להרשמה, לחץ כאן

עוד שבוע וחצי לדינר השנתי! יותר מ300 אנשים כבר נרשמו
ויחגגו איתנו באירוע מרגש זה!
חבל לפספס! הזדרזו להירשם!

ההרשמה לדינר עד יום שני הקרוב!!!

לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

יז "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱ-לֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים" (פרשת שמות פרק א':י"ז).

שוב ושוב מופיע המושג יראת א-לוהים כביטחון לשמירת החיים. המיילדות אינן מסוגלות לרצוח את התינוקות הזכרים. לא חמלתן האימהית הביאה אותן "לצפצף" על ציווי העריץ המצרי. רק תכונה אחת שלהן הצילה את התינוקות – יראת א-לוהים.

כשיוסף מרגיע את אחיו המפוחדים, קודם שהוא אוסר את שמעון ושולח אותם להביא את בנימין, הוא מסביר להם מה הערובה לכך שלא יהרגם.

יח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת-הָאֱ-לֹהִים אֲנִי יָרֵא. (בראשית מ"ב)

כששואל אבימלך את אברהם מדוע לא אמר את האמת אודות אשתו – עונה אברהם בכנות גמורה – כשאין יראת א-לוהים יש הרג:

יא וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי.

יראת א-לוהים היא התרופה – כנגד גל הרציחות המזעזעות הפוקדות את ישראל.

אולם מן המיילדות העבריות אנו לומדים דבר נוסף.

... וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם...

כשיש יראת א-לוהים, אין פחד מפני המלך הרשע. מי שירא את המלך האמיתי, אינו פוחד ואינו מציית לציווי נפשע של מלך בשר ודם. ציות עיוור משמעו חוסר יראת א-לוהים.

ועוד דבר אנו לומדים מסיפורן הקצר של המיילדות. משום מה, פרעה אינו מענישן. מדובר ב"היטלר" ימ"ש - של ממש. תיאורי חז"ל את אכזריותו מצמררים. והנה, בשתי נשים אלו, המצפצפות על צוויו – הוא אינו נוגע לרעה. מדוע?

יוְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. (דברים כ"ח)

כשאתה ירא א-לוקים, אויביך, עמי הארץ, יראים מפניך – ואפילו פרעה הכל יכול, אינו מעז להרע למיילדות.

שבת שלום,
משה פייגלין

בעדכון:

מה מנהיגות יהודית עושה בליכוד?
הר הבית
הודעות
מאמרים

"למה לא שומעים את פייגלין"?

"מאז שביבי זרק את פייגלין – נעלמתם", "איפה פייגלין...", "עכשיו שביבי מוכר אותנו – מה עושה פייגלין".

קריאות מן הסוג הזה נשמעות יותר ויותר, והן אינן זרות לנו. אותן קריאות בדיוק נשמעו כשמנהיג הליכוד – שרון, הודיע על תוכנית הגירוש. הקריאות הללו נשמעות בכל פעם שהליכוד עולה לשלטון ומנהיגו התורן מפנה מיד עורף לבוחריו ומשתדל בכל מאודו למסור את ארץ ישראל בידי אויבינו. הקריאות הללו מעידות על ציפייה מצד אחד, ועל אכזבה מצד שני. אנו שמחים על כך שלציבור רחב יש ציפיות מנהיגותיות מאיתנו, אך ברור, שכשם שהאופוזיציה בכנסת אינה יכולה להשפיע אלא רק להתריע, כך גם לאופוזיציה בתוך הליכוד, יש השפעה מוגבלת בלבד.

מה שאיננו מבינים זו הרגשת האכזבה.

התנהגות צפויה

לנו – במנהיגות יהודית, לא היו שום אשליות בקשר לבנימין נתניהו ואף הזהרנו מפניו קודם לבחירות. איש מאיתנו לא האמין בביבי ולא בחר בביבי. אנו הצטרפנו לליכוד וקראנו להצביע לתנועה הזו – למרות ביבי ואפילו נגד ביבי!

מי שהבין זאת טוב יותר מכל אדם אחר היה נתניהו עצמו. לכן הוא נלחם בפייגלין על אף שידע שכתוצאה מכך הוא מפסיד מנדטים רבים. נתניהו כזכור - רצה ליכוד קטן, בלי "פייגלינים" בפנים ובלי מפלגות ימין בקואליציה. ביבי נלחם בכל האמצעים ובלבד שפייגלין לא יצבור כוח ולגיטימציה בתוך סיעת הליכוד. כלומר, נתניהו הבין שההצטרפות והבחירה בליכוד, של אנשי פייגלין – אמנם טובה לליכוד – אבל רעה מאוד לו עצמו.

הליכוד זה לא ביבי

נשמע מסובך? זה אכן כך. החיים מסובכים. אולם העובדה הפשוטה היא שבסופו של דבר מאבקו של נתניהו בפייגלין הצליח קצת יותר מדי והביא להפסד של הליכוד מול קדימה. בשלב הזה קרא פייגלין בתקשורת, לנשיא המדינה, להטיל את הרכבת הממשלה על ציפי לבני שמפלגתה זכתה בבחירות. כלומר, אנו עשינו הפרדה מוחלטת בין הליכוד אותו רצינו לחזק, לבין ביבי שממנו הזהרנו כל העת, ובשום אופן לא סייענו לו ולא סמכנו עליו. הסיבה היחידה לכך, שלראשונה בתולדות המדינה, ראש הממשלה אינו מנהיג המפלגה הגדולה ביותר, היא שמפלגות הימין והדתיים, המליצו לפרס על נתניהו ופרס היה חכם דיו כדי להבין שנתניהו יביא את הסחורה המבוקשת ביתר קלות מציפי לבני.

מי שנתן לנתניהו את הכוח להרוס לא היו מצביעי הליכוד אלא מצביעי הבית היהודי, האיחוד הלאומי, ליברמן, ש"ס וכו'.

מדוע, אם כן, הצבענו ליכוד?

הצבענו ליכוד משום שהליכוד הוא הבית הפוליטי שבתוכו אנו פועלים כדי לייצר מנהיגות יהודית למדינת ישראל. קשה לדמיין את המקום שבו היה נמצא היום הרעיון של מנהיגות יהודית למדינת ישראל – בלי ההתחברות אל מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי – כלומר אל הליכוד, התחברות שהורידה את הרעיון שלנו למציאות הפוליטית והפכה אותו לרלוונטי.

אבל, אנו לא הצבענו ליכוד לאות תודה...
אנו לא חייבים דבר לאיש, בוודאי לא לליכוד. אנו גם הודענו מראש כי איננו רואים על בעיה מוסרית בכל שמי שהתפקד ולא רוצה להצביע ליכוד - שלא יעשה זאת. אנו הצבענו ליכוד משום שההצבעה הזו חיזקה את כוחה של מנהיגות יהודית והפכה את חשיבתם של רבים מאנשי הציונות הדתית לחשיבה לאומית ולא סקטוריאלית.

מן הבחינה הטכנית הפשוטה, כוחנו היחסי במרכז הליכוד ובמוסדותיו השונים עתיד לעלות בזכות התגברות ההצבעה לליכוד ביש"ע ובירושלים. אולם מה שחשוב הרבה יותר זה שמי שהצביע ליכוד - יצא מן המשבצת התודעתית הסקטוריאלית והצטרף בנפשו אל כלל ישראל. אל העמדה הנפשית הזו אנו מנסים להוביל ציבור שלם.

אבל מי רוצה להיות חלק מן הליכוד הנורא הזה!

מי רוצה להיות חלק מן הממשלה הזו? ומי רוצה להצביע לכנסת הזו? אף אחד לא שואל אותנו. אנו נולדנו אל תוך המציאות המקולקלת של המבנה המדיני הנוכחי וכולנו עושים את המיטב בתוך המצב הנתון.

אנו לא באים לליכוד. הליכוד בא ואוכף עצמו עלינו. מכיוון שהרוב בישראל, ימני/לאומי/מסורתי, והליכוד הוא מכשיר ההנהגה של הרוב הלאומי הזה, ראש הממשלה (כמעט) תמיד, יבוא מן המפלגה הזו. השאלה היא האם הציבור האמוני ייטול חלק וישפיע על תהליך בחירת ראש הליכוד שהופך בהמשך לראש המדינה.

אין ספק - אפשר לכעוס ולצאת מן המשחק.

ביבי "מתפלל" שכך תעשו.

האם קיימת אפשרות שביום מן הימים נשנה את דעתנו ונעזוב את הליכוד?

כפי שהסברנו תמיד, התשובה היא כן. אין שום דבר קדוש בליכוד. ביום שבו נגיע למסקנה שהליכוד כבר אינו עונה להגדרה – "מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי" - ביום הזה כבר לא יהיה לנו מה לחפש במפלגה הזו. אולם, כל עוד הליכוד הוא ביתו הפוליטי של רוב מניינו ובניינו של הציבור המסורתי/לאומי בארץ, וכל עוד זהו מכשיר ההנהגה של הציבור הזה – אזי אנו – השואפים להנהגת המחנה הלאומי והמדינה – ממשיכים לפעול דרכו.

אבל בינתיים, ביבי מחריב את הכל!

נכון – וכאמור אנו הבנו זאת והתרענו מפני האיש כבר לפני שנתיים בבחירות לראשות התנועה. עלינו לומר בכנות כי נכון לרגע זה, אין בידנו את הכוח הפוליטי הנחוץ כדי לעצרו. אולם הסיטואציה יכולה להשתנות ובע"ה תשתנה במהירות רבה. כפי שכבר קרה מספר פעמים בעבר, יש אפשרות סבירה מאוד שהכוח שצברנו יהפוך פתאום לכוח קריטי בשמירה על ארץ ישראל.

חשוב להבין – כל דבר שיש ביכולתנו לעשות כדי לשמור על ארץ ישראל, אנו כמובן עושים ונעשה. לא על הכל ניתן לכתוב בעדכון השבועי. אולם זו לא מטרת כניסתנו לליכוד. בסופו של יום – כל ההפגנות, המחאות והתרגילים הפוליטיים שהפעיל הימין עד היום כדי לשמור על ארץ ישראל, לא הועילו, משום שתמיד בסוף היו בחירות, הליכוד ניצח – ומנהיגו בגד בבוחריו והמשיך להפקיר את הארץ לאויביה. כלומר הפתרון האמיתי היחיד הוא החלפת המנהיגות חסרת הבסיס האמוני המחייב, זו שאין לה יכולת אמיתית לשמור את ארצנו, במנהיגות לאומית מאמינה.

נכשלתם!

יצירת מנהיגות מאמינה לישראל – היא מטרתנו ורק לאור ההתקדמות או ההתרחקות מן המטרה הזו, אנו בוחנים את הצלחתנו/כישלוננו ובונים את צעדינו לעתיד. לא החברות בכנסת ובממשלה ולא הצלת יש"ע הם המטרה. ראשות הממשלה היא המטרה. הנהגת המדינה היא המטרה – ועל פי גרף ההתקדמות למטרה הזו לאורך שנות פעילותנו, אנו נבחנים.

איננו מושכים ידנו מן הניסיונות להציל את ארץ ישראל אבל צריך להודות שבמטרת משנה זו נכשלנו.

אין ספק שבנקודת השפל הנוכחית, מצבם של נאמני הארץ – ומנהיגות יהודית בתוכם – בשפל. ביבי - בחכמה רבה – מקפיד שלא למתוח את החבל חזק מדי. הוא לא נותן לימין את התמונה הברורה שנתן שרון קודם לגירוש. הוא לא מחריב, הוא רק מקפיא... בני בגין מגויס להסביר שזה רק לעשרה חודשים...

ההצבעה על חוק הגולן כבר נדחתה פעמיים על ידי הממשלה וכולם מבינים שרק כוונה למסור את הגולן יוצרת מוטיבציה לעצור את העברת החוק הזה. אבל בינתיים הכל מילים, קצה קרחון ענק, שכולם יודעים שהוא שם, אך נוח להם שלא להודות בקיומו. כשתתברר התמונה הקשה שמכין לנו נתניהו – כבר העולם כולו יהיה מעורב והציבור בישראל ישתכנע שאי אפשר לשנות דבר. שרון הודיע על תוכנית "ההתנתקות" ואז פעל שנתיים כדי לאפשר את הגשמתה. במצב ההוא – גם בליכוד וגם מחוצה לו יצאו מיד הכוחות הנאמנים למלחמת מגן. ביבי פועל הפוך. הוא אינו מכריז על תוכנית ההפקרה שלו – אך פועל כל העת להגשמתה.

נכון לרגעים אלו – אין ביד מנהיגות יהודית די כוח פוליטי כדי לעצור את נתניהו. אולם, הגלגל הפוליטי מסתובב כל העת – ובישראל הוא מסתובב מהר. כפי שהתברר קודם למשאל המתפקדים, סביר להניח כי בבוא העת יתברר שוב לכל מי שהתפקד לליכוד, כי הוא זה הנמצא במקום ובזמן בו ניתן להכריע את גורל ההתיישבות והמדינה.

אולם חשוב לזכור! גם הצלחה פוליטית - כפי שהיתה לנו במשאל המתפקדים ובשלל הצלחות אחרות, וגם הצלחה בבחירות וכניסת פייגלין והעצני לכנסת, לא היו משנים באופן עקרוני את המצב. מעולם לא סבלנו ממחסור בחכי"ם ושרים דתיים וימניים. כל עוד הנהגת המדינה מסורה בידי מנהיגים שאין א-לוהים בקרבם, שום דבר לא יעצור את תהליך חורבן הארץ.

השבוע עלינו שוב להר הבית.

השולט בהר שולט בארץ - הסביר אורי צבי גרינברג. הוא אמנם לא חבש כיפה, אך התודעה האמונית שלו עלתה על זו של כולנו. הר הבית בארץ ישראל הוא כלב באברי האדם. כשניטלת הריבונות היהודית מן ההר, מפסיק הלב להזרים דם באיברים ובארץ כולה פושט הנמק.

קודם לששת ימי הניסים, ההר לא היה בידנו - אך הכמיהה אליו הזרימה כוחות של חיים ריבוניים בלב האומה. מדינת ישראל הקטנה של טרום 67, היתה ריבונית הרבה יותר מזו של היום. איש לא העלה על דעתו אז בעולם להוציא צווי מאסר נגד שרים בממשלה. המדינה הקטנה ניהלה מדיניות חוץ אסטרטגית באפריקה ובאירופה. היום, כשהר הבית בידינו, אך אנו במו ידנו ויתרנו עליו - מאבדת המדינה את ריבונותה ומתנהלת כעבד שנתפס בקלקלתו.

הפעולה הראשונה שראש ממשלה אמוני יעשה, היא השבת הריבונות המלאה בהר - לעם ישראל. רק כך ניתן להתחיל להציל את המדינה.

האם ביבי מסוגל להבין זאת? או בוגי יעלון? או בני בגין? או גדעון סער? או שאול מופז? או אהוד ברק? או ציפי לבני?

מפגש עם משה פייגלין בשדרות

משה פייגלין בפייסבוק!

להתנדבות, הצטרפו אל מנהיגים- מתנדבי מנהיגות יהודית

הצטרף לפעילות

מועדון הנחות והטבות

כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "כנופיית שלטון החוק פועלת בשם ה"נאורות"", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.

עסקת שליט - ספין להשתקת ההקפאה - שהם וקסלר

מצעד האיוולת של הממשלה - אליקים העצני

מנהיגות יהודית

לתקן עולם במלכות ש-די