לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (פרשת בא, שמות י')

מושתת המשטר הישראלי על בניין של קלפים עקשנותו של פרעה מעוררת התפעלות. "הטרם תדע כי אבדה מצרים? "שואלים עבדיו לקראת סוף הפרשה, מדוע ממשיך הרודן המצרי להתעקש כשהמציאות מתפוצצת שוב ושוב בפניו, וכל ילד מבין שבדרך שהולך המלך מגיעים רק לחורבן?

עקשנותו של פרעה אינה עקשנות אישית. כל יסודותיה של הציוויליזציה המצרית, ציוויליזציה ששרדה לאורך אלפי שנים – יותר מכל ציוויליזציה אחרת בהיסטוריה של העולם העתיק – כל היסודות הללו הועמדו עכשיו למבחן.

המלך-אל – "לי יאורי ואני עשיתיני" - נקרא פתאום לציית לא-לוהים שמעליו – לציית לא-לוהי ישראל.

משטר שבנוי על קונספציה, אינו מוותר עליה כל כך מהר.

אוטובוסים ומסעדות יכולים להתפוצץ, טילים יכולים לעופף, שומרים נדרשים לשמור בכל חנות, תחנות רכבת נראות כמו מחסום ארז, גדרות וחומות בכל פינה, שכפצ"ים ומיגוני מיגונים בראש כל גג, צווי מעצר בינלאומיים נגד שרים בכירים, מתקפה פרועה של דה-לגיטימציה בכל רחבי העולם, אנטישמיות גואה – כל המכות הללו אינן יכולות לשנות את דרכו של משטר אשר ביסס את עצם קיומו על הקונספציה שהביאה אותן.

10 מכות, 50 מכות, 250 מכות – תלוי איך סופרים, שום מכה לא תגרום לשלטון לבצע מהלך המנוגד לבסיס קיומו. ויתור על קונספציית אוסלו יפורר את כל בניין הקלפים עליו מושתת המשטר הישראלי.

רק מכה אחת מביאה את פרעה לוותר על קונספציית השעבוד. לא המכה בעם – המכה במשטר. מעולם לא ברח עבד ממצרים. היה זה מחנה הריכוז הגדול והוותיק בהיסטוריה. מי היו האדונים? מי שנולדו להיות אדונים – הבכורים. מכת בכורות איימה על הקונספציה. לכן מיהר פרעה לשלח את ישראל. לא היתה לו בעיה לספוג את מותם של ילדים מצרים. היתה לו בעיה עם האיום על המשטר.

שום דבר לא גרם למשטר הישראלי לפקוח את עיניו – "הטרם תדע כי אבדה ישראל? כי יעופו קטיושות על אשקלון? כי הנשק שתיתן למחבלים יופנה נגדנו? כי העולם כולו בז לנו? כי נאבד את עצם הלגיטימיות לקיומנו כמדינה עצמאית?" – שום דבר מכל זה לא הזיז בעבר ולא יזיז בעתיד את המשטר הישראלי שביסס עצמו על הקונספציה. רק איום על המשטר עצמו מסוגל להביא להתפקחות.

שבת שלום,
משה פייגלין

בעדכון:

הדינר השנתי של מנהיגות יהודית בישראל
הודעות
מאמרים

הדינר השנתי של מנהיגות יהודית בישראל

ביום שני בערב, התכנסנו במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן, לסעודת ההתרמה השנתית של מנהיגות יהודית. הסופה שהשתוללה ביום שני עוררה חששות כי רבים דינר שנתי תש"ע יעדיפו להישאר בבית. אולם 450 הפעילים והתומכים שהגיעו, מילאו את האולם עד אפס מקום. מפגש הרעים סביב השולחנות הערוכים שימח לבבות ולאחר המנות הראשונות החלה התוכנית.

פתח ונאם הרב אורי שרקי. בנאומו השווה הרב את תקופת האבות לתקופת הבנים.

"אנו זוכים בדורנו להבין את התפתחות הגאולה טוב יותר מענקי הדורות הקודמים שלא זכו לראותה בעיניהם" הסביר הרב. "היום אנו יכולים להבין בדיוק כיצד מתפתחת גאולת ישראל בתוככי הפוליטיקה".

יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, היה הנואם הבא: "אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לליכוד והיכן היתה נמצאת היום מדינת ישראל אילולי הקבוצה האידיאולוגית של 'מנהיגות יהודית' בליכוד". גם ח"כ דני דנון שנאם בהמשך הכנס אמר דברים דומים – "חשוב מאוד שתמשיכו לפקוד עוד ועוד אנשים אידיאולוגיים לתנועה, כי זה מה שנותן לנו כוח להילחם על דרכה של התנועה".

"המסר שיוצא מן הערב הזה לציבור בישראל הוא, שיש תקווה, יש כיוון, יש מטרה – והחשוב מכל - ישנה מנהיגות - שתיקח את מדינת ישראל מנקודת השפל הקשה שלתוכה נכנסנו, אל המטרה – אל הפסגה".

במילים אלה פתח משה פייגלין את נאומו ועבר לתיאור תמציתי של המצב הקיים תוך שהוא שואל:

"כיצד קורה שהמדינה המתוארת בהתפעלות בניו-יורק טיימס כמעצמה צבאית וטכנולוגית, מדינה שצלחה ראשונה את המשבר הכלכלי, כיצד קורה שהמדינה הזו מאבדת במהירות את עצם הלגיטימיות לקיומה?

כיצד כל זב ומצורע – ברמאללה, באנקרה ובלונדון – מתייחס אלינו כאל אסקופה נדרסת?

מדוע – אחמדיניג'אד ושריו נוחתים בחופשיות בבירות המערב, בעוד שלשרים בכירים בממשלת ישראל – ממתינים צווי מעצר בבירות אירופה?

ומה זה אומר עלינו ועל מדינת ישראל? אם ראשי המדינה נחשבים בעולם לפושעים בינלאומיים, לפיראטים. מה זה אומר באשר למעמדה וגורלה של ספינת הפיראטים – מדינת ישראל..."

"הסיבה למפולת אינה חולשה צבאית או כלכלית" – המשיך פייגלין והסביר, "היא גם אינה קשורה במאומה לסכסוך עם הערבים. הרי כשעשינו את מה שהעולם כביכול מצפה מאיתנו, כשגירשנו את היהודים ומסרנו את חבל עזה, לא הנמכנו את להבות האנטישמיות אלא רק הגברנו אותן – אבדן הלגיטימיות לעצם קיומנו אינו קשור כלל לכוחנו הפיסי או לסכסוך הישראלי ערבי.
הבעיה היא, שאנו סובלים ממנהיגות חסרת אמונה, בעצם צדקת קיומנו הריבוני כיהודים בארץ הזו.

שישים שנה אחרי הקמת מדינת ישראל, מתברר, שכשוויתרנו על אבינו שבשמיים, איבדנו את היכולת להחזיק בארץ.

הישגי הציונות הולכים ומתפוגגים, כי מנהיגות שאין לה א-לוהים בשמים הולכת ומאבדת לנו את המדינה שלנו כאן בארץ".

לאחר אבחון הבעיה עבר פייגלין לתיאור הפתרון:

"הבעיה הזו היא בעיה זמנית, כי אנחנו, בע"ה, נפתור אותה! אנחנו מייצגים את רוב רובו של הציבור הישראלי שדבק בזהותו היהודית.

אנחנו מייצגים את הרוב היהודי הגדול שהוא בעיקר מסורתי, או דתי, או חרדי. הרוב היהודי הזה, הרואה בזהות היהודית את האתוס המכונן שלו, מהווה למעלה מ-80% מהאוכלוסייה היהודית בישראל.

הרוב היהודי העצום הזה, נושא את הערכים שאיתם ננהיג את המדינה,

איתם, נעלה על דרך המלך,
איתם, נציל את מדינת ישראל!

מה שאנחנו בע"ה נעשה הוא:

נחזיר את המדינה לעם! - בחינוך יהודי ערכי לכל ילד בישראל!

מה שנעשה הוא:

נחזיר את המדינה לעם! - בחירות כלכלית אמיתית שמעוגנת

בתרבות של צניעות וערבות הדדית!

מה שנעשה הוא:

נחזיר את המדינה לעם! - בהחלת הריבונות היהודית על כל מרחבי הארץ, בניצחון על אויבינו ובעידוד הגירת כל אוכלוסיה עוינת!

נחזיר את המדינה לעם!

יש לנו דרך ברורה כיצד לעשות זאת וזה תלוי רק ברצוננו וברצון הבורא!

כל הפרשנים מנבאים מפץ פוליטי.

המפץ הפוליטי האמיתי מתחולל כאן!

כי הרי בסופו של דבר, המערכת כולה מאבדת את אמון הציבור.

כבר היום עם ישראל משווע לאלטרנטיבה של אמת!

מתקרב הרגע שבו ימאס הציבור במנהיגות הקיימת וידרוש

אלטרנטיבה יהודית מאחדת, ישרה ואמיצה – אלטרנטיבה המבטאת את זהותו, את ערכיו ואת כבוד האומה.

התפקיד שלנו הוא להכין עצמנו לקראת הרגע הזה."

כוכבי הסרט מסמר הערב היה הסרט המרגש שהכינה תהילה ברמסון בעזרתה של רונית שרקי. הסרט התמקד בחברי מנהיגות ממגזרים שונים.

תוך כדי נאומו – ביקש משה פייגלין מן המשתתפים בסרט לעלות אל הבמה.

"רק תנועה חיה ותוססת שנוטלת אחריות לכל חלקי האומה, מתוך נאמנות לערכיה, מסוגלת לייצר אחדות שכזו בין כל חלקי האומה!" – הסביר פייגלין – והמשיך:

"יותר מכל, ריגש אותי בסרט של תהילה, חברנו דימיטרי - כשהוא מסביר כיצד בזכות 'מנהיגות יהודית', החל לראות ביהודי החרדי, לא מן קריקטורה לבושת שחורים – אלא אח שלו, חלק ממשפחתו.

כשאנשים מרקע כל כך שונה, שומרי מצוות וגלויי ראש, חרדים וסרוגים, עולים וותיקים, כשכולם מתלכדים איתנו סביב זהותם היהודית, זה לא משום שאולי פעם נהיה מנהיגים – זה משום שאנו מנהיגים רלוונטיים כאן ועכשיו."

האחדות והרעות שבין פעילים מרקע כל כך שונה, אחדות שהופגנה על הבמה – ריגשה מאוד את הציבור כולו שהריע ממושכות.

"כולנו נהיה שם" - סיים פייגלין - "במקום הנכון ובזמן הנכון, נאמנים לא-לוהי ישראל, על מנת להנהיג - את עם ישראל ".

הסרט "התפכחות", שהוקרן לראשונה בדינר, יוקרן בפעם השנייה בדינר בארה"ב שיתקיים בע"ה בפורים. רק לאחר מכן, הוא יופץ לציבור הרחב. אנו מקווים ומתפללים ש-ה' יצליח דרכנו ונזכה להוביל את עם ישראל ומדינת ישראל לייעודם ולהחזיר הביתה את יהונתן פולארד וגלעד שליט.

לצפייה בתמונות מן האירוע, לחץ כאן

לצפייה בסרט תקציר הדינר השנתי, לחץ כאן