילדותית זו, שבודאי רבים מהקוראים שמעו אותה בסגנונות שונים, היא למעשה דרך ההתנהלות של כ-75% מהציבור במדינת ישראל. מרבית האזרחים במדינת ישראל מנהלים חשבון בנק ביתרת חובה, ולמעשה נוהגים כעצת הילד הקטן, כשאין כסף הולכים להוציא מהבנק מבלי לשים לב למחיר שהם משלמים. מצב זה אינו הכרח המציאות.

- במשך שנים חייתי ברווחה כלכלית ובצורה מסודרת, סיפר לי חבר שעלה מארה"ב.

- כשעליתי לארץ הדבר היחיד מבחינתי שהשתנה הוא דרך ניהול חשבון הבנק. בארה"ב לא יעלה על הדעת שהבנק יאפשר לך להיכנס ליתרת חוב ולמעשה לקחת הלוואה בריבית בלי ידעתך ואישורך. כאן בארץ תוך זמן קצר יחסית בלא שהשתנו תנאי החיים והפרנסה, הסתבכתי. נכנסתי לחובות מבלי משים. רק כאשר המצב החמיר עשיתי שינוי משמעותי והצלחתי להיחלץ ולהשתקם, במחיר חלק נכבד מחסכונותיי, הוא הסביר.

לשערורייה הזו יש סיבה, הבנקים במדינת ישראל הם גוף חזק מאוד והם מרווחים והרבה מתרבות האוברדרפט. על כל מליון שקל ביתרת חובה גובה הבנק בין 130,000 ₪ ל- 230,000 ₪ לשנה מלקחותיו. כל זאת בזמן שעבור הכסף הזה הוא משלם בין 10,000 ₪ ל-40,000 ₪.

בימים אלה נכנס לתוקפו חוק המגביל את הבנקים במתן אשראי. כולנו נדרשנו בשנה האחרונה להיכנס לבנק ולחתום על חוברת שמנה שלא בדיוק הצלחנו להבין את תוכנה. משמעות הדברים בחוברת לרובנו היא, שבעצם אנחנו מאפשרים לבנק להמשיך במצב הקיים, בהסתייגות אחת. במידה ונחרוג בצורה קיצונית הבנק לא יוכל לאפשר לנו חריגה זו. למעשה המערכת הבנקאית קיבלה כלי עזר יעיל מאוד כדי לשמור על עצמה מחובות שיכולים להפוך לחובות אבודים, אך משמרת את המצב בו לקוחות רבים ממשיכים לשלם ריביות ענק על משיכות היתר מבלי לשים לב.

למצב הנוכחי ישנם השלכות רבות, מעבר לשאלה כמה כסף מפסידים הלקוחות הרגילים לנהל את חשבונם ביתרת חובה. אדם שחי ביתרת חובה, מאבד פעמים רבות את יכולת השיפוט שלו לגבי יכולותיו הכלכליות האמיתיות והוא נמצא במדרון חלקלק שהתדרדרות לתוכו מביאה לקריסה שלו ושל משפחתו. מי שחי ביתרת חובה בדר"כ מאבד את שמחת החיים, ופעמים רבות חי בפחד מתמיד. תהליך הקריסה כאשר מגיעים צווי עיקול, והמעקלים עצמם, הורס משפחות ואף גבה קורבנות בנפש במדינת ישראל.

מה עושים?

מדינה אינה צריכה להיכנס לכיסו הפרטי של האזרח ולהחליט עבורו כיצד ועל מה להוציא את כספו. אך היא חייבת לקבוע כללים שלא יאפשרו ניצול ורמיה. אין לדעתי אף אזרח שהחליט שהוא רוצה לממן את צמיחתם של הבנקים הגדולים, ומוכן לתת כעשרה אחוז ממשכורתו לבנק, על אף שרבים עושים זאת בפועל.

האם החוק החדש מגדיר כללים שיגנו טוב יותר על לקוחות הבנקים?

התשובה היא באופן כללי לא!

החוק החדש אינו נוגע בשרשי הבעיה. הוא בהחלט מביא למודעות יותר גבוהה לנושא וזו כבר התקדמות. אך הוא בעיקר עוזר לבנקים להיפטר מלחצם של לקוחות שחובותיהם נכנסים לסף סיכון גבוה ועלולים להיות חובות אבודים.

מה עושים כדי לפתור את בעיית משיכת היתר?

דבר ראשון פשוט מאוד חוזרים לנהוג לפי כללי המסורת והתרבות היהודיים. ברמה האישית כל אחד ואחת יכול לקחת אחריות ולהימנע מלקיחת הלוואות בריבית כולל משיכת יתר בבנק. ברמה הציבורית יש לאסור בחוק, את אפשרות משיכת היתר בחשבונות של לקוחות , או לפחות לקבוע דרך שעל פיה אדם הנכנס להתחייבות כספית נותן את הסכמתו המפורשת לחוב הספציפי. בדיוק כפי שעל כל פעולה בבנק העולה 1.3 ₪ אדם צריך לאשר את הסכמתו לביצוע הפעולה, כך על כל מתן הלוואה, יאשר הלקוח את לקיחת ההלוואה, פרק הזמן המוקצב ומחיר הריבית שהוא ישלם בשקלים. יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הניהול השוטף של החשבון שחייב להתנהל תמיד ביתרת זכות, לבין מתן אשראי-הלוואות.

ניהול הלוואות ומתן אשראי צריך להיות עסק עצמאי, מוגדר לפי כללים ברורים המונעים ניצול של החלשים בחברה.

יחד עם זאת יש להיערך כמשימה לאומית למתן פתרונות הן בייעוץ, והן בעזרה כספית, למשפחות וליחידים ששקעו במערבולת החובות על ידי ארגונים דוגמת "פעמונים". פעילי פעמונים ישמחו לספר לכם על משפחות רבות, שחיי הנישואין נהרסו כתוצאה מתרבות האוברדרפט, ושוקמו מחדש כאשר בעיה זו טופלה. על היציאה ממעגל הייאוש ועל החיוך הראשון שחזר לפנים כאשר אנשים חזרו לשלוט בהוצאותיהם.

כמנכ"ל מנהיגות יהודית איני יכול שלא להוסיף את המבט הלאומי. מדינת ישראל חייה באוברדרפט קבוע. התופעות של איבוד העצמאות, ושמחת החיים ניכרים היטב על פניה. הנזקים הכלכלים והמדיניים בשעבוד למדינת הבנק – ארה"ב גם הם גלויים. אנו במנהיגות חושבים שהדברים קשורים האחד בשני. הובלת מדינת ישראל ליציאה מהחוב הלאומי, כשלב הכרחי לבניית עצמאות כלכלית ומדינית, קשורה לרצון של האזרחים להיות עצמאים גם בניהול חייהם הפרטיים. אזרחים חופשים מחובות, הם אזרחים בעלי תרבות של עצמאות וחופש. יש בהם את הרצון וכוחות החיים להיות חופשיים ועצמאים גם ברמה הלאומית.

מיכאל פואה

מנכ"ל מנהיגות יהודית

 

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613